בין שבעים זאבים - ואף לא זאבה אחת • טור

1.
יום רביעי. עשר בבוקר. הכניסה ל