כ"א חשון התשפ"ה
22.11.2024

"הקפוארה השאירה אותי בסמינר" • לא לחימה – אמנות

מדי שבוע הן מגיעות לסטודיו במרכז בני ברק, לומדות לחזק את הביטחון העצמי, לשפר את הכושר והריכוז, וכמובן לשמור על הגוף • "לא מוציאים כאן לוחמות", מבהירה המאמנת לוטן מגר

"הקפוארה השאירה אותי בסמינר" • לא לחימה – אמנות


אני נכנסת למקום וסופרת קוקו אחד, שניים, שלושה... או בקיצור, כיתת נערות חרדיות שיושבות ולומדות. אלא שכאן הן עומדות, וזה לא בסמינר, זה בסטודיו לספורט, והן לא רכונות על ספרים ומחברות, אלא עומדות בכוננות זו מול זו, מחכות לרגע שהמכה תצא לכיוונן – הן יודעות להגיב.

לא טעיתם. הגעתי באמצע אימון קפוארה לנערות חרדיות. ושלא תטעו - מדובר במיינסטרים החרדי. בבוקר הן תלמידות סמינר על כל המשתמש מכך, ופעם בשבוע הן מגיעות לסטודיו, כדי להפוך לבנות הרבה יותר חזקות – ומי מדבר בכלל על חוזק פיזי? הרבה יותר מזה.


אמנות – לאו דווקא אמנות לחימה
המאמנת היא לוטן מגר, 29, ממודיעין. ברזומה המקצועי נרשם לה חינוך יצירתי, ולימודי תואר שני בייעוץ משפחה. "אני לוקחת את הקפוארה למקום של אמנות – לאו דווקא אמנות לחימה", היא מסבירה. "נכון שיש פה אלמנטים של לחימה, אבל אני פה כדי לתת לבנות חיזוק עצמי, אישי, הרמת ביטחון עצמי, העלאת מודעות ודימוי, ובעיקר בגיל ההתבגרות שאינו פשוט לכל אחת".

כשהיתה בת 15, היא מעידה על היותה נערה חסרת ביטחון עצמי. החיפוש אחר הזהות האמיתית שלה, הוביל אותה למקומות שונים, ביניהם הגיעה למאמן הראשון שלה בקפוארה, שהיה במקצועו פסיכולוג. "ממנו ההשראה שזו לא סתם אמנות לחימה".

בתור אשת חינוך מבינה מגר מה יש לה להעניק לאחרות, ויודעת כמה הקפוארה שינתה את חייה והפכה אותה לבעלת אמונה שהיא שווה ויכולה, ויש לה אפשרות להעביר זאת הלאה.



במרכז: המאמנת לוטן מגר בטקס הבטיזאדו - "המדריכות שמגיעות לכאן מעידות על אנרגיה שונה"

כך הגיעה הקפוארה למרכז העיר בני ברק
"זה קרה לפני כשש שנים", משחזרת מגר. "הגענו לטקס הבטיזאדו של מיקי חייט, שהתקיים כמובן רק על ידי מדריכים, משום שהקהל חרדי. אנחנו המאמנות ישבנו בקהל, ונוצרה שיחה עם בנות שהתלהבו לשמוע שיש אפשרות כזו גם עבורן, וזו לא נחלת גברים בלבד". אלא שהאירוע הסתיים, וכל אחת הלכה לדרכה".

כשפתח חייט את סטודיו אסאי בבני ברק, הגיעה דרישה לחוגי בנות מעבר לסטנדרט המקובל, ובעיקר מהורים לילדים שהחלו בחוגי קפוארה, וראו מהם הדברים הטובים שחוללו בילדיהם. אז למה לא גם לבנות? הקבוצה החלה עם מדריכה אחת, אך בתחילת השנה שחלפה, קיבלה אותה לידיה מגר, וחוללה פלאים אצל הבנות – שחלקן חוו בעיות מצד משפחה או מקומות לימוד, מתוך חוסר היכרות עם הקפוארה, וחששו. "כי יש חשש מדברים לא מוכרים", מבינה מגר. "אבל מהר מאוד הרבה אנשים הבינו שיש פה כלי טוב שאפשר לחולל בו שינויים, ולא צריך לחכות שהנערה תגיע למצב של מצוקה ואז לעזור לה – אם אפשר למנוע מלכתחילה".

