נתניהו, אל תתחמן את הבג"ץ, דבר בג"צית

ביהמ״ש העליון בשבתו כבג״צ הוציא כרטיס אדום לרוה״מ בנימין נתניהו. העתירה הקנטרנית של מפלגת ״יש עתיד״ הייתה בנושא מינויו של סגן-השר במעמד שר של ח״כ יעקב ליצמן. זה מפריע לשרת הבריאות לשעבר יעל גרמן. התוצאה, ההשלכות והתשובה הבג"צית יתייחדו גם ובפרט, לתחמוניו ותוכניותיו הפוליטיות של רוה״מ במשרד החוץ ועיקר העיקרים במשרד התקשורת משוש עיניו ומחמל ליבו.

קיים רווח פוליטי לבנימין נתניהו ממינוי סגן-שר בתפקיד שר במשרד הבריאות. המפתח שנקבע ביסוד הקואליציה, אפשר לרוה״מ מינוי שר נוסף מסיעת הליכוד. בקואליציה לוחצת של 61 ח"כים, רווח לא מבוטל! אך שולי. הקואליציה הייתה מוקמת ושורדת גם בלי תפקיד שר לאופיר אקוניס ו- או דני דנון.

לא על כך נזעקו שופטי בג״צ. לשופטים הנכבדים ובפרט לכבוד השופטים אליקים רובינשטיין שישבו בעתירה הקודמת בשנת 2009 באותו נושא וחנן מלצר ש״לא חשודים״ בהטייה שמאלנית מולדת... נמאס מתחמונים באיצטלא זו או אחרת. הם הזהירו ב2009 ומפורשות שזו פעם אחרונה ולעתיד יתוקן הנושא. ציטוט: ״אנו יוצאים מהנחה כי כך יהא בממשלה הבאה למצער".

מאידך, כבודם הבהירו ש״אין זה מעוות שלא יכול לתקון״. הקואליציה יכולה לתקן את חוק יסוד הממשלה הנוכחית ולאפשר לרוה״מ לשמש גם כשר במשרדים נוספים כגון חוץ, תקשורת, שיתוף פעולה אזורי, ואולי. גם כממונה עליון במשרד מסוים כגון ההסדר הקיים בבריאות. אין זה בלתי אפשרי ״בג"צית״.

״המתווה״ שגובש בפרקליטות באיחור, אחריות על ופגישה שבועית של רוה״מ עם סגן-השר והמנכ״ל והוצג רק תוך כדי הדיון ע״י היועמ״ש יהודה ויינשטיין, לאחר שכבר נמסרו דברי התשובה של המשיבים-הפרקליטות, זכה לקיתונות של ביקורת ולעג ועד כדי סרקסטיות הגיע.

הבעיה בנוהל, בקריצה, בשיטת ה״כאילו״ שנמאסה על שופטי בג״צ, ובצדק רב. מי יקבע? שאלו כבודם. מי בעל הבית? מי ממנה-ימנה מנכ״ל לבית החולים הדסה?

ראשי ממשלה נוספים כיהנו כשרים פעילים. בן גוריון ויצחק רבין כיהנו בנוסף כשרי-בטחון. משה שרת כשר חוץ, מאילוצים פוליטיים פנים מפלגתיים, בן גוריון ומשה שרת. חשקים אישיים, יצחק רבין. בג״צ דאז לא התערב. הסיבה: בג״צ לא יוזם. כשיש עותר - יש התייחסות ופסיקה.

כבר ב2009! הייתה עתירה בנושא סגן-שר במעמד שר לח״כ יעקב ליצמן. בג״צ דאז לא חפץ להזדרז ולהתערב במעשה המרכבה וצרכים פוליטיים קואליציונים והוציא כרטיס צהוב לבנימין נתניהו בתפקידו כרוה״מ. בלשונו הציורית של אליקים רובינשטיין ״עשב שייתכן והיה מקום לנכשו״. כבר אז הזהיר בג״צ. אך בנימין נתניהו נאמן לשיטתו התחמנית, לא הפנים ואף הרחיב ושכלל את השיטה הקלוקלת.

בחוק יסוד-הממשלה הנוכחית לא הובהר מפורשות שרוה״מ יכול לשמש גם כשר!! בשונה מחוקי יסוד קודמים. שופטי בג״צ מבינים ״שבהעדר הן מפורש, המשמעות לא!״ משפטנים אחרים מבינים ״שבהעדר לא מפורש, המשמעות הן!״ נקודה משפטית לוויכוח.

אין חולק שלראש ממשלה אין מניעה לאחד או לפצל משרדים. בממשלות קודמות היה משרד המסחר, תעשיה והתיירות! בממשלה הנוכחית דרעי שר הכלכלה, והשר לפיתוח הנגב והגליל! ציפי ליבני כיהנה בעבר זמנית בשלשה משרדים. יורם ארידור החזיק עבור מנחם בגין בחצי ממשלה!

אגפים ופונקציות מועברים ממשרד למשרד מעשה שגרה בכל מעשה מרכבה קואליציוני. גם ובפרט בממשלה הנוכחית. כחלון והטיפול במשבר הדיור! בעבר הועברו לפי צורך וחשק אגפים שלמים למשרד ראש הממשלה וממנו, כגון האחריות על רשות השידור, המשרד לענייני מודיעין והמשרד לאיומים איסטרטגים הינם אגפים שהועברו ממשרד רוה״מ. לא לכך ולא על כך נזעק בג״צ.

