כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024

יצאנו לסיבוב עם מוקה • הקרוסאובר הקטן והחזק של אופל

למרות שמו התמים, למוקה - הקרוסאובר של אופל יש מה להציג • המחיר יקר מהמתחרים אבל הוא "אוכל" מהמורות, נוסע טוב בשטח קל ומצויד במנוע טורבו שעושה את העבודה • "צביקה בדרכים" עם אופל מוקה

יצאנו לסיבוב עם מוקה • הקרוסאובר הקטן והחזק של אופל


אז אחרי שבשבוע שעבר סקרנו את הקרוסאובר הראשון (הלא הוא ה-CR-V של הונדה) במסגרת "צביקה בדרכים", הגיע הזמן להעמיק קצת יותר בסיגמנט ולבחון רכב פנאי-שטח (ג'יפון) נוסף, של הקרוסאוברים הקטנים יותר ומי שנבחר להיות הראשון שבהם הוא אופל מוקה. שוק הקרוסאוברים הפך לרווי ומלחמתי בשנים האחרונות והעיכוב של המוקה בנחיתתו בארץ רק עשה לאופל את החיים לקשים בניסיונות לשווק אותו. שנתיים תמימות לא חשבו הגרמנים לעשות לו עליה והנתון הזה רק גרם לו צורך להוכיח את עצמו מול המתחרים הרבים והטובים שהגיעו לפניו. מי שנלחם אתו ראש בראש הם בעיקר שברולט טראקס, רנו קפצ'ור וניסאן גו'ק.

נקדים מיד, למרות הדמיון הגדול לשברולט טראקס אין מה להשוות ביניהם - המוקה יפה יותר. יש לו מראה שרירי והוא משדר אמירה ברורה של מי שנועד להקנות פנאי ושטח. האורך שלו קטן ממשפחתית רגילה ועומד על 4.27 מטר בלבד אבל זה לא גורע מהאגרסיביות שלו, ואדרבה. הרוחב גם הוא קטן ממה שנראה לעין ועומד על 1.78 מטר, כמשפחתית ממוצעת. אין ספק שהוא מרשים והחרטום שלו משדר עסקים של מי שבא לחרוך כל כביש ושביל בארצנו אך חבל שאחורי המוקה קטוע ומצועצע מידי. נראה שמעצביו הסתפקו בחרטום ונטשו את אחוריו ללא שהשקיעו שם מחשבה כפי הצורך.



אם אנו רגילים לשים דגש על "מה יגידו", אז וודאי שהמוקה לא מתאים לאברך מן השורה שכן הוא מושך תשומת לב ונראה אגרסיבי וכוחני, אבל למי מכם שלא זכו להיות מיושבי אהל, אלו בדיוק הסיבות לרכוש אותו...

כניסה פנימה מגלה רכב הבנוי היטב ומקנה תחושה של בן למשפחת אופל. למרות המראה המרשים מבחוץ, התחושה בפנים עוצמתית ומרשימה יותר. הדשבורד ותא הנהג עשויים מחומרים טובים והכיסאות מתגלים כנוחים אך ללא חידוש מיוחד והמרווח נראה נאה וגדול יותר ממשפחתית רגילה. יכול להיות שהתחושה הזו מגיעה בגלל תא המטען שמחובר במקשה אחת לתא הנוסעים.

אבל מה שהיה כיף במוקה זו התחושה של "לשבת על הגובה". התחושה הזו מדהימה ובה לבד יש כדי להעניק חווית נהיגה מרגשת. לחיצה על דוושת הגז מגלה שמנוע הטורבו עושה את עבודתו והמוקה מחליק בשקט ממגרש החניה אל הכביש. בהשתלבות בכביש הוא עושה היטב את העבודה ומאיץ בקלות לנתיב המתאים. כמו אחיו למשפחה גם כאן תרגישו שתא הנהג אטום לרעשים מבחוץ, ורק אם תסחטו את הדוושה תשמעו את נהמת המנוע חודרת פנימה.