"המורה בסמינר ראתה את השינוי ואמרה לי: 'כולן צריכות ללכת לקפוארה'"
הן בנות סמינרים מעולים, ולצדן גם נשים, שביקשו לעשות עבור עצמן קצת יותר טוב. "מי קבע שקפוארה זה רק לבנים"? שואלת ג'ינג'ית קופצנית. "אצלי למשל זה עשה הרבה טוב, שאמא שלי לא יודעת מאיפה להתחיל. אפילו המורה בסמינר שמה לב מיד לשינוי. אני יושבת יותר בשיעורים, מרוכזת, רגועה, טוב לי. כשהיא שאלה אותי מה קרה, אמרתי לה שהתחלתי ללמוד קפוארה. אז היא אמרה לי, אם זה מה שזה עושה - כל הכיתה צריכה ללכת ללמוד קפוארה".

הג'ינג'ית שמשוחחת איתי אינה היחידה שמספרת את אותה חוויה. "אנשים שומעים קפוארה, ומיד חושבים שהולכים כאן מכות ובלגן", אומרת מגר. "זה ממש לא נכון, וזה מה שחשוב לי להבהיר, כפי שאמרתי קודם: אנחנו לא נמצאים כאן במטרה להוציא לוחמות. אנחנו כאן במטרה לתת לבנות ביטחון עצמי, ידע בהגנה עצמית - שזהו מצרך מאוד הכרחי במציאות הלא פשוטה היום ברחוב. ולא רק זאת, הקפוארה תורמת באמת מבחינה פיזית. אומנות הקפוארה באה מעולם הריקוד, ולכן הלחימה, כביכול, משלבת הרבה מאוד תנועות ריקוד ותנועות אקרובאטיקה. הקפוארה משפרת פלאים את יכולות הקואורדינציה אצל בני אדם, מסייעת לגמישות, מפתחת שמיעה מוזיקלית ויכולות קשב וריכוז, ומסייעת בהצבת גבולות. הרבה מעבר ללחימה - קפוארה היא לפני הכל בריאות אמיתית לגוף ולנפש.





חלק מקבוצת המתקדמות: "הקפוארה עוזרת לי להיות תלמידה מצוינת"

טקס בטיזאדו לנשים בלבד – "האנרגיה כאן שונה"
לפני מספר שבועות קיימה מגר את טקס חלוקת החגורות – הבטיזאדו – לנשים בלבד, בתוך הסטודיו בבני ברק. "הגיעו לכאן עשרות מדריכות ומכולן שמעתי את אותה ההתלהבות: יש כאן אנרגיה שונה, מיוחדת, טובה. לבנות כאן יש משהו קסום ומיוחד שאין במקום אחר".

לא מרימים גבות כששומעים על בנות חרדיות שעושות קפוארה?
"מרימים, אבל כבר הרבה פחות, ולהפך – מתעניינים ורוצים", אומר מיקי חייט, מנהל סטודיו אסאי.

"אני חייב להדגיש שהחוגים מועברים כמובן על ידי מדריכה שומרת מסורת, שמכירה את העולם ואת הדקויות. יש כאן שמירה אדוקה על הכללים הנדרשים מבחינת צניעות, בשקט, בלי רעש וצלצולים, מתוך מטרה טובה באמת. הבנות לא יוצאות מכאן והולכות לתלות שלטים 'אני עושה קפוארה', אלא כמו שהולכים לשיעור פילאטיס, לחוג התעמלות, הן הולכות לחוג קפוארה. המטרה שלנו היא לעזור, לשנות לטובה, לא לרעה חלילה, ולא מחוץ למסגרת הכי חרדית שיש. אלו שעדיין אינם מבינים את המשמעות והחשיבות, אני שולח אותם לקרוא את כל מה שכבר נכתב כאן קודם, וכולם מוזמנים באופן אישי לבוא ולהתרשם בעצמם, ולתת לעצמם את חווית הבריאות הטובה ביותר שהם יכולים לפרגן לעצמם. כושר צריך להיות דרך חיים, כי בלעדיו הגוף שלנו לא שווה הרבה".

"אני מזהה את הפתיחות מד החברה החרדית לדברים חשובים וערכיים ומברכת על כך", אומרת לוטן מגר לקראת סיום. "הסיפורים המרגשים שאני שומעת מהבנות כאן, והשינויים המדהימים שהן עוברות, כולל חיזוקים בכיוון של לימודים ושמירה על המסגרת - נותנים לי את הכוח להמשיך, ואת ההבנה הברורה לדעת שאני רוצה להגיע לכמה שיותר בנות – כי מגיע להן! מזמינה את כולן לחוות את מה שיש לשיעורים שלי להעניק – ולפתוח צוהר לעולם מופלא".

לשיעור ניסיון חינם: סטודיו אסאי, יחזקאל 2 בני ברק. 03-5227123
קפוארה אמנות אמנות לחימה סמינר ספורט

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}