זה קרה: הכסף ה"טיפש" ניצח את הכסף ה"חכם"

"גבירותיי ורבותיי, מהפך!" - 40 שנה מאז הולדת מוצר המדד הראשון בהיסטוריה ו-22 שנה מאז השקת קרן הסל הראשונה, הכסף ה"טיפש" ניצח את הכסף ה"חכם". נתונים שפורסמו באחרונה אודות תעשיית קרנות הגידור מאשרים, כי לראשונה בהיסטוריה עקפו מוצרי המדד בעולם את קרנות הגידור בהיקף הנכסים המנוהלים בהם. על הדרך, תעשיית מוצרי המדד הסחירים (ETPs) גם חצתה החודש לראשונה את רף 3 טריליון הדולרים.

סיפורנו מתחיל בשנת 1949. אלפרד ג'ונס, חלוץ תעשיית קרנות הגידור, מקים בארה"ב את הקרן הראשונה בתחום, שבדומה לאלה שיבואו אחריה, נולדה מתוך מטרה לנצל עיוותי מסחר בשוק ואת העובדה, כי לא תמיד השווקים הפיננסיים יעילים. במהלך השנים זרמו לקרנות הגידור כספים רבים מקרב משקיעים שנחשבים למתוחכמים, בעיקר של גופים מוסדיים, אוניברסיטאות ומשקיעים אמידים.

תעשיית קרנות הגידור כוסתה במשך שנים רבות במעטה עבה של סודיות, ופרט לסיפורי הצלחה שדלפו לעתים לתקשורת, מידע על הקרנות, דרך פעולתן וביצועיהן נותר מעורפל. רק בתחילת שנות ה-90 החלו לזרום באופן מסודר נתונים ומידע מפורט על קרנות הגידור למאגרי מידע דוגמת HFR ו-BarclayHedge.

הגידור הפך להימור

לאור הביצועים הפושרים שהושגו בתעשייה בשני העשורים האחרונים, ייתכן שהרחקת התוצאות בפועל מעיני המשקיעים שירתה היטב את הקרנות, שחלקן היוו יותר הימור מאשר גידור. מאז המשבר הפיננסי ב-2008, מרבית קרנות הגידור מפגרות שנה אחר שנה מול מדדי המניות ואף מול חלק לא מבוטל ממדדי האג"ח בעולם.

נחזור שוב בזמן, הפעם לשנת 1975. בזמן שתעשיית הכסף ה"חכם", זו שעמה נמנים אותן קרנות גידור וגם קרנות נאמנות, נמצאת בשיא פריחתה, מושק בארה"ב מכשיר ההשקעה ה"טיפש" הראשון. מדובר בקרן נאמנות בשם "First Index Investment Trust", שאותה הגה ג'ון בוגל, מייסד גוף ההשקעות ונגארד. שמה של אותה קרן מחקה, הראשונה בהיסטוריה, ישונה לימים ל-Vanguard 500 Index Fund, וכיום מנוהלים בה נכסים בהיקף מפלצתי של 411 מיליארד דולר. למעשה, עד היום מכשיר זה הוא בעל היקף הנכסים הגבוה ביותר בעולם קרנות הנאמנות בארה"ב.

בזמנו בוגל היה מהפכן פיננסי. הוא הסביר לציבור המשקיעים בארה"ב, כי במקום לנסות לנצח את המדד, במקרה שלו את S&P 500, ניסיון שמחקריו העידו כי הסיכויים לו אינם גבוהים, עדיף לקנות את המדד כמות שהוא, כלומר, להשקיע ב-500 החברות הגדולות שנסחרות בארה"ב בהתאם למשקלן היחסי במדד. באופן זה, טען בוגל, כי מטרת המשקיע היא להתמקד בהפחתת עלויות השקעה ולא בניסיון להכות את השוק תוך תשלום דמי ניהול גבוהים למנהלי הקרנות.

