המקובל הרב ליאון אליהו לוי זצ"ל הלך לעולמו

‏ברוך דיין האמת: בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק נפטר הבוקר (ב') המקובל הרב ליאון אליהו לוי זצ"ל כשהוא בן 75 בפטירתו.

המקובל רבי אליהו ליאון לוי זצ"ל המכונה 'בבא ליאון' אושפז בשבוע שעבר בבית החולים בעקבות המחלה הקשה שקוננה בגופו. הבוקר הדרדר מצבו והוא השיב את נשמתו ליוצרו.

חצרו של הרב נמצאת בתחילת רחוב השומר בבני-ברק, שם הוא הנהיג את בני קהילתו וערך תיקונים עם שופרות. בכל מוצאי שבת נוהג הרב להגיע לכותל המערבי יחד עם חסידיו לתפילה, שם גם נושא הרב דברים.

מסע ההלוויה ייצא בשעה 16:00 אחר הצהרים מישיבת "תיקוני אליהו ומעייני הישועה" ברחוב השומר 11 בבני ברק, אותה הקים ובנה בעצמו במשך כל ימי חייו. לבית החיים של נציבי ישיבת פוניבז' שם ייטמן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

לא פסק פומיה מגרסה
הבבא ליאון זצ"ל נולד בטורקיה בשנת תרצ"ט בעיר מרעאש על גבול סוריה, לאביו רבי ישועה לוי זצ"ל שכיהן כרבה של העיר. בגיל שמונה עלה לארץ עם משפחתו והם עברו להתגורר במעברת נס ציונה.

בעקבות השממה הרוחנית שהייתה בנס ציונה בשנים דאז ומחשש לחינוך הילדים עקרו אביו אימו וכל אחיו לשכונת עזרא בתל אביב, שם אביו רבי ישועה הקים את קהילתו בבית הכנסת 'עזרה ותושיה' ושימש כרב הצדיקים הנסתרים וכאב וכרועה רוחני לכל עולי טורקיה בארץ ישראל.

בגיל 12 נשלח רבי ליאון זצ"ל ללמוד בישיבת "אוהל מועד" בתל אביב, ומשם עבר ללמוד במשך כשנתיים בישיבת חב"ד בלוד.

בגיל 21 נלקח לצבא ובתור בן למשפחה שכולה שאיבדה את בנה במלחמת השחרור, כשעד היום מקום קבורתו של אחיו לא נודע, השתחרר לאחר כשנה. מגיל 21 היה החזן הראשי בבית הכנסת אוהל מועד בתל אביב ומשם נלקח לשמש כשליח ציבור בבית כנסת של יוצאי חלב בשכונת לבנדה בתל אביב.

בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית שושנה, ולמד בכולל "בית הלל" במשך כ-4 שנים. כשנולדו ילדיו הלך בדרך שלימדו אביו ולמד את רזי הקבלה ובמשך שש שנים רצופות ערך את התיקון של התנא רבי נחוניה בן הקנה.

כבן למשפחה של חזנים מפורסמים בעולם ובין היתר דודו רבי שאול עבוד ז״ל מחבר הספר "שירת הבקשות" יצאה שמעו של הרב בכל העולם כחזן וכבעל קול נדיר וחזק, ששלט בכל רזי המקאמים.

במשך כ-45 שנה הקדיש את כל זמנו ומרצו בייסוד תיקונים רבים ובפרט בתיקון הברית שחיבר במיוחד ופרסם בספרו ״ישועת אליהו״. היה הראשון שהפיץ והקהיל את הרבים בעניין זה ובפרט בימי השובבי"ם - בכל ליל שישי היה נודד מעיר לעיר ומכפר לכפר, ואנשים נשים וטף היו ערים כל הלילה ללמוד ולהשתתף בתיקונים.

מחזה נדיר היה לראותו כל מוצאי שבת בקביעות בקור ובחום כאשר היו מסיימים את כל ספר התהילים ליד שריד בית מקדשנו ובאותו מעמד היו עורכים את תיקון השמירה על עם ישראל לאותו שבוע. ותמיד היתה שגורה בפיו האמרה שהאדם חייב למסור נפש לכבוד קודשא בריך הוא.

היה תדיר מבכה על השכינה בגלות. כשהיה שומע על יהודי חולה באשר הוא, היה בוכה ומצטער כאילו בנו סובל. בלילי שבתות לא נתן מנוחה לנפשו והיה יושב והוגה בתורה ובחסידות עד הבוקר. תלמידיו מספרים כי דבר פלא הוא שבדרשותיו מעולם לא פתח ספר והציטוטים ומאמרי חז"ל היו בעל פה וזה הברכה למי ששמר עיניו שלא ישכח תלמודו.

במשך השנים כל יום חמישי כשהוא שרוי בתענית קיבל קהל רב הזקוקים לישועות ורחמים. תדיר ראו אנשים איך שהוא לוקח הכל באופן אישי ובוכה ומבכה על אותו אדם. היה עורך תעניות רצופות מעת לעת, ובשנים האחרונות עקב תעניות רבות בשל כתיבת קמיעות ירד במשקלו משקל רב. סבל מחולי מעיים והתקשה לאכול.

למרות תחנוני משפחתו, סרב לקבל טיפול רפואי, ואמר כי הוא הולך כפרה על עם ישראל. במשך עשרות שנים הקים והחזיק את ישיבת "תיקוני אליהו ומעייני ישועה", שמו יצא בכל העולם כולו במופתים וניסים.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים וחתנים תלמידי חכמים ומחברי ספרים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!