סיכום מושב הקיץ: נתניהו נותר בלי שותפות טבעיות

סיום המושב הראשון בכנסת ה-20, לאחר ש'השותפות הטבעיות' - המפלגות החרדיות שבו מהמדבר האופוזיציוני בו בילו שנתיים בשקט פנימי ובנעימים, היה אמור להיראות אחרת לגמרי מבחינתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ביבי הלך לבחירות לטענתו בשל חוסר משילות ואי אימון בין המפלגות המרכיבות את הקואליציה, כולנו זוכרים איך כל שותף מירר את חייו והתגרה בו בנושאים הרגישים לו (כמו הצבעה של לפיד וליברמן בעד חוק ישראל היום), הוא העדיף ממשלה צרה עם החרדים, אך קואליציה ממושמעת, שתעבוד בשיתוף פעולה, תוך אימון מלא.

אלא שההתלהבות הראשונית של נתניהו מהחרדים לא החזיקה זמן רב, נתניהו גילה שהמדבר האופוזיציוני עשה משהו לא טוב ל'שותפות הטבעיות', שגילו פתאום את הציבור הרחב.

ראש הממשלה, שזכר את הנציגים החרדים נלחמים בעבר בנושאי דת, שמירת הסטטוס קוו, תקציבים לישיבות, חוק הגיוס, ודברים הנוגעים ישירות לציבור החרדי, הסכים לספוג מחיר ציבורי ואישי בנושאים אלה, העיקר שבנושאים האחרים החרדים יישרו קו כתמיד, כך שיהיה רגוע בסוגיות החשובות מבחינתו.

אך במושב האחרון נפל דבר בכנסת לגבי תחומי העניין של החרדים, לפתע התברר לראש הממשלה שהנציגות החרדית מתערבת לו בנושאים שאף פעם לא נגעו במישרין לציבור בוחריהם, להפתעתו, גילה ראש הממשלה גם שיהדות התורה -שבאופוזיציה הציגה חזית אחידה לחלוטין - משוסעת ומפולגת ולא מסוגלת להציג עמדה זהה לכלל חבריה באף נושא מהותי.

אייכלר מתעורר
זה התחיל כבר לקראת ההצבעה הראשונה בכנסת, ח"כ ישראל אייכלר שיגר הודעה לראש הממשלה באמצעות היועצת שלו, הגב' פרח לרנר, ובה דרש לקבל לידיו את ראשות הועדה לפניות הציבור במקום תפקיד סגן יו"ר הכנסת לחצי קדנציה שהובטח לו, אייכלר גם דאג להבהיר ליו"ר המו"מ מטעם הליכוד, ח"כ זאב אלקין, שהסיכומים שהליכוד הגיע אליהם עם חבריו מיהדות התורה אינם תקפים לגביו בכל הקשור לחלוקת תפקידים, ועל הליכוד לראות את בעלזא כסיעה נפרדת לכל דבר.

בהודעה שנחשפה לראשונה בבחדרי חרדים, איים אייכלר וכתב: "הרב ליצמן יודע שאני נחרץ בענין. תודיעי גם לאלקין שלא יטעה ברצינותי ולא יבזה את ראש הממשלה הרוצה בטובת העניין. אני מחכה לשמוע מכם על ההצעה הזאת, לפני שתביאו אותנו להצבעה בכנסת", סיים באיום מרומז.

ומאיומים למעשים, דקות טרם ההצבעה האיש נעלם ממשכן הכנסת והמתין ברכבו מחוץ לבניין - עד שקיבל הבטחה מאלקין לתפקיד הנכסף. אבל חכו, אל אייכלר עוד נשוב.

נושא התפקידים לא ירד מהכותרות. בשלב הבא נפתחה מלחמת קודש בתוך יהדות התורה בין אגודת ישראל לדגל התורה בדבר אופן החלוקה של החברויות בוועדות הכנסת, כאשר חברי הכנסת מכל סיעות הבית שובצו בוועדות, ביהדות התורה התעכבו מלהגיש את נציגיהם לוועדות עקב המלחמות הפנימיות.

דגל דרשו חלוקה שוויונית מצידם ואילו אגודה התעקשו על ה-60-40 המסורתי. לבסוף העניין הסתדר, כאשר אף צד אינו מרוצה. כבר שם נפל האסימון לנתניהו שמשהו לא טוב קורה ביהדות התורה.

על הדרך, סיפק גפני עקיצה נוספת ש'שותפים לא עושים', קצת לאחר שהתכבד בנוכחות ראש הממשלה בטקס כניסתו לתפקיד יו"ד ועדת הכספים בחדר הועדה. גפני זימן את הועדה לדיון ראשון, כאשר הנושא הדרמטי היה "דיון במתווה הגז". ספק אם עשה זאת מתוך מטרה לרצות את חבריו באופוזיציה, כמו שלי יחימוביץ "האדמו"רית שלי". מיותר לציין שהמהלך סוקר בהרחבה במדיה החילונית, ונתניהו נפגע, נושא הגז רגיש מאוד אצל ראש הממשלה, ידוע לכל פוליטיקאי שבקדנציה הקודמת נתניהו לא העלה את הנושא בגלל המורכבות של הקואליציה, והותקף מחוץ ומבית בנושא, אך עתה, כאשר סיעת הליכוד קיבלה 30 מנדטים, הייתה השאיפה שלו להעביר את הנושא בצורה מהירה, כך ש"נוציא כבר את הגז מהאדמה", כדבריו.

בזמנו, אמר גורם בלשכת ראש הממשלה לכותב השורות בתמיהה: "ממתי החרדים נכנסים לנושאים שלא קשורים אליהם? ובפרט שהדבר פוגע בדבר הקרוב לליבו של ראש הממשלה. פעם הנציגות החרדית לא הייתה עושים דברים כאלו שמטרתם למצוא חן בעיני האופוזיציה ובתקשורת".

גז טבעי ללא שותפות טבעיות
אבל את המכה האמיתית בנושא הגז מכיוון חרדי, ספג נתניהו דווקא מש"ס: המשבר הגיע כאשר ראש הממשלה הודיע שהוא מקדם את מתווה הגז, בכדי לעשות זאת, החליט ראש הממשלה להעביר את ההחלטה באמצעות הקבינט הביטחוני מדיני, היה לו ברור שהנציגים החרדים ישתפו פעולה, עד ישיבת הקבינט לא שמע נתניהו ציוץ של התנגדות מכיוון הציבור החרדי. ואז הגיע האמבוש, דרעי הודיע במפתיע בישיבת הקבינט כי לא יפעיל את סעיף 52 הנותן לו את הסמכות לעקוף את הממונה על ההגבלים "בכדי לא לצאת כאחד הפוגע בשקופים", ודרש להעביר את הסמכויות לממשלה, מה שהצריך הצבעה בכנסת.

נתניהו קיבל את הודעת דרעי בהלם ובזעם, כאשר ניסה להעביר את ההחלטה בכנסת, הסתבך נתניהו והושפל, שלושה שרים הודיעו כי לא ישתתפו בהצבעה בעקבות הקשרים האישיים שלהם וניגוד אינטרסים עם שותפות הגז, כך שלנתניהו לא הייתה ברירה והוא היה חייב להוריד את ההחלטה מסדר היום של הכנסת. גם ברגע זה הנושא טרם זכה לפתרון. נתניהו רתח על דרעי, והבין כנראה באופן סופי שהשותפות עם החרדים אינה כפי שהייתה בעבר, האמון ב'שותפות הטבעיות' נפגע קשות.

עברו כמה שבועות של שקט, ועוד חריקה נרשמה - הפעם בנושא הועדה למינוי דיינים, לאחר שפרצה מלחמת דגל ואגודה, זה התחיל כאשר גפני הלא מרוצה בעליל מהחלטת הקואליציה לתמוך באייכלר, דאג להצטלם עם יו"ר האופוזיציה ולשגר את התמונה לכלי התקשורת, כביכול הציג לעין כל את האפשרות לנצח את ראש הממשלה דרך האופוזיציה, אך שום דבר אפילו לא קרוב לבזיון שעבר נתניהו כאשר הנציגה 'שלו' בקואליציה, ח"כ נאוה בוקר, לא נבחרה לתפקיד חברות בוועדה. למרות שמדובר בהצבעה חשאית, מיהרו אנשיו של נתניהו להאשים את אחת המפלגות החרדיות, כשהשנייה ממהרת להצהיר על נכונות להיבדק בפוליגרף.

לפי מקורות בלשכת רוה"מ, בשלב זה נשבר נתניהו ואמר לאנשיו: "מה עשיתי שמגיע לי דבר כזה? הלכתי לבחירות בגלל שנשבר לי לתפקד כגננת, (הסרטון הוויראלי של הליכוד ביטא את זה בצורה הטובה ביותר), הסכמתי לתת לחרדים בהסכם הקואליציוני את הכל, סכומים גבוהים, חוק הגיוס, ספגתי ביקורת מהתקשורת ואפילו מחברי בליכוד, אך שתקתי, אמרתי שבשביל השקט זה שווה את זה, עכשיו מתברר שהחרדים החליטו ללכת לי על הראש גם בנושאים החשובים לי, יותר מזה, גם בתוכם הם משוסעים, דבר שבא לידי ביטוי בחוץ, למה הם מצפים שכשזה יגיע לנושאים המהותיים עבורם אני אלחם לסייע?" שאל במרירות.

ללא ספק, עם קצת יותר שיתוף פעולה בתוך ובין המפלגות החרדיות, ופחות התנגחויות עם נתניהו - המצב של בוחרי יהדות התורה וש"ס היה טוב יותר.

5 ציוני דרך של הישגים:
סוגית הגיור - אותה הצליחו לתקן ולהחזיר את הכוח לידי הרבנות הראשית, היא אולי ההישג הגדול במושב האחרון בנושאי דת.

אפליה משמעותית שתוקנה במושב האחרון, היא אפליית מימון הקייטנות לבתי הספר החרדים, שבעקבות ההסכם הקואליציוני קיבלו מימון בכיתות א' וב' כמו בתי הספר הכלליים.

גם אפליית "לפיד ובנט" - מימון המעונות עבור המגזר החרדי, שפגעה קשות במשפחה בה אחד מבני הזוג למד בכולל - תוקנה.

לאחר שנים של ניסיונות שלא צלחו, אושר בקריאה ראשונה חוק לאפליה מתקנת עבור המגזר החרדי במגזר הציבורי, של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב.

ודבר אחרון, שהיה משותף לכמעט כל המפלגות החברות בקואליציה, הוא החוק הנורבגי. קטן או גדול, עם סגנים או בלעדיהם, הצורך היה משותף לפחות לשלושה שותפות בקואליציה, ולבסוף החוק אושר סופית באישון לילה לקול צהלת הח"כים הנורבגים החדשים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!