למרות החדשנות שהביאה ונגארד לעולם ההשקעות, בשנות ה-70 וה-80 ההשקעה במדדים לא הייתה מנת חלקו של המשקיע הממוצע. בניגוד לתעשיית קרנות הגידור, שנהנתה באותן שנים מערפל שעטה את פעילותה, תעשיית מוצרי המדד דווקא שיוועה למהפכת המידע, שהחלה לקרום עור וגדים באותה התקופה. ואכן, עם תחילת שנות ה-90 החל הבום הגדול בעולם המדדים, ומיליארדים רבים החלו לזרום למכשירי השקעה שחרטו על דגלם את סמל ה"בינוניות", כלומר, להסתפק בתשואת המדד שאחריו עקבו ולא מעבר לכך.

ב-29 בינואר 1993 הגיח לעולם מכשיר חדש, שבדיעבד, שינה לחלוטין את התעשייה הפיננסית של ימינו. נתן מוסט וסטיבן בלום ביקשו ליצור מכשיר השקעה שיעלה את היקף המסחר בבורסה בניו יורק, ולצורך כך יצרו את קרן הסל (ETF) הראשונה בעולם: SPY. באופן זה הצליחו השניים להכניס מעגל שלם של סוחרי ני"ע, מנהלים ויועצי השקעות, שיכלו לבצע שימוש שוטף במכשיר. בניגוד לקרן המחקה, שיועדה למשקיעים פרטיים, קרן הסל כוונה בראש ובראשונה לשוק המוסדי.

ה"טיפש" הפך ל"חכם"

ואכן, משימתם הושלמה בהצלחה. אפילו שחקני הכסף ה"חכם" בעולם ההשקעות, ביניהם מנהלי קרנות גידור מובילים כמו ג'ורג' סורוס, מחזיקים חלק ניכר מהנכסים שבהם מנהלים בקרנות סל דוגמת GLD (זהב), SPY (מניות בארה"ב) ו-VWO (מניות בשווקים מתעוררים); זאת מתוך הכרה, שהצלחתם תלויה יותר ביכולת לנתח תהליכי מקרו ופחות בבחירה הפרטנית של ני"ע.

למעשה, אם חוזרים לחדשות מתחילת הטור, אז האמת היא שהניצחון של מוצרי המדד על פני קרנות הגידור הושג לא מעט בזכות אימוצן בידי התעשייה. לפי אומדנים לא רשמיים, כ-10% מהיקף הנכסים האדיר שהצטבר בשנים האחרונות במוצרי המדד הסחירים (ראו גרף) מוחזקים בידי קרנות הגידור. לפיכך, מספיק שמנהל קרן אחת יחליט "להיפטר" בתקופה הקרובה מכמה קרנות סל, שבהן שהוא מחזיק, כדי להחזיר את עולם הגידור לפסגה.

יחד עם זאת, מהלך תיאורטי שכזה לא ישנה את התמונה הגדולה - הכסף "החכם" כבר הפסיד לכסף ה"טיפש". המצב הזה, שבתחילת המילניום, עת ניהלו קרנות הגידור חצי טריליון דולר אל מול פחות מ-100 מיליארד דולר בקרנות הסל, ובוודאי בשנת 2007, אותה סיימו מנהלי הגידור עם 1.9 טריליון דולר נכסים ביחס ל-850 מיליארד דולר במוצרי מדד - נראה בלתי אפשרי, הפך בשנים האחרונות למציאות.

משיכות מצטברות של 300 מיליארד דולר בקרנות הגידור בשנים 2009-2010, ומאז גיוסים נטו של כמה עשרות בודדות בשנה, אל מול גיוסי ענק בקצב של למעלה מרבע טריליון דולר בשנה זו השנה הרביעית ברציפות בקרנות הסל, הביאו אותנו עד הלום.

למוצרי המדד הסחירים (ללא קרנות מחקות) לקח 16 שנה לחצות את רף טריליון הדולרים, 4 שנים נוספות כדי להשיג טריליון נוסף ועוד שנתיים וחצי ל-3 טריליון דולר שכעת. בקצב הזה, חציית רף של 5 טריליון דולר עד שנת 2020 בהחלט נראית כמו משימה אפשרית.

* הכותב יניב קוניס, הוא מומחה בניתוח ופיתוח של מדדי השקעה בתחום האג"ח והמניות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!