אל 'תתעסקו' בחינוך - פשוט תתחילו לחנך

הנה חלפה לה עוד שנה..

יש אשר להם בין המצרים אלו הימים שבין י"ז בתמוז לט' באב, אך ישנם לא מעטים שלהם בין המצרים זה בדיוק בין זמן קיץ לזמן אלול...

עוד רגע מאות ואלפים יעזבו את הישיבות ויצעדו למנוחה והחלפת כוחות, לקראת זמן הבא,
אך יש כאלו שיוצאים למנוחה והתאוששות מעוד שנה של הישרדות. וברגעים אלו נעצור לרגע ממרוץ החיים, אנשי החינוך, ההורים, והמורים. ונסכם את הסיכום הפרטי של כל אחד ואחד, סיכומה של עוד שנה שחלפה.

והשבוע מתחברות להם הפרשיות 'מטות' מסעי' – ולא לחינם. כי זה הזמן של חשבונות, של שאלות, האם זו הייתה שנה של מטות או שנה של מסעות?

שהרי מהם המטות? מטה פירושו מקל, יבש, קשה, ופעמים כואב. וכאשר הכניסו את כל המטות באהל מועד רק "האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח". ואיזה מטה פרח? "והנה פרח מטה אהרון.. ויצץ ציץ ויגמל שקדים". אהרון אוהב שלום אוהב את הבריות – מטהו פרח.

ומהם מסעות? מ"ב מסעות נוסע עם ישראל ממקום למקום "על פי ה'". וכאשר על השולחן מונחים להם תיקים תיקים, וערמות של דפים, גליונות של סיפורים, שמות של נשמות. נשמות שזועקות אל המושכים בחוטים, הניחו את המטות, וצאו איתנו למסעות.

אין אנו יכולים עוד עם מקל / מטה יבש, אנו מבקשים שיהפוך המטה ויפריח פרחים, וזה ייתכן רק על ידי 'אוהב את הבריות', וזה ייתכן רק אם נצא יחד האב ובנו, הרב ותלמידו, למ"ב מסעות.

אל תניחו אותי - זועקת המילים, לעבור את המסלול יחידי, הושיטו לי יד שאמצא את המסע שמתאים בדיוק לי.

פעם שאלתי יהודי מה אתה עושה בחייך, ענה לי אני מתעסק בחינוך.. האם פעם שמענו עו"ד שעוסק במשפטים, האם פעם שמענו מרצה שעוסק בדיבורים. בהל' שבת 'מתעסק' זה הכי קל שיש, זה דרך אגב.. פשוט מתעסק..

אולי עדיף להיות 'מזיד' להפסיק להתעסק בחינוך, להתחיל 'לחנך'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!