איך אומרים גמ"ח ביוונית?

גם עכשיו עדיין לא ברור מה יעלה בגורלה של יוון. האם תיזרק מגוש האירו בבושת פנים. האם תסכים לתנאים הדרקוניים שדורשות ממנה חברותיה לאיחוד האירופי. האם ייקח לה חומש, עשור או כמה עשורים לצאת ממצבה הכלכלי הקשה.

כאשר סיפורה של יוון מילא את כותרות העיתונים, תהיתי ביני לבין עצמי, כמה משפחות ישראליות מבינות "יוונית". העובדה שאיש אינו מכריז בקול רם שהיוונים חדלי פירעון, אינה משנה את העובדות. יוון לא שילמה את התשלום שהיה עליה לשלם לנושיה והשאר היסטוריה.
מה הקשר בין יוון למשפחה הישראלית הממוצעת? ומה הקשר בין משפחה יוונית ממוצעת לישראל?
אין לי זמן לכתוב טור שכולו היסטוריה ומאקרו כלכלה. בחרתי לכתוב על יוון דווקא עכשיו, כאשר אנו יוצאים ל"בין הזמנים", כדי שנוכל לנצל את הימים האלה לחשיבה על העתיד הכלכלי שלנו.

המינוס והמשפחה
לפני קצת פחות משנה עמד חובם של משקי הבית לבנקים בישראל על סכום של 107 מיליארד שקל. בתוך חמש שנים זינק חובה של כל משפחה בישראל ב-37%! אם נחלק את החוב המצרפי למספר המשפחות בישראל, נגיע לסכום של כ-170 אלף שקל למשפחה. כאן אנחנו מזכירים את היוונים. אלא שהחוב שלהם, האישי והלאומי גדול אלפי מונים.

אין סיכוי שישראל תגיע למצבה של יוון. אבל פעם, לפני כמה עשרות שנים, לאחר קום המדינה, היה מצבה של ישראל קרוב מאוד למצבה של יוון. על מנת להתגבר על החוב הלאומי הענק, נאלצו אזרחי ישראל להתכנס אל "משטר צנע" וקיצוב שהסתיים לאחר מספר שנים, כאשר המשק החל להתייצב.
לפני קצת יותר מעשור, שוב איים הגירעון הענק על כלכלת ישראל. גם הפעם נאלצו קברניטי המדינה להכריז על קיצוצים וגזירות. בסופו של יום, זה מה שהציל את כלכלת ישראל מהמשבר הכלכלי הגלובלי ומיקם אותה בצמרת המדינות המפותחות עם אחוזי אבטלה נמוכים ועם גירעון נמוך יחסית.

איך זה קשור אלינו?

קל מאוד להגיע למצבה של יוון. זה מתחיל במינוס קטן של אלף שקל שהולך וגדל. מינוס שהופך כרוני ועלול לפרק משפחה, בית וילדים.
גם משפחות יציבות עלולות לסבול מניהול כושל של כלכלת הבית. ניהול שמשפיע על מצב הרוח בבית. על הבריאות הפיזית והנפשית. ועל עתידם של ילדי המשפחה.

עושים סוף לגירעון
היוונים לוו עוד ועוד כספים ללא הכרה. הם התכחשו למינוס שלהם עד שזה הפך למפלצת ששאבה לתוכה את עתידם. בין אם יקבלו סיוע נוסף ובין אם ייזרקו בבושת פנים מגוש האירו, יידרשו שנים ארוכות של קיצוצים וגזירות על מנת להעמידם על הרגליים.

אנחנו – משפחת ישראלי – למדנו את דברי חכמינו זיכרונם לברכה "איזהו עשיר, השמח בחלקו". אנחנו לא חייבים ללמוד מניסיונה של יוון. איך עושים זאת? זה פשוט מאוד. מחליטים!
לפני הכל מחליטים שהמינוס אינו גזירת גורל. מחליטים ש"גלגול גמ"חים", אינו פיתרון בר קיימא. מכאן, הדרך נעשית קשה, אבל בסופה ממתינה ההצלחה. בטור הבא אציג בפניכן את שיטת חמשת השלבים שפיתחתי לאור ניסיון מוצלח עם עשרות ומאות משפחות.

אם אינכן רוצות לדבר יוונית, החליטו כבר עכשיו לעשות סוף למינוס.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!