עוד נקודת זכות שיש לו היא המתלים הרכים שלו, ש"אוכלים" את מהמורות הכביש. אז תמיד תמצא המהמורה שתכשיל אתכם ותנענע את אמות הסיפים שלכם, אבל המוקה בהחלט עושה את העבודה בנקודה הזו ומנתר בקלילות מעל למהמורות בצורה טובה. מהסיבה הזו הוא נכנס בקלות גם לשטח (כדלקמן) ויגרום לכם לצאת ממנו בשלום לאחר הנאה מובטחת. בונוס נוסף שיש לו, היא זריזות ויכולת התמרון. כשתצטרכו לתמרן בכביש בינות למכוניות השועטות מימינכם ומשמאלכם לא תרגישו שאתם יושבים בג'יפ מסורבל אלא ברכב חינני. שאפו.

אבל הבעיה, כמו ברוב הרכבים של אופל, נעוצה בבלבול ובעומס הלחצנים שמעטרים את תא הנהג. אמנם המוקה מצויד במסך מולטימדיה ובמחשב דרך, אבל מסך המולטימדיה הזה אינו מתופעל ידנית (טאץ') אלא באמצעות כמה שורות ארוכות ורחבות של לחצנים שגורמים לנטוש את המחשבה על שימוש יעיל במערכת. לאחר שניסיתי לעשות זאת כמה פעמים, התייאשתי. ואפרופו האבזור צריך לומר שהוא מגיע גם עם מושב נהג בעל כיוונון חלקי חשמלי, בקרת שיוט, חיבורי USB ו- AUX וחיישן אורות.

מבחינת יכולת ההנעה שלו, אמנם אין מדובר ברכב שטח עם מנוע 4x4 אבל בשטח קל כמו שבילי עפר וחצץ מהודקים, הוא עושה את העבודה. הבעיה היא שמרווח הגחון שלו קטן ועומד על 16 ס"מ וכמובן שהוא לא מצויד במגן גחון, ולכן לשטח בינוני תכנסו על אחריותכם בלבד ולשטח קשה אל תנסו להיכנס - כי תאלצו לחזור הביתה עם גרר.



הפלטפורמה המוטורית שלו מגיעה עם מנוע 1.4 ליטר טורבו, המפיקה 140 כ"ס ומומנט מירבי של 20.4 קג"מ המתקבל כבר ב-1,850 סל"ד. בתאוצה ל- 100 קמ"ש אין בשורה מיוחדת והוא מגיע אליה תוך 10.7 שניות. התיבה בת 6 ההילוכים מתפקדת טוב ומדפי העברת ההילוכים בצורה ידנית (טיפ-טרוניק בלע"ז) הממוקמים מעל ראש ידית ההילוכים - מסורבלים מעט ולא ממש נוחים לתפעול, למרות שמדובר במיקום מעניין ויוצא דופן.

עוד בקטע הטכני: המוקה מציעה גם מערכות שיעזרו לאחיזת הכביש של המוקה: HSA – מערכת לסיוע בזינוק בעליה, המאפשרת גם לחנות בעליה מבלי להשתמש בבלם היד. המערכת הזו ממשיכה להפעיל בעצם את מערכת הבלמים באופן אוטומטי לעוד כמה שניות, כך שלא תדרדרו לאחור. ויש גם את ה-HDC המחזיקה את המוקה ומונעת את התדרדרותו מטה בירידות.

אביזר מעניין נוס, שמגיע עם המוקה, אבל לא כחלק מחבילת הבסיס הוא מתקן הפלקס-פיקס לנשיאת אופניים. מדובר במנשא הקבוע מתחת לדלת תא המטען, כאשר הוא נפתח ונסגר בשליפה כמגירה וניתן להעמיס עליו אופניים.

ואיך צריכת הדלק? סבירה בהחלט עם ליטר דלק לכל 12.8 ק"מ בנסיעה משולבת.

המחיר שלו, הוא היקר בשוק מבין המתחרות שהזכרנו ולמרות שאופל חתכה את מחירו ב-16,000 ₪ (למגינת לב הרוכשים הראשונים בסכום המלא) ל-128,000 ₪ הוא עדיין יקר מהמתחרות בכמה אלפי שקלים.

תכלס. המחיר אולי טיפה יותר יקר, אבל מצדיק כל שקל. במחיר של מכונית משפחתית תקבלו רכב מצוין שעושה את העבודה בשטח ומעניק חוויית נהיגה.

קרוסאובר

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}