כבוד השופט חנן מלצר תמה בדבריו כיצד ״יכול״ ראש הממשלה ה״עסוק״ בבעיות הגרעין האיראני ובעיות בטחון שוטף להתעסק בחמישה משרדים נוספים. זה נכתב בהומור או ״דקדקנות שיפוטית״ גרידא? איני יודע. ארבעת חבריו להרכב בראשות הנשיאה לא מצאו ״בעיה טכנית״.

חוק-יסוד הממשלה שחוקק בכנסת הקודמת ובוטל בכנסת הנוכחית קבע מקסימום 18 שרים ללא קשר למספר המשרדים! לעומת ממשלות שמנו 30 שרים ויותר!

הכיצד? לדידו של השופט חנן מלצר? ירידת הדורות? טכנית אין מניעה להעביר את תיק-הבריאות למשרד רוה״מ ולמנות את ליצמן כסגן-שר במשרד רוה״מ האחראי על תחום הבריאות. זה משחק מילים וטרמינולוגיה!

בג״צ מדבר בגצי״ת! חישובים פוליטיים כן! צרכים קואליציוניים! כן! ״תחמונים״ לא.

הערתו של השופט אליקים רובינשטיין ש״עיין״ אישית ״בתמונת המחזור״ בבית נשיא המדינה ומצא בה רק את סגן השר ליצמן ולא את סגני השרים האחרים... מעידה לדבריו על שיטת ודרך ״ההתחכמות״ הלא מקובלת על בג״צ.

סגן-שר במשרד רוה״מ האחראי על תחום הבריאות ו-או החוץ ו-או התקשורת כן! יצור-כלאיים של סגן-שר במעמד שר-עצמאי, ״תחמון״ לא!
ביטול משרד התקשורת והכנסת תחום התקשורת והפונקציות הקשורות בו, למשרד רוה״מ כן! משרד תקשורת עצמאי אך ללא שר מכהן, מסיבות פוליטיות-משפחתיות-אישיות - לא!

אמת. בידי הקואליציה אפשרות מעשית לתקן את החוק הנוכחי ולפתור את דקדוקי הניסוח המחייבים והמשמעות המשפטית המדוקדקת ממילות החוק היבש, אליהם ועליהם נזעקו כבוד השופטים ולהשאיר את ״מעשה הטלאים״ על מכונם. לדידם של כבודם! אפשרי אך לא בריא!!! טוב יעשה ראש הממשלה באם סוף סוף ״יפנים״ את האמירות.

הבלופים עבר זמנם. נמאס לבג״צ ונמאס לציבור כולו משיטת ה״כאילו״, הקריצות וה״בערך״.

העתירה בנושא לבג״צ, של אשף-התקשורת ויקיר המדיה יאיר לפיד וגמדיו בסיעת ״יש עתיד״ הינה לרצון רוב הציבור והבוחרים. תחושת ה״נרדפות״ מבג״צ, שקיימת ובצדק רב במחנה-הימין ובליכוד בפרט, מתעצמת, הפעם שלא בצדק!

בג״צ בראשות הנשיאה הנוכחית מרים נאור, מנסה למזער למינימום את ההתערבות בנושאים פוליטיים, קואליציונים וחוקתיים. גם למזעור יש רף מינימאלי.

בעוד שליהדות-התורה יש עניין באי מינוי שר מטעמם, ערך אידיאולוגי רב שנים שאני מקווה שימצא לכך פתרון ולו זמני, רק בכדי למנוע את צהלות השמחה של העותרים, ״שיצליחו״ לכפות תפקיד שר על החרדים האשכנזים!!! לשלב את החרדים בהווית המדינה ומוסדותיה. לא בטוח שלכך התכווין המשורר: יאיר לפיד.

סיפור המעשה באי מינוי שר למשרד התקשורת, הינו עניין וצורך הצהרתי ״ביתי-משפחתי-פנימי״. של משפחת נתניהו. אפי׳ לא צורך פוליטי ענייני, כמו במשרד החוץ. קיים שר במשרד התקשורת, השר אופיר אקוניס, נאמן ביתו של בנימין ונתניהו! הנ״ל שר במשרד, ולא השר הממונה על המשרד. הבנתם? אני לא! מוגזם.

במשפחת נתניהו בקדנציה הנוכחית החליטו להחזיק שבט-חובלים מעל המדיה הכתובה והאלקטרונית. ״התקשורת״ הם לא מסתתרים או מסתירים. האם ראש הממשלה ״מאולץ״ לכך מבית? האם זה חשק או גחמה? כל האפשרויות... גרועות! אין לכך מקום במדינה מתוקנת. זה גם לא יעזור לו אישית או פוליטית, זה שפיכת שמן למדורה קיימת וליבוי הלהבות. עצת אחיתופל, פשוטה כמשמעה.

הסיפור במשרד ל״שיתוף פעולה אזורי״ יותר עצוב ממצחיק. כנראה פשוט ״שכחו״ אותו... או שנשאר כרזרבה לעת מצוקה. כגון המשרד ההזוי לעניני ירושלים, שניתן כפיצוי נוסף לזאב אלקין ברגע האחרון.

בשונה מהעבר, בג״צ משמש כעת פה לציבור הרחב. מספיק להתחכם, לא לבלף. חשבונות אישים משפחתיים! לא בממשלתנו. לא! לקריצות. לאו לשיטת ה״כאילו״! שקיפות, יושרה, פוליטיקה נקיה. עד כמה שאפשר וכנראה אי אפשר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!