שבת חזון: האם ראוי לבחור ייעוד לחיים?

השבת נקראת שבת חזון ע"ש ההפטרה שמפטירין השבת 'חזון עובדיה'.

לחלק גדול מהאנשים יש איזה 'חזון וייעוד' לחיים, לזה יש חזון להיות עשיר, לשני להיות ראש ישיבה, לשלישי להיות עורך דין, וכו'.

הבה נתבונן האם טוב ונכון הדבר שיהיה לאדם חזון, ויצפה כל חייו להגיע לחזון הגדול שלו, שאף אחד לא מבטיח לו שיגיע, ואכן זה הדבר שהוא צריך לעשות, וזה יביא לשלמותו, ולסיפוק מושלם.

מסתבר לפי מה שעינינו רואות במציאות החיים, שלא תמיד כדאי לצמצם את עצמו למטרה אחת, כמה למדו משפטים ולא נהיו עורכי דינים! כמה למדו חינוך ועובדים בסופר! כמה למדו והשקיעו כל כוחם בישיבה ולא נהיו רבנים ואפילו לא אברכי כולל!

בוודאי שחשוב מאוד שכל אחד יעריך את עצמו, ואת יכולתו, ואת מדרגתו ורצונותיו, ואת כשרונותיו, ולפי זה יטווה לעצמו את דרכו, אם בתורה, אם בלימוד מקצוע כזה או אחרת, וינסה תמיד להגיע אל המקסימום, אבל חשוב מאוד לא לסגור ולקבוע ולצמצם מיד בהתחלת חייו ייעוד לפי מה שנראה לו כאן ועכשיו, היות ולא תמיד בגיל צעיר יש לו את כל הכלים ואת הראיה הנכונה לראות ולהבין מה הוא יכול ולכמה הוא מסוגל, אולי הוא מסוגל להרבה יותר, ואולי החיים יובילו אותו למשהו שונה לגמרי, וברגע שהוא שם לעצמו חזון להיות 'כונן זק"א' כי לפי שכלו הדל ברגע נתון נראה לו שזה המקסימום, הרי הוא מונע מעצמו להגיע רחוק יותר, (ח"ו איני בא לזלזל בהצלת חיים, ודי למבין)

ואף אחד לא יכול באמת לדעת מה הייעוד האמיתי בחייו, הואיל ורוח הקודש ניתנה אולי ליחידי הדור, ועוד לא שמענו שבעת לידת תינוק או תינוקת יצא בת קול מהשמיים 'זה ייצא רב', 'זה ייצא רופא', וכדומה, על אף שבשמיים מוכתב לכל אחד את תפקידו, אבל לנו אין ביכולתינו לדעת זאת, ונכון הדבר מה שכתבו חכמי המוסר שבעניין שמרגיש אדם קושי ונסיון חזק, הוא ההוכחה שבעניין הזה עליו להשקיע... אבל עדיין הוא לא מסגיר את ייעודו לחייו.

ולכן צריך כל אחד לחיות בתמימות, ולקיים תמים תהיה עם ה' אלוקיך, ולהשאיר את כל האופציות פתוחות וכל הדרכים והשערים פתוחים לפניו.

החזון העיקרי של כל אחד ואחד צריך להיות להגיע לשלמות האמונה, לדעת ולהאמין שהקב"ה יביא אותו וינהיג אותו למקום הכי טוב בשבילו, ולהאמין שאלופו של עולם נמצא בכל דבר ודבר, בכל מחשבה, דיבור ומעשה, ובכל תנועה ותנועה,

ודאי וודאי שצריך וחייב אדם להשתדל בכל כוחו לעשות ולפעול תמיד לפי הצורך והעניין, אבל אך ורק ממקום של השתדלות, בידיעה ברורה ובאמונה שלימה שבסופו של דבר הייעוד העיקרי והסופי לא תלוי בו כלל, וייתכן שהוא ישתדל בעניין אחד ויגיע לקצה השני, וזה עיקר החזון של אדם להגיע לדרגה של אמונה פשוטה, ולעשות הכל בתמימות למען השם, ובהכנעה מלאה לפני הבורא ית"ש, בתקווה ובאמונה שיזכה להשלים את ייעודו ותפקידו בעולם הזה.

ויהי רצון שנזכה לאמונה פשוטה ולעבוד את השם בתמימות וביושר ונגיע כל אחד לשלמות שלו בגלגול זה בשמחה ובטוב לבב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!