שמנה? "צאי מפה - אין לנו בגדים בשבילך"

אולי בגלל שזה נושא רגיש אצלי, בעיקר משום שאינני נמנית על אותן נשים במידות פטיט, קפץ לי אגרוף ישר למרכז הבטן הרכה וגרם לי למועקה קשה. זה קרה בזמן שנתקלתי בפוסט הבא:

"שתי תקריות לא נעימות בשבוע אחד, זה יותר מדי בשבילי. כשאני נכנסת לחנות בגדים ומוכרת מודדת אותי במבטה ומפטירה ״כאן אין בגדים בשבילך״, או ״בגדים בשבילך רק בשוק תמצאי״, אז אין לי מה לומר ואני נשתלת בריצפה במקום לפתוח עליהם פה. ונעלבת עד עמקי נשמתי".

תוך זמן קצר הפך הפוסט הזה כר נרחב לתגובות של נשים שהיו או עודן נמנות על ציבור נשים מדהימות, שלובשות בגדים, כנראה גם יותר ממידה 42.

מסתבר שלא מעט נשים מכירות את התופעה, שבעיניי היא בזויה ברמות שקשה בכלל להתחיל לתאר. מאיפה הזכות של מוכרת למתוח ביקורת או לנהוג בצורה מזלזלת כלפי לקוחה שלא נראית בעיניה כמודליסטית המושלמת? להיכן הדרדרנו שנשים מלאות, שגם ככה מתמודדות עם מבטים, תחושות אישיות, לעתים חוסר ביטחון, בעיות בריאותיות ועוד, נאלצות לספוג עלבון כשהן מחפשות מקום לרכוש בו בגדים?

הסיפור הבא התרחש באחת מהחנויות בבני ברק: "המוכרת הראתה לי משהו בלמעלה מ-500 שקל. אמרתי לה שגג אני מחפשת ב-200 לעליונית. אני לא קונה בדרך כלל בבני ברק ולא היה לי מושג שנכנסתי לחנות יקרה. היא לעסה מסטיק כמו לא רוצה להגיד מה, בחנה אותי מכף רגל ועד ראש ואז בהתנשאות מבחילה שלחה אותי לשוק. שאלתי אולי היא יכולה לכוון אותי לחנויות אחרות, היא אפילו לא טרחה להסתכל לכיוון שלי. העובדת השניה התחילה להגיד משהו והיא היסתה אותה, ובתנועת יד מזלזלת שלחה אותי שוב ושוב לשוק, כי ״רק שם יש בגדים בשבילך״.

תגובה נוספת מאותו פוסט: "יש לי להוסיף לך לרשימה עוד 2 חנויות גם מבני ברק, אגב באחת החנויות המוכרת אמרה לי את זה בטון ובנימה פוגענית במיוחד, תוך כדי שהיא מעיפה מבט מלמעלה ללמטה הסוקר את גופי בשנית. רציתי שיקרה לי כמעשה קרח,יצאתי עם דמעות מהחנות, התאפסתי על עצמי, נכנסתי שוב, קראתי למוכרת לצד ואמרתי לה שחלק מתודעת שירות זה לקבל את הלקוח כמו שהוא - גם אם הוא לא מותאם למידות החנות, יש דרך לאמר זאת. היא התנצלה. אני חושבת, ויותר נכון מקווה, שלהבא לא תנהג כך".

"עצוב לשמוע. אגב כשאני הייתי במידות גדולות, 48 וכו', נתקלתי בזה לא פעם ולא פעמיים. ואגב בבני ברק בהרבה חנויות השירות בענין הזה לא משהו בכלל... ועצוב מאוד".

"קרה לי משהו יותר נורא באיזו חנות. מדדתי עליונית וכביכול דיברתי לעצמי מול המראה ואמרתי: "לא, זה משמין אותי", אז המוכרת (המעצבנת, חסרת הטקט ועוד כמה תיאורים)
אמרה: "לא חמודה, זו לא הטוניקה משמינה אותך, זה הפסטות והפחמימות שאת אוכלת"...

מובן שהפוסט התמלא בהודעות נזעמות, מזועזעות, תומכות ומפרגנות, אבל אין ספק שיש כאן אמירה שצריכה להגיע לקדמת הבמה. נתחיל בהמלצה שלי לבעלי חנויות - להעביר את המוכרות שלהם קורס בתודעת שירות, ונמשיך בזה שאולי כחברה, יש טעות בהצגת המושלמות הרזון, שמובילה אנשים לזלזל באנשים שלא עונים על מידות הבובות - מה לעשות?

"זה מעליב ופוגע, ואני לא כזו מגה דעבה"! אומרת לי ר', כותבת הפוסט, כשאני מבקשת לשמוע ממנה קצת יותר על פרטי האירועים. "ירדתי לאחרונה 15 קילו, ועוד היד נטויה, אני נמצאת בטווח מידות לגמרי סטנדרטי ולא מתקרבת למידות בגדים חריגות. זה נוראי בעיניי הדבר הזה שעוצרים אישה מלהסתובב בחנות. סליחה?! לא מבינה את זה".

אז זהו, שגם אני לא מבינה את זה, וקוראת לכל אלו שמזדהים עם חוסר ההבנה - השמיעו קול! ואתם, בעלי חנויות, אל תחסכו ביקורת פתח וחקירות אודות התנהלות המוכרות בחנויות. אולי אם הן ידעו שיש מישהו שעוקב אחר אופן התנהלותן, המצב ישתנה. כי הסיפורים שקראנו למעלה - אסור שיתרחשו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!