האיש שהקים את מאיץ הסטארט-אפים של מיקרוסופט בישראל

בשבוע הבא יציינו בשלוחה הישראלית של מיקרוסופט ונצ'רס את סיומו של המחזור השישי של מאיץ הסטארט-אפים בהרצליה. שלוש שנים אחרי שמיקרוסופט העולמית השיקה, דווקא בישראל, את האקסלרטור הראשון שלה, כדרך להתחבר טוב יותר לעולם הסטארט-אפים, הגיע השלב לעצור בצד ולהסתכל אחורה.

עד היום עברו באקסלרטור של מיקרוסופט בישראל, בניהולו של חנן לביא, 70 סטארט-אפים עם 400 יזמים, כש-85% מהם גייסו כסף עם ממוצע של 2.5 מיליון דולר לחברה וסכום כולל שמוערך ב-100 מיליון דולר. במקביל, נרשמו שלושה אקזיטים - 4% מכלל בוגרות התוכנית - חברת KitLocate נמכרה לענקית הרוסית Yandex והפכה למרכז המו"פ שלה בישראל; חברת Appixia נמכרה לחברת Wix הישראלית וחברת Conferplace נמכרה לחברת Meda Group.

צחי וייספלד, מנהל תוכנית האקסלרטורים הגלובלית של מיקרוסופט ונצ'רס, הקים את המאיץ המקומי עם יורם יעקובי, מנהל מרכז המו"פ של מיקרוסופט ישראל.

וייספלד אומר בראיון ל"גלובס" כי אם מסתכלים על ממוצע של עשרת האקסלרטורים התאגידיים המובילים בארה"ב, הממוצע נמוך בהרבה - 59% מכלל החברות גייסו עם ממוצע גיוס של 1.7 מיליון דולר ו-2% אקזיטים.

"המטרה בתחילת הדרך הייתה לחבר את מיקרוסופט ליזמים הכי טובים בעולם. הרעיון היה לייצר ערך הדדי, כלומר גם לראות איך מיקרוסופט יכולה לעזור ליזמים טובים להצליח וגם איך מיקרוסופט יכולה ללמוד בצורה יותר אינטנסיבית על מודלים עסקיים וטרנדים חדשים".

תחילת הדרך, כאמור, הייתה בישראל, אך לאור ההצלחה המקומית, ברדמונד החליטו להרחיב את פעילות האקסלרטורים למקומות נוספים בעולם - מבנגלור ובייג'ין באסיה דרך ברלין, לונדון ופריז באירופה ועד לסיאטל - מקום מושבה של מיקרוסופט - בארה"ב. "במצטבר", אומר וייספלד, "בוגרי התוכנית בעולם גייסו כמיליארד דולר ונרשמו 21 אקזיטים".

"כל התוכנית התחילה כיוזמה מקומית של מרכז המחקר והפיתוח בישראל מתוך ראייה ורצון להתחבר בצורה יותר ישירה לאקו סיסטם המקומי", מסביר וייספלד, "המודל שהוכיח את עצמו כאן אומץ על-ידי מרכזי הפיתוח בהודו ובסין ובסופו של דבר הפך לתוכנית גלובלית עם שבעה אקסלרטורים בעולם.

"אם היו שואלים אותי לפני שלוש שנים איפה נהיה היום, לא הייתי מאמין שנצליח תוך תקופה מאוד קצרה להיות תוכנית היזמות הכי טובה בסין, בהודו ובישראל".

- המודל של האקסלרטורים בחו"ל דומה למודל בישראל?

"בגדול, המודל הוא אותו מודל עם התאמות מקומיות. בסין היזמים צריכים עזרה בגיוס עובדים, כי חברות קופצות משלושה עובדים ל-100 עובדים בתוך שנה. בנוסף התוכנית בסין מתמקדת יותר ביחסי ציבור ובעבודה מול המדיה.

"המודל העסקי וההכנסות מהווים גורם חשוב גם עבור היזמים בגרמניה, מה שאמנם עשוי להיות גורם מגביל אבל כדי לקבל מימון בברלין, אתה צריך להראות כיוונים של מודל עסקי".

- איך אתה מתרשם מהיזמות ברחבי העולם כפי שאתה נחשף אליה דרך האקסלרטורים המקומיים?

"ניצנים של יזמות יש בכל העולם, אנחנו רואים את זה בכל מדינה שאנחנו פועלים בה. ההבדל הוא בשלבי ההתפתחות השונים של האקו-סיסטם. ישראל וארה"ב כמובן מתקדמות.

"באירופה, פרט ללונדון, רואים שלבים קצת יותר מוקדמים של התפתחות. גם הודו נמצאת בשלב מוקדם יותר של התפתחות האקו-סיסטם אם נשווה אותה לישראל. סין התחילה מאוחר אבל מתקדמת בקצבים מאוד מהירים, כמו כל דבר בסין".

"טווח רחוק"

מיקרוסופט נכנסה לעולם האקסלרטורים רק לפני שלוש שנים. יש תחושה שזה היה מעט באיחור ואחרי שענקיות טכנולוגיה אחרות כבר פעלו בעולם הסטארט-אפים.

"קצת איבדנו את הקשר לסטארט-אפים ודרך הקמת האקסלרטור רצינו לחבר את מיקרוסופט בחזרה לתוך השיחה. אבל זה לא יהיה נכון לגמרי להגיד שנכנסנו באיחור לעולם הסטארט-אפים כי עוד קודם הייתה לנו תוכנית כמו BizSpark, שהיא תוכנית הרוחב שלנו לעבודה עם סטארט-אפים וישנם כ-100 אלף כאלה שמשתתפים בתוכנית. אני לא יודע כמה חברות אחרות יכולות לומר שהן מעורבות עם כל כך הרבה סטארט-אפים בכל כך הרבה מדינות בעולם.

"באשר לאקסלרטור עצמו, אמנם נכנסו רק לפני שלוש שנים, אבל עדיין מגמת האקסלרטורים יחסית חדשה. אנחנו מובילים שם לעומת הרבה מאוד חברות אחרות בעולם במודל האינטראקציה עם יזמים דרך האקסלרטורים. זה נכון שלגוגל ולאמזון ולהרבה חברות אחרות יש מודל אינטראקציה ודרך לעבוד עם יזמים, אבל אנחנו בחרנו מודל שהוא מאוד hands on, מאוד אינטנסיבי ומייצר תוצאות מאוד משמעותיות עבור היזמים ועבור מיקרוסופט".

- מה רציתם להשיג בקשר הזה מלבד הרצון להגיד שאתם עוזרים לסטארט-אפים?

"רצינו לייצר איזשהו קשר שהוא מעבר למהלך שיווקי. אנחנו במשחק הזה לטווח הרחוק - רוצים שגם בחיבור העסקי וגם מבחינת בחירה טכנולוגית יחשבו על מיקרוסופט. אנחנו לא תוכנית פילנתרופית ואנחנו רוצים שיאמצו טכנולוגיות שלנו. לא רוצים להכריח מישהו להשתמש בטכנולוגיה אבל שיבינו שכדאי להם להשתמש".

מה מניע את בחירת הסטארט-אפים לאקסלרטור - סיכויי ההצלחה שלהם בסוף הדרך לגייס כסף ולעשות אקזיט? ההשפעה שלהם על השוק? היזמים עצמם? גיוון התחומים בתוך אותו מחזור?

"בחירת הסטארט-אפים נעשית כמעט כמו בכל תהליך השקעה או עבודה עם קרן השקעות. קודם כל, מחפשים צוות מאוזן, שבו לפחות מייסד אחד הוא טכנולוג חזק. מחפשים רעיון שהוא גדול מספיק ויכול לייצר סטארט-אפ משמעותי בעולם. אנחנו מחפשים גם צוות שניתן להדריך (coachable) וגם עושים לא מעט סינון התנהגותי של הצוות כמו למשל נוכחות של מנכ"ל חזק שיהיה מסוגל לשרוד תהפוכות קשות.

"בסוף, אנחנו מחפשים גם אחר צוות שיש לו סיכוי לגייס כסף. זו שאלה מאוד כללית אם סטארט-אפ יכול לגייס ואנחנו נעזרים בקשרים שלנו עם משקיעים כדי לקבל החלטות ומשלבים אותם בתהליך המיון.

"אם הצוות נכון, הרעיון נכון ואנחנו מאמינים שהם יכולים להשיג תוצאות ולגייס, אז הם עוברים את הסינון וכנראה שיתחילו לרוץ איתנו במחזור הבא של האקסלרטור".

מגמת האקסלרטורים כמובן לא פסחה על ישראל בתור אומת הסטארט-אפ והמאיצים הטכנולוגיים לא מפסיקים לקום מעל פני השטח - אם כיוזמות מקומיות ואם דרך חברות ומשקיעים גלובליים. ההצעה האטרקטיבית של מנטורינג, ייעוץ ואכסניה למשך מספר חודשים מושך לא מעט סטארט-אפים להיכנס להרפתקאות הללו. הבעיה היא שיש כאלה שמתמכרים לזה וקופצים מאקסלרטור אחד לשני, במקום לצאת החוצה ולנסות ולפעול בכוחות עצמם ובמקום משלהם.

"לומד משהו חדש"

"אני יזם כבר יותר מ-20 שנה ואני עדיין מרגיש שבכל יום אני לומד משהו חדש", אומר וייספלד, "אני לא חושב שיש סוף לכמה שאפשר ללמוד במיוחד אם יש לך את הפריבילגיה ואתה יכול להתחבר למורים טובים - במקרה הזה צריך לקחת כל הזדמנות שניתנת לך ללמוד כמה שיותר.

"זה נכון שיש תופעה של accelerator hoppers, אבל חשוב לזכור שלא כל האקסלרטורים דומים ולא כולם משרתים את הסטארט-אפים באותם שלבי התפתחות.

"יש אקסלרטורים שאולי צריכים להיקרא פרה-אקסלרטור או תוכניות יזמות מוקדמות ויש אקסלרטורים בשלבים יותר מתקדמים. אנחנו, למשל, נמצאים היום בשלבים יותר מאוחרים - מגיעים אלינו סטארט-אפים בשלבי גיוס של סבב A.

"אני לא חושב שזו תופעה רעה, זה תלוי בסטארט-אפים עצמם. יש כאלה שהיה עדיף שיפסיקו ויעשו משהו אחר, אבל אני לא חושב שזה מה שהייתי אומר לכולם. אם הם יכולים להמשיך לקבל תמיכה, מנטורינג ומקום והם מצליחים לעבור את הסינון לתוכנית, שלפעמים הוא קפדני מאוד, אז יותר כוח להם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!