דורנר: "לכאורה, המעשים של אבירם זינו מהווים עבירה אתית"

מאז נודע אתמול (א') דבר התאבדותו המפתיעה של ראש יאח"ה, תת-ניצב אפרים ברכה, חבריו ומקורביו לא נרגעים ומחפשים לעבר מי להפנות את האצבע המאשימה. על הכוונת נמצאים מקורביו של הרב יאשיהו פינטו ועיתונאים שפרסמו ידיעות על חשדות למעורבות לכאורה של ברכה בעניינים שאינם כשרים, ואולי אף פליליים.

בין העיתונאים שמצאו את עצמם במרכז האש נמצא גם עיתונאי "מעריב" אבירם זינו. בשבוע שעבר פרסם העיתונאי יואב יצחק באתר 1News כי זינו הגיע ביוזמתו למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ומסר התכתבות שלו עם תנ"צ ברכה בוואטסאפ, שבה מסר לו הקצין הבכיר מידע לכאורה על פרשת מעונות ראש הממשלה ועל חקירה פלילית נגד רעייתו שרה נתניהו.

במח"ש טענו כי ברכה לא זומן לחקירה, וכי בדיקה שהתבצעה בנושא לא העלתה ממצאים פליליים נגדו. הרקע לפנייה, כנטען בפרסומים, היה מידע מטעה שמסר ברכה לעיתונאי על בדיקת התנהלותה של שרה נתניהו במעון ראש הממשלה.

לאחר שהכניס לכאורה את ברכה המנוח לסערה תקשורתית, מצוי זינו עצמו מאתמול בלב סערה תקשורתית משלו, סביב השאלה מדוע בחר לחשוף מקור מידע שלו, מדוע הפר את ההסכם הקדוש והבלתי כתוב בין עיתונאי למקור, ומהו הנזק שייגרם לעולם התקשורת בעקבות הפרשה.

לדברי המומחה למשפט ולתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, ד"ר יובל קרניאל, אם אכן עיתונאי חשף מקור ללא סיבה מוצדקת - מדובר בפגיעה קשה ביסודות עולם העיתונות ובעבירה אתית.

"חיסיון המקורות זה הכלל האתי החשוב ביותר", אומר ד"ר קרניאל. "זה בעצם מגדיר את מקצוע העיתונות - היכולת של עיתונאי לתת חיסיון למקורות בזכות ההגנה שיש על מקורות - ולכן העיתונאי המקצועי יגן על המקורות שלו כמעט בכל מחיר. אדם שמוכן להסגיר את המקור שלו ולחשוף אותו, עושה פעולה לא עיתונאית בעליל, שהיא גם הפרה של כללי האתיקה ושל חובות האתיקה המקצועיות".

לדברי ד"ר קרניאל, ישנם מקרים חריגים שבהם נכון לחשוף מקור - "במקרים מאוד קיצוניים", אולם מהפרטים שנחשפו בעניין זינו, נראה שזה אינו המקרה. "על פניו לכאורה נראה שלא הייתה הצדקה וסיבה לחשוף את היות ברכה מקור עיתונאי, והדבר הזה מעורר סימני שאלה על הפעולה של זינו. עיתונאי מקצועי אמון על שמירת המקורות שלו, גם בנסיבות קיצוניות יותר, גם כשהוא עומד בעצמו בפני חקירה משטרתית ועדות בבית המשפט.

"אנחנו מכירים מקרים שבהם עיתונאים היו מעדיפים ללכת למעצר על ביזיון בית המשפט ולא לחשוף מקורות, וכאן נראה שהעיתונאי מיהר לחשוף את המקורות שלו בפעולה שהיא לא מקצועית ולא אתית. מדובר בפגיעה באמון של המקורות ובעיתונאים.

"כאשר אדם מוותר כל-כך בקלות על חיסיון, הדבר יכול לפגוע ביכולת של עיתונאים לקבל מידע וביכולת של אנשים לפנות לעיתונאי ולתת מידע, וזה פוגע בזכות הציבור לדעת ובחופש הביטוי".

"גרם נזק גדול"
סוגיית ההגנה והחיסיון של מקור עיתונאי עולה בדרך-כלל כאשר המשטרה או גורם אחר מנסים להכריח עיתונאי לוותר על החיסיון ולחשוף את מקורותיו; אך העיתונאי מסרב לעשות זאת. במקרה של זינו, התהפכו היוצרות. לפי הפרסומים, העיתונאי פנה מיוזמתו למח"ש ומסר את המידע על ברכה.

לדברי ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מחברת המחקר "הסדרת החיסיון העיתונאי בישראל", "מדובר בסיפור מורכב, כי העיתונאי פה הפך להיות שחקן בפרשה. הוא לא מדבר על זכות הציבור לדעת, אלא אומר לכאורה 'אני אחשוף את המקור ששיקר לי ומסר לי מידע שגוי'. ההשפעה של זה דרמטית, עליו ועל עיתונאים אחרים. ככל שעיתונאי מוכן למסור מקור מידע שלו, הוא צריך לזכור שיש לכך השפעה על נכונות של מקורות לתת סיפורים עתידיים.

"בהקשר הזה, אם הסיפור הוא נכון, זינו גרם נזק גדול לכך שמקורות במשטרה או בכלל מקורות בגופי האכיפה ייתנו אמון בעיתונאי, ובכך פגע ביכולת של העיתונאים לתפקד ולחשוף סיפורים".

התעלומה הגדולה היא - מה הוביל את זינו למח"ש. מה היו מניעיו. כיוון שזינו בוחר שלא להגיב לדברים (נכון למועד סגירת הגליון), אפשר רק לשער מה היה המניע.

לדברי ד"ר שוורץ-אלטשולר, השאלה הזאת דרמטית. "נקודת-המוצא היא כזאת: עיתונאים אינם עובדים עבור המשטרה, ובכל פעם שהמשטרה מבקשת מהעיתונאים מידע - תמונות, מסמכים וכו' - אנחנו צריכים לעמוד על הרגליים האחוריות ולומר מה פתאום. המשטרה צריכה לעשות את העבודה בעצמה. תפקידה לחקור. עיתונאים צריכים למצוא קצה חוט ולהביא את הדברים לידיעת הציבור".

גם פרופ' יחיאל לימור, מומחה ומרצה לתקשורת מאוניברסיטת תל-אביב וחבר נשיאות מועצת העיתונות, סבור כי יש כאן בעיה: "לעיתונאי אסור לפי תקנות האתיקה לחשוף את המקור, אלא באישורו של המקור. חיסיון המקורות הוא חלק בסיסי בתקנות האתיקה. מבחינה אנלוגית, זה מזכיר את הסיפור של הנסיכה דיאנה, שרדפו אחריה צלמי פפרצ'י, ולבסוף היא נהרגה בתאונת דרכים. הסיפורים מאוד דומים".

השופטת בדימוס דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, לקחה היום את הנושא לידיה וביקשה מעיתונאים שמכירים את הסיפור, שיגישו תלונה רשמית למועצה על מעשיו של זינו.

דורנר אמרה היום ל"גלובס": "בעולם העיתונות והאתיקה המקצועית, שמירה על מקור זה דבר חשוב ביותר, ויש אפילו הגנה משפטית על חיסיון עיתונאי, ולא בכדי. לכאורה, המעשים שביצע העיתונאי אבירם זינו מהווים עבירה אתית חמורה, ולכן הזמנתי כל עיתונאי שבקי בעניין הזה למסור תלונה למועצת העיתונות, כדי שאנחנו נברר את העניין במסגרת בתי הדין לאתיקה. לא חלה חובה על עיתונאי להסגיר את מקורותיו; להיפך - הוא אמור לשמור עליהם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!