4,000 שנות היסטוריה: יצאנו לטייל ביפו

היא קרצה לנו בשמש הבוקר הקיצית. הגלים ליטפו את חופה היפה. אל הנמל הציורי חזרו בזו אחר זו סירות הדייגים עמוסות בשללן הטרי וסאונד פעמוני כנסיות מעורבב בקריאות מואזין ובהמיית שחפים, ניגן לנו את מנגינת הבוקר.

יפו. אנחנו אוהבים אותה כמו שהיא, יפו בלאדי, עוגנת לה על צוק סלע דרומית לתל אביב, כמו מיראז', ביישנית, מרתקת. אנחנו אוהבים להגיע אליה בהליכה רגלית לאורך הים, לכבד אותה ברגלינו.

זה לא אומר שאין היא ידידותית לאוטובוסים ולמכוניות פרטיות ורבים בה מגרשי החנייה, אלא שיש משהו ביפו שמדבר אל צעדי הלב. כמעט כמו עלייה קלה לרגל למחוז חלומות המרוחק רק כמה מאות מטרים בקו אוויר עם הכרך התל אביבי המודרני והסואן.

יפו הזמינה אותנו לתור אותה ואפשר לבלות בה שעות וימים שלמים.

טיילת תל אביב הקרויה על שמו של ראש העיר המיתולוגי שלה אלוף מיל' שלמה להט, מתחברת כמעט בטבעיות לטיילת היפה של יפו. זו שמובילה אותך בתווך בין מסעדות ובתי קפה לגלי הכסף אל הנמל התוסס, אל גבעת יפו שאין יפה ממנה לתצפית ואל סמטאות האבן צופנות הסוד שעוד נגיע אליהן.

אבל, קודם כל, אי אפשר לטייל ביפו מבלי להכיר את ההיסטוריה שלה. יפו נחשבת לאחת מהערים העתיקות בעולם ושמה ניתן לה משמו של יפת, בן נוח. פיניקים הילכו ברחובותיה ורומאים פיארוה, ממלוכים ביצרו אותה, נפוליאון בונפרטה הגנרל הצרפתי חשק בה ותורכים עות'מנים ניהלו בה חיי מסחר. כלניות בריטיות, חיילי לגיון, דייגים, תושבי קבע שבאו עדיה ונשבו בקסמה ותיירים, תיירים לרוב גודשים אותה, אוהבים אותה, מדברים בשבחה בהתלהבות.

יפו היא דג טרי על גריל פחמים לוהט ובורקיטס עם גבינת קשקבל, זכר ליהדות בולגריה היקרה ששלטה ביפו. יפו היא שיפודי בשרים ופיתות חמות. יפו היא קפה ארומאטי והיא שוק פשפשים. יפו היא,

אתם יודעים מה, אנחנו נביא אתכם אליה, נספר לכם עליה על קצה המזלג וניתן לכם לנסח את פסק הדין של הלב.

אז איפה מתחילים?

ברשותכם, נתחיל את הסיור ביפו בכיכר השעון, מרכזה הפועם של יפו. ארבעה שעונים קבועים בצריחו של המגדל ומצדדיו סורגי פיתוחים המתארים את סיפורה של יפו לאורך ההיסטוריה.
מבט קצר ברדיוס כיכר השעון מגלה את בניין הממשל, הסראיה ואת הקישלה, תחנת המשטרה ששימשה גם בית סוהר בימי התורכים ובימי שלטון המנדט הבריטי ולוחמי מחתרות רבים מצאו את עצמם מבלים בה בין הסורגים.

לא הרחק מבניין הקישלה, ברחוב יפת נמצא מטה המשטרה הבריטית משם יצאו בלשים ללכוד את מנהיג מחתרת הלח"י אברהם שטרן "יאיר", מצאו אותו יחף ובפיג'מה ורצחו אותו.

אתרי חובה באזור הם כמובן מאפיית אבולעפיה המיתולוגית, הכשרה למהדרין, שרבים רבים נוהרים אליה לאורך כל שעות היממה, שוק הפשפשים המפורסם על חנויות העתיקות, מסעדות השף והחמארות הקטנות שבהן ניתן לנשנש בורקס יפואי בלוויית פיינט בירה קרה כקרח הנמזגת היישר מהחבית לכוס קפואה.

מכאן, מכיכר השעון של יפו, רבות האפשרויות להמשך. אפשר לסייר לאורך שדרות ירושלים, רחובה הראשי של יפו שעבר שיפוץ מאסיבי בשנים האחרונות ולאורכו ספסלי ישיבה בצל הדקלים.

אנחנו התלבטנו האם לעלות על גבעת יפו או ללכת לנמל המתעורר והחלטנו שהיופי שווה את המאמץ שבטיפוס. למוגבלי תנועה נוצקו שבילים רחבים ונוחים ורמפות בצידי גרמי המדרגות.

גבעת יפו שזכתה ליפעת גנים פורחים, מקפלת בין שכבותיה 4,000 שנות היסטוריה. מומלץ לטפס בה בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות בין הערביים, שאז מלווה בריזת ים נעימה את הטיפוס. הגענו לפסגתה של גבעת יפו ועמדנו להשקיף על סביבותינו.

סלע אנדרומדה המפורסם בולט כשן מתוך מימי הנמל. דרומה מכאן רצועת החוף של העיר בת ים, צפונה בוהקים בתי המלון של תל אביב ולמטה, בין סמטאות האבן גרה ההרמוניה. יהודים וערבים, אמנים מפורסמים ופשוטי עם. יפו של בתים ישנים ושל אחוזות פאר ההולכות ונבנות.

מגבעת יפו ירדנו אל הנמל המתחדש ועברנו בשעריו. בצידי הרציפים עגנו סירות הדיג והדייגים עמדו עליהן מתנודדים במקצב המים ומרוקנים את הרשתות אל ארגזי הפלסטיק הצבעוניים. משם יוסע השלל אל המסעדות המצפות. לוקוס הסלעים, בורי הים והפרידה.

אנשי היאכטות הזמינו אותנו לקפה של בוקר ואבטיח קר ומתוק על הסיפון וכך גם שוק האיכרים החדש, אשר דוכניו עמוסים כל טוב.

יפו. עיר של אנשים שהים לה געגוע. אנחנו אוהבים אותה כמו שהיא, חפה מהצטעצעות. קצת מחוספסת, אבל שם, תמיד. 4,000 שנות היסטוריה היו רק ההתחלה והיא מוכנה ומזומנה לשנים הבאות.

יאסו!

קישורים:
ל'טלחופש' - לחצו כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!