"יזמות טכנולוגית זה מתאים מאד לחרדים"

במבט ראשון דודי וינברג ואברימי דיקמן נראים כאברכים חסידיים לכל דבר וכך גם במבט שני, וגם כאשר שומעים על תחום העיסוק שלהם – יזמות טכנולוגית. תעשיית הייטק חרדית היא עדיין לא חזון נפרץ, אבל כבר ישנם לא מעט חרדים הייטקיסטים. במרכז האקדמי לב הרימו את הכפפה, ובתכנית מיוחדת מעבירים את הסטרטאפיסטים החרדים הכשרה לעולם היזמות, דודי ואברמי השתתפו בה.

שניהם בני 42. למדו באותה ישיבה וכיום בעלי משפחות המתגוררים בביתר עילית. סדר היום של שניהם מתחיל בלימוד חברותא בשעת בוקר מוקדמת. אברימי מתפרנס ממשרד לתיווך נדל"ן והוא שותף עסקי עם דודי בכמה מיזמים. דודי ניהל במהלך השנים צוותים של עשרות עובדים במכוני הוצאה לאור של ספרי קודש וכיום הוא אחראי מערכת במכון "חתם סופר".

מה זה אומר להיות סטרטאפיסט חרדי?

"אני סבור שהשילוב של סטארטאפיסט וחרדי הוא מצוין. אדם שמגיע מעולם הגמרא לא מקבל דברים כפשוטם", אומר דודי. "הוא מזהה קשיים ובעיות בשלב מוקדם וכמובן חותר לפתרון. תנאי השוק הקיימים היום מעמידים למבחן את המוצר ולא את הממציא, ומסתבר כי סטארטאפיסטים רבים שהביאו לעולם מיזמים חדשניים ומעניינים היו דווקא אנשים פשוטים שהבריק להם רעיון כלשהו והם הצליחו להוציאו מהכוח אל הפועל מוצר שקידם אותם משמעותית גם מבחינה כלכלית".

לא נתקלתם בהרמת גבה: "חרדים וסטארט אפ"?

"נשאלתי כמעט בכל מפגשיי עם אנשים שאינם שומרי מצוות כיצד תפיסת עולמי מסתדרת עם המחשב", אומר אברימי. "התשובה שאני נוהג לומר היא שהמחשב והאינטרנט הם כמו סכין - ניתן לשחוט אתה ולהכשיר את הבשר, אבל גם לבצע באמצעותה מעשים לא רצויים. ברור שהמחשב הוא המצאה גאונית שקידמה גם את עולם התורה, אך ברגע שהמחשב הופך להיות כלי בילוי - התוצאות הרסניות".

במה עוסק המיזם שלכם?

אברימי: המיזם שלנו עוסק בהנגשה של מידע נדרש על אנשים בצורה מהירה ויעילה. אין כיום אפשרות לקבל מידע בסיסי על דרכי התקשרות עם אנשים בצורה שמתאימה לקצב ההתקדמות הטכנולוגית. מערכות המידע הקיימות מותאמות לדור הישן. אנחנו בעצם מבצעים מיטוב של המידע והבאתו לציבור לצורך שימוש מהיר יותר ובצורה חווייתית ופתוחה.

מדוע בחרתם להשתתף בתוכנית ההאצה במרכז האקדמי לב?

אברימי: "כשהגיע לאוזניי השמועה על התוכנית, יידעתי את דודי. זה קרה מיד אחרי מיזם אחר שלנו שכלל אתר מכירות ברשת. האתר אמנם מכר יפה, אבל הרגשנו שעשינו מספר דברים לא נכונים ולא היו לנו את הכלים לדעת היכן טעינו. למרות שדודי היה סקפטי לגבי חשיבות ההשתתפות, כשהגענו למדנו המון ופגשנו אנשים מדהימים.

מסתבר שאכן היה הרבה מה ללמוד.. אחרי כל מפגש בתכנית, ידענו במדוייק מה לא עשינו נכון במיזם הקודם. שמענו הרצאות מעולות בתחומי העניין והאתגרים של עולם הסטרטאפ, וגם הוצמד לנו מנטור מדהים שאנחנו בקשר איתו עד היום. מסתבר שלניסיון יש ערך בלתי מבוטל".

איך הגעתם לעולם היזמות הטכנולוגית?

דודי: אני נחשפתי לעולם המחשוב כשהתחלתי לנהל את מכון ההוצאה לאור של ספרי "עוז והדר". אני לא מקבל דברים כפשוטם ומעוניין לקצר תהליכים על ידי חשיבה מראש ותכנון נכון. זיהיתי שהיו עובדים שהעדיפו לעשות את אותה הפעולה במחשב אלפי פעמים, לעומת "פריקים" יצירתיים שהצליחו להמציא קיצורי דרך. מתברר שיצירתיות היא רק מרכיב אחד ממכלול היזמות, משום שעדיין יש צורך לזהות בעיה במדויק, לתת לה את הפתרון הנכון וכמובן להוציא את הרעיון מהכוח אל הפועל.

איזה טיפים אתה יכול לתת ליזמים במגזר החרדי?

דודי: "קודם כל נדרשת סייעתא דשמיא. חשוב לדעת שכל רעיון טוב דורש כסף. בציבור הכללי מתבצע סבב גיוס כספים ראשוני בדרך כלל מתוך המשפחה והחברים הקרובים, וצריך לדעת איך לעשות זאת. רעיון טוב חייב לעבור סקר שוק, התלהבות היזם והחברים אינה מוכיחה שהשוק אכן נדרש לרעיון ושיש לו היתכנות כלכלית. אין צורך לפחד לדבר על הרעיון עם אנשים נוספים מפני שאף אחד לא עלול לגנוב לכם אותו. רעיונות יש המון, אך ביצוע איכותי דורש מאמצי על. כמובן שאפיון נכון של המוצר הוא קריטי להצלחת המיזם".

אברימי: "תהיו פתוחים וגמישים לשינויים. הרעיון המקורי כפי שהעלינו לפני שנתיים עבר שינויים מרחיקי לכת עד היום וכמעט שלא ניתן לזהות אותו. לא כדאי לחפף באפיון המוצר, מפני שאלו יסודות הבניין".

מתי המיזם שלכם "עולה לאויר"?

אברימי: "כיום, לאחר כשנתיים של פיתוח, אנחנו נמצאים בשלב האחרון. לקראת החגים נעלה את המיזם לאוויר לבדיקות פיילוט ונוציא גרסה ראשונית בעזרת ה'".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!