לא זכינו לח"כים שמקדשים שם שמים

זה יכול היה להיות כך.

הרב ישראל אייכלר: "ידידי הרב גפני, יתכן ויש אמת בטענתך שתפקיד חבר בועדה לבחירת דיינים שייך בדין לסיעת ״דגל התורה״. יתכן שצודק אתה ויתכן שלא! אני בטוח שלא! אבל אדם קרוב אצל עצמו. אני מוותר. לא שווה להכנס למריבה ולוויכוח. שנינו לשם שמיים מתכוונים. מובטחני שבאם דיין חסיד בעלז או חסידי יעמוד לבחירה תמיכתך תנתן לו ללא פשרה".

הרב משה גפני: "ר׳ ישראל ידידי ומכירי, הסגנון הוא האדם. הופתעתי מנעימות דבריך. אפנה לגדוה״ת המנחים דרכי, לשקול ויתור ולו רק למען השלום והשלווה במחנה החרדי. מה שיורוני אעשה, באם ישאלו את חוו״ד אומר מפורשות: 'ראוי וכדאי הוא ר׳ ישראל אייכלר לסמוך עליו'. מובטחני שתייצג את צרכי הציבור שלנו בכל אינסטציה, וודאי בבחירת דיינים ראויים ומתאימים לכל רבדי הציבור החרדי".

ישיבת מועצג״ת עסקה בעמידה על צרכי הציבור החרדי ודאגה להתפתחותו. הודתה לשלוחי דרחמנא על עמידתם האיתנה והאחידה בייצוג הציבור החרדי במסדרונות השלטון, תוך שיתוף פעולה ולכידות שמכבדת ומייקרת אותם ואת שולחיהם. בנוסף, מועצג״ת הנחתה את נציגי הציבור בכנסת לעמוד על הסיכומים שהושגו מתוך זקיפות קומה. בהמשך הישיבה התייחסה המועצה בהרחבה לפגעי הטכנולוגיה והדרכים להשמר ולהזהר, בפרט בימי החופש. בבחינת "להזהיר גדולים על קטנים״.

זה לא קרה השאלה למה?

התשובה פשוטה: כי בני אנוש אנו. כי 2 יצרים נבראו בנו. העובדה שאנו חרדים לדבר ה׳, מבורכת. אך לא מנטרלת גם אצלנו מאבקי אגו וכוח. גם באם הם מוצגים ״לשם שמיים״. מגלגלים עיניים לשמים ו״חושבים״ על ה״כבוד״ בארץ. מה שבטוח, שהמחלוקות, תאוות הכבוד, הצורך הנפשי ל״הגן״ על כבוד המגזר, ההגנה המדומיינת על כבוד התורה, החסידות, ו״כאילו״ אנשיהם! אינה ״גזרה משמיים״.

לכן כשנבחין, נפנים ונבין ש״בני אדם״ אנו, יסודנו עפר ובטבענו יצוקה אש, לעיתים ״אש המחלוקת״ בוערת ומבעירה. מכוח כך חלק ניכר ונכבד ממעשינו, תגובותינו, פעולותינו.

באם נתמקד בשיפור ״האני״, נפסיק להטיף מוסר לאחרים. אך נחפש צדק ויושר בבית ולא רק אצל אחרים. נצליח ל״האהיב שם שמיים״. בימים אלו שאנו מצווים על אהבת חינם, התרחקות מהמחלוקת, כבוד הבריות. כדאי שנשנן זאת. זה יהיה חלק מהתיקון שלנו. זה הפשט של ״לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על ד״ת״.

היתכן?

לא וויתרו, עמדו על קוצו של יוד. הכל היה מנומק, מגובה, סמוך ותמוך. בשיטת הפשט, הפלפול, והחידוד. למען ״כבוד התורה והחסידות״. מחק את המיותר!

עולם כמנהגו נוהג, אנו בסה״כ נוהגים כמימים ימימה, ולא מסיקים מסקנות. ״לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על דין תורה״ חבל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!