דבר האב השכול: רוצה בטובת הילד? אל תלין

מקובל שהרה"ק רבי מנדל מויטעפסק זיע"א אמר: "לו היה ביכולתי, הייתי מבקש שלאחר 120 שנותי תיפתח הקרקע מתחתיי ואקבר במקום", היות וזה לא ייתכן כל כך, ביקש שמייד עם פטירתו יקברו אותו, שלא תעבור שעה אחת מפטירתו עד לאחר הקבורה. ואכן, זכה אותו צדיק ונקבר כשעה לאחר פטירתו. וכל כך משום שייסורים גדולים עוברים על הנשמה לאחר הפטירה עד הקבורה.

הסיפור שהתפרסם ביממה האחרונה, אודות קבורת התינוק, מחזיר אותי מספר שנים לאחור, ברגעים בהם הרופא מגיע אלינו ואומר לנו, ניסינו... כדאי שתגשו להיפרד. הורים שעומדים ליד מיטת בנם כשהוא שוכב שם ללא רוח חיים, הדמעות ממאנות להפסיק, וכבר אמר רבי יוחנן (מסכת ברכות ה:) 'דין גרמא דעשיראה ביר', והגמרא אומרת אלו הן ייסורין של אהבה. למרות זאת אומרת הגמרא, לא הן ולא שכרן, אבל כשמקבלים מתנה מהשמים, מקבלים פיקדון ובא בעל הבריאה ולוקח, לא נשאר אלא לומר תודה.

מספר שנים קודם לכן, בשעת לילה מאוחרת, השתתפתי בלוויה של חבר, הכאב, הצער, הבכי והדמעות, החיוך המקסים הזה שתמיד היה על פניו שכבר לא נזכה לראות עוד, ואז אביו שליט"א עלה לדוכן הנואמים ואמר (בין היתר): אילו הקב"ה היה שואל ממני האם תרצה לזכות להחזיק אצלך מתנה, נשמה גבוהה כזו, האם תרצה להחזיק פיקדון זה לכך וכך שנים? ברור שהתשובה הייתה חיובית. אז אם הקב"ה לא שאל אותי מראש אבל זה מה שהוא החליט, האם אפשר לומר משהו. "ריבונו של עולם", זעק האבא, "אני רוצה לומר לך תודה, תודה על מה שנתת לי, תודה על זה שהסכמת לתת לי פיקדון יקר ערך זה לכך וכך שנים".

כשהרופאים הודיעו לנו שצריך ללכת להיפרד, בבת אחת צפה ועלתה לנגד עיני אותה לוויה, מילותיו של האבא הדהדו באוזני, וכאבא ראיתי את הדברים אחרת ממה שזה נראה כלפי חוץ, יחד עם רעייתי שתחי' קיבלנו את הדברים ועד היום אנו אומרים להקב"ה תודה! תודה שזכינו להחזיק נשמות קדושות וגבוהות אלו שירדו לעולם לפסק זמן על מנת לתקן משהו קטן ולחזור לצור מחצבתם.

אותו יוצר האדם, בורא כל העולמות שליט בעליונים ובתחתונים, זה שהביא לנו את הילדים, הוא זה שהחליט לקחת אותם, הוא בחר בנו כהורים להיות אלו שנזכה להחזיק לתקופת מה כאלו נשמות גבוהות, נשמות שזכתה רעייתי לשאת ברחמה מספר חודשים ולאחר מכן קצת לגדל אותם, להחזיק נשמות גבוהות אלו, אמרנו תודה להקב"ה והלכנו לשאול אותו מה עלינו לעשות הלאה.

זכינו להימנות על שומרי התורה והמצוות וההלכה, שאותו בורא העולם שהביא לנו את הילדים הביא לנו גם את ההלכה, וההלכה אומרת שעד גיל מסוים לא הולכים לקבורת הבן, ובירושלים אף החמירו ועד גיל שנתיים לא הולכים לקבורה ולא יודעים היכן הוא קבור. והדברים הללו מביאים אותי לשאלה, האם הנשמה הזו שחייה הסתיימו טרם הגעתה לעולם החומרי, האם זו טובתה שאביה יהיה בקבורתו? האם אותו אחד באמת רוצה את טובת בנו או שהדבר מיועד רק לחולל פרובוקציה?

מאות אלפי אנשים בעם היהודי לדורותיו עמדו ברגעים עצובים כאלו, רגעים שבמקום לחזור הביתה שמחים עם עולל יונק שממלא את הבית בשמחה - נעצבו לנוכח המציאות והלכו לשאול את ההלכה כדת מה לעשות.



אבא שרוצה בטובת ילדו לא מושך את זמן הקבורה מספר ימים ולא מלין את הנפטר, לא עומד לצלם חברא קדישא זו או אחרת ומבקש שיפרסמו את הדבר - הכל כדי להיות נוכח בהלווית בנו שהיא נגד ההלכה, נגד בורא העולם שהוא יוצר כל היצורים. אבא שמבקש את טובת בנו, מקבל את הדין באהבה למרות העצב, הורה מחפש לעשות את הדבר שהוא טוב ביותר עבור ילדו ולא מחפש למשוך את הזמן ולעורר פרובוקציות למיניהן.

לפי ההלכה בנפל - יילוד שנפטר בטרם מלאו לו 30 יום או פג שנולד חולה ולא יכל להמשיך לחיות עם מחלתו, אין עליו דין שבעה, אין עורכים לו לוויה ואין ההורים משתתפים בה, ואם זה מה שההלכה אומרת אין לו לאבא זכות לומר אני נגד ההלכה, שזה רצון ה' שהוא מביא את הנשמות לעולם, "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ'".

מעבר לכך, החברא קדישא אמורה לפעול ופועלת לפי ההלכה הצרופה, וברור שכשאבא מגיע ודורש משהו שהוא נוגד את ההלכה - זכותה של החברא קדישא לחמוק מלערוך את ההלוויה הזו, בפרט בירושלים שיש שם למעלה מ-10 חברות קדישא, זכותה של החברה קדישא להתחמק מלטפל בנפל כזה.

לעניין הקרטון שהנפל היה בו, האם גם זה קשור לחברא קדישא? איך בית החולים הביא את הנפל למי שהביא כשהוא יצא מבית החולים? זו הדרך בה בית החולים מעביר את הנפלים, ולמיטב ידיעתי אין לזה כל קשר לחברא קדישא זו או אחרת. אם מישהו ישנה את המציאות הזו בבתי החולים, ברור לי שבהנהלות החברות קדישא לא יתנגדו. לצאת בהאשמות שווא ובתואנות כאילו החברה קדישא הם אלו ש"זרקו אותו כמו חתול מת בקרטון", ראוי לגנאי על פגיעה באנשים שעושים עבודת קודש שראויה לשבח.

וסתם תהיה על כל מי שהפיץ את הסרטון הזה, מי אומר שהוא אינו ערוך? מזכיר לי את ארגוני הטרור המאשימים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה כשהם כביכול יורים טילים על אזרחים, בזה שהם עורכים סרטון כזה או אחר ומפיצים נגד ישראל. וגם אם הסרטון אינו ערוך, זה ראוי לגנאי, להתעלל בנפל חסר ישע, להלין את גופתו בשם הקודש והמקדש של עובדות סוציאליות שמשכנעות הורים שכדאי ובריא להיות בהלוויה ולהיפרד, אין בין זה לבין האמת כלום.

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!