מכתב לנשיא: עדיף עורך דין גרוע מחזן טוב

שלום כבוד הנשיא,

בשבוע שעבר ערכת ביקור אצל משפחת גונן שבימים אלו מתאבלת על בנה שנרצח, ומשום מה חשבת שזה נכון לתהות באוזניהם למה דני טייל בעין בובין ללא נשק. בוא נעזוב את הרגישות המדהימה וההתחשבות שנמצאות אצל אנשים מסוימים, אלו שמגיעות בצורת שאלות כמו "למה הוא טייל בלי נשק" או "למה הוא לקח טרמפים" בזמן שהמשפחה יושבת שבעה ומתאבלת על יקירה.

בוא נדבר ת'כלס על איך יהודים אמורים להגן על עצמם בארץ הזו. ואני לא מתכוון שנרחיק לכת לתקופת הבריטים, מתי שיהודי שהיה מעז להגן על עצמו הבריטים היו שולחים אותו לכליאה, אני מתכוון לתקופה שבה מדינת ישראל עושה את זה.

נתחיל משנת 1990, הרצח המשולש בירושלים. מחבל חמוש בסכין מתחיל במסע רצח מטורף והורג את חיילת איריס אזולאי בת 19, ואת אלי אלטרץ בן ה-43. צ'רלי שלוש, לוחם ימ"מ מצטיין ומוערך, מגיע למקום ועושה בדיוק את מה שהבהירו לו עשרות פעמים שעליו לעשות – קורא לו לעצור. המחבל לא עוצר אלא מתחיל לרוץ לכיוון שלוש בעודו מניף את הסכין, שכבר אדומה מדם קורבנותיה הקודמים. שלוש מכוון לברך המחבל ויורה, אולם זה לא עוצר את המרצח והוא מצליח להגיע אליו ולרצוח אותו בדקירות סכין.

צ'רלי שלוש היה חייל מצטיין בשירותו הצבאי, הוא היה לוחם ימ"מ מוערך שנשלח לקורס קצינים והכי חשוב – הוא היה חמוש. אם הוא היה יורה למוות במחבל כנראה שהוא לא היה מקבל את עיטור המופת שקיבל במותו, ויתכן שאף היה מועמד למשפט, אבל לפחות הוא היה נשאר בחיים.

הלאה, דצמבר 2007, אחיקם עמיחי ודוד רובין מטיילים בנחל תלם ומותקפים בידי מחבלים (אחד המחבלים הינו שוטר פלסטיני). שניהם חיילים בסיירות מובחרות ושניהם חמושים בנשק. בכל זאת הם נהרגים מאש המרצחים.

באופן אירוני, קבוצה המונה כ-150 מטיילים הותקפה בידי ערבים באבנים ויריות, בעת טיול שעשו לזכר דוד ואחיקם. אנשים חמושים מהקבוצה (שבה היו גם ילדים בני 14 ואישה מבוגרת בת 70) מיהרו להגן עליה וירו באויר תוך כדי בריחה מהמקום.

מאוחר יותר טענו הערבים שאחד מאנשיהם נהרג מהירי וכתוצאה מכך ארבעת היהודים נשלחו למעצר במגרש הרוסים באשמת רצח, זאת בטרם הוכח שיש הרוג ערבי, בלא שיש גופה ובטרם נחקר אפילו ערבי אחד. מקרב התוקפים הערבים לא נעצר כמובן איש.

אוגוסט 2010, ארבעה נרצחים בפיגוע ירי: בני הזוג טליה ויצחק אימס, אבישי שינדלר וכוכבה אבן-חיים (שמזוהה בידי בעלה שמגיע למקום בתור מתנדב זק"א). יצחק אימס נשא אקדח במשך שנים רבות, אך הוא הוחרם לו בידי במשטרה בשל עבירות של חסימת כבישים בתקופת ההתנתקות, ולבקשות החוזרות לקבל את נשקו בחזרה הוא נענה בסירוב. אם היה נשק בידיו של אימס ייתכן שהיה יכול להגיב באש לתוקפיו ולהציל את עצמו ואת האחרים.

נמשיך- 2011, כתב "מעריב" קלמן ליפסקינד נרגם באבנים מידי ערבים, בעודו שב מטיול עם רעיתו וחמשת ילדיו לביתם שבגמזו (כן, בתוך ה"קו הירוק"). ליפסקינד מגיש תלונה במשטרה ואף מזהה את אחד התוקפים. אך לאחר שזה האחרון מגיש תלונה בעצמו על כך שמישהו לבוש בחולצה אדומה איים עליו באקדח, המשטרה בוחרת לעצור את ליפסקינד, לחקור אותו באזהרה, לשחרר אותו בערבות עם רישום פלילי ולהחרים את נישקו. ללא שום ראיה, רק בגלל שהוא גר קרוב ויש לו נשק. התלונה של ליפסקינד אגב נסגרה מ"חוסר ראיות".

בשנה זו בחודש ספטמבר נרצחים אשר פלמר ובנו בן השנה יונתן, בידי השוטר הפלסטיני ואאל אל-ערג'ה שתוקף אותם באבנים בעת נסיעה ברכבם. אשר פלמר היה חמוש באקדח, ולאחר הפיגוע האקדח נגנב בידי שחאדה עווד.

אפריל 2013, אביתר בורובסקי אב לחמישה ילדים, שחקן וחמוש באקדח נרצח בדקירות סכין על ידי מחבל. לאחר הרצח אלמנתו מספרת שהוא פחד להגיע למצב כזה שהוא יאלץ לירות כדי להגן על חייו, ואז ישלח לכלא וישאיר אותה לבד. ככל הנראה הוא היה יורה במחבל כדי להציל את חייו, אבל יתכן שההיסוס לאור הדברים הללו הוא שסייע ביד המחבל.

אם נתייחס ספציפית למקרה הזה – המחבל ניגש אל דני גונן ונתנאל חדד בעת שנסעו ברכבם, החל לשוחח עימם ואז ירה בהם מטווח אפס. ככל הנראה נשק לא ממש היה עוזר במקרה הזה. מה שכן היה יכול לעזור ואכן הציל את החיים של נתנאל, הוא לנסוע משם כמה שיותר מהר.

כמובן שישנן עוד דוגמאות רבות כמו גל המעצרים שנעשה בשנת 2011 במהלכו ניסתה המשטרה לעצור כל מתנחל שברשותו אקדח גלוק. המעצרים נעשים לפנות בוקר, בדפיקות חזקות על דלת הבית ותוך כדי שהמקום מוקף בשוטרי יס"מ. כל זאת כמובן ללא שנשלחה הזמנה מסודרת לחקירה לפני כן. או הרצח של סנ"צ ברוך מזרחי שהיה שוטר ותיק ומוערך ולכן סביר להניח שנשא איתו נשק. זיאד עואד שרצח אותו שוחרר בעסקת שליט ומיהר לתכנן פיגוע חדש.

את הפיגוע הוא בחר לבצע דוקא ביום, למרות שידע שבכך הסיכויים שיתפס הם גבוהים, מכיון שחשש לפגוע בערבים בטעות. אתה מבין את זה כבוד הנשיא?

השאלה אם הנרצח נשא נשק לא בטוח שתמנע את הפיגוע הבא, אבל אם זיאד עואד ודומיו יפחדו להגיע לכלא הישראלי, או לפחות לא יצאו ממנו, בהחלט עשויה למנוע אותו.

אפשר להמשיך בסיפורים דוגמאות, אבל ספק אם יש צורך בכך. אולי נזכיר רק את הכתובת המפורסמת מאחד המחסומים באזור הר חברון- "טוב עורך-דין גרוע מחזן טוב".

אז כבוד הנשיא, זו זכותך לאמץ את גישת השמאל של קודמך בתפקיד לנטוש את בקעת הירדן, יהודה, בנימין, שומרון, מזרח ירושלים והגולן (כן, אני יודע שיש כבר אנשי שמאל שלאור המצב בסוריה מוכנים להתפשר ולהשאיר את הגולן בידינו. מי יודע, אולי בסוף אפילו יוסיפו אותו לשביל ישראל) ולאסור על טיולים ומגורים במקומות אלו. אבל אל תתחבא מאחורי מסיכה של האשמות כוזבות שמי שאשם בפיגוע הוא היהודי שלא נשא נשק.

לדרוש שיהודים יגנו על עצמם זו התחלה מצוינת, עכשיו נותר רק לאפשר את זה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!