קצינים צריכים לעלות לרבנים, אך לא כאלה

מפורסמים שעולים לחצרות רבנים זו תופעה שהחברה הישראלית מתקשה לעכל. יש לה פנים רבות, חלקן מכוערות – כפי שפרשת הרב פינטו וניצב ארביב הציפה, פרשה שאולי הקיפה גם את ראש יאח"ה תת ניצב אפרים ברכה, ששלח בתחילת השבוע יד בנפשו.

זה לא חדש. הפיכתם של רבנים לסלבס בחברה הלא חרדית מעוררת רתיעה גם בחברה החרדית, שמתייחסת לתופעה הזו ברגשות מעורבים.

מחד קירוב לרבנים נתפס כקירוב למסורת, וזה טוב, ומאידך הוא משנה את הכלים המסורתיים שקבעו את ההיררכיה בעולם התורני. אם באופן מסורתי רב נקבע על פי גדלותו בתורה, ייחוסו או תפקידו בעולם התורני, פתאום נכנסים עוד גורמים כמו פרסום, עושר ופופולריות מחוץ לעולם הרבני ודוחקים את הפרמטרים הוותיקים, מה שכמובן לא מתקבל בברכה.

למרות המאורעות האחרונים, לדעתי יש להבדיל בין קשר חיובי ושלילי שבין הרבנים החרדיים ובין קציני משטרה.

בעוד קשריהם של אנשי עסקים עם רבנים ומקובלים הם עניין לגיטימי לחלוטין, ואפילו מבורך – זאת על אף ההתנשאות המוכרת כלפי קשרים מסוג זה, לפיה יועץ סיכונים, תרפיסט או יועץ אנרגיות עדיף על "יועץ רבני" – קשר בין פוליטיקאים לבין רבנים בהחלט צורם.

תמונה של פוליטיקאי משיק כוס יין באירוע נוצץ לצידו של מקובל פופולרי, מסמלת הרבה יותר סחבקיות של הון שלטון סלבס מאשר פעילות למען הציבור. אך זה עוד נסבל.

לעומת אנשי עסקים ופוליטיקאים, נוכחותם של קציני משטרה באירועים מסוג זה, ובכלל – הפיכתם לכוכבי חצרות הרבנים, היא פסולה בהחלט. רוב רובם של הקשרים הללו נוצרים באיסור – קצין המשטרה בדרך כלל מגיע להתברך או להתייעץ, ואנשי החצר – ואף הרבנים עצמם, מזהים את "הפוטנציאל" וכבר דואגים "לקרב" אותו. הרב פינטו לא שונה בזה מחצרות אחרות ורבנים שקדמו לו.

לא את אישיותו הנדירה של הקצין מחבק הרב, כי אם את קשריו, סמכותו והמידע שהוא מחזיק בראשו ובפנקסו. כשמדובר בפוליטיקאי זה עוד נסבל; כשמדובר בפקיד זה פסול. אבק הכוכבים והקשרים שבסביבת הרב הוא לא פחות טובת הנאה ממעטפת מזומנים – וכן, העובדה היא שיש לא מעט אנשי עסקים שמוכנים לשלם עבור כך כסף.

אז איזה קשר בין קציני משטרה לרבנים הוא רצוי?
יש חוסר אמון רב בין הקהילה החרדית לבין המשטרה ומערכת הרווחה, מאז קום המדינה צצה מידי כמה שנים פרשה שמעכירה את הקשר – ואלימות השוטרים בהפגנות החרדים לא מוסיפה גם היא אהבה וחיבה בין הצדדים.

אני לא מאלה שנוטים חסד לרשויות בעניין הזה, אך המציאות היא שחוסר האמון הזה פוגע בחברה החרדית. באין גוף אחראי שנהנה מלגיטימיות בציבור, נותרות בעיות רבות ללא מענה, כמו למשל בעיות אלימות ותקיפות מיניות, שחרף קיומן של כמה וכמה מערכות פנים קהילתיות שנועדו לספק מענה, אי אפשר שלא לחוש את המחיר שהאיבה למשטרה ולרווחה גובה מהחברה החרדית.

הרבנים הם המפתח לפיתרון. קציני משטרה שיודעים לפתח יחסים טובים וקרובים עם מנהיגי הציבור החרדי, והיו לא מעט כאלה במשך השנים, גישרו על הפער והצליחו להביא לשיתוף פעולה. זאת עבודתם המקצועית כקציני משטרה, וזו שליחותם של הרבנים כמנהיגי החברה החרדית.

כשקצין משטרה עולה לביתו של רב, שקהילה שלמה סרה למרותו, הוא יוצר קשר שקשה להפריז בחשיבותו בין המערכת לבין הקהילה החרדית – אך כשהוא מנצל זאת לטובתו האישית, הוא מועל פעמיים: הוא חוטא לתפקידו, ועושה עוול שיישאר הלאה ביחסים שבין המשטרה והחרדים.

בהחלט הייתי רוצה לראות קצינים ממשיכים ועולים לחצרות הרבנים – אך לא כאלה קצינים, ולא אצל רבנים השמים את טובתם לפני טובת בני קהילתם שבחרו בהם לתפקיד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!