הכנסת דנה: הפלוס והמינוס בתיקון לחוק הנורבגי

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה כעת ב"חוק הנורווגי": התיקון לחוק יאפשר לשרים ולסגני שרים להתפטר מהכנסת למשך כהונתם ברשות המבצעת, ולחזור לכנסת עם התפטרותם מהממשלה, אז חבר הכנסת שהחליף אותו יחדל לכהן כח"כ.

עפ"י ההצעה, רק שר אחד מכל סיעה בה נבחרו עד 12 חברי כנסת, יוכל להתפטר מהכנסת. עוד מוצע כי שרים יוכלו להתחלף ביניהם מי יתפטר מהכנסת.

יצוין, כי לפי בדיקת הייעוץ המשפטי של הוועדה, בשונה מהצעת החוק, ההסדר החוקתי בנורבגיה בשוודיה, בלגיה, צרפת, הולנד ופורטוגל, אוסר על שרים לכהן כחברי פרלמנט. לעומת אוסטריה ולטביה, בהן שר יכול להיות חבר פרלמנט או להתפטר מהפרלמנט עפ"י רצונו.

לדעת הייעוץ המשפטי של הוועדה, היתרונות שבהצעת החוק הן יש בה כדי לתרום להגברת הפרדת הרשויות בפן של הפרלמנט כמפקח על הרשות המבצעת. מאחר ושר הממונה על משרד, נמצא בניגוד עניינים מובנה כאשר הוא יושב בפרלמנט ונדרש לבקר את משרדו שלו.

שנית, ההסדר עשוי לשפר את עבודת הרשות המבצעת, בכך שמאפשר לשרים להתמקד ולהתמקצע בעבודתם במשרד. שלישית ההסדר עשוי לשפר את עבודת הרשות המחוקקת, בכך שמגדיל את מספר חברי הפרלמנט שפנויים לפעול בוועדות ובמליאה, (בעיקר מגדיל את מספר החברים ממפלגות השלטון שיתמקדו בעבודה הפרלמנטרית).

החסרונות שבהצעת החוק הן - ראשית, הוא מנתק את הקשר בין השרים לבין חברי הפרלמנט. בנוסף, הוא מגדיל במעגלי השלטון את מספר הנציגים של המפלגות השותפות לקואליציה, בצורה שאינה תואמת את רצון הבוחר.

חסרון נוסף הוא העלות הכספית, ההסדר יכול לתמרץ את הממשלה למנות מספר רב יותר של שרים, כדי להגדיל את נציגיה במעגלי השלטון, וכדי לאפשר ליותר מועמדים להיכנס לפרלמנט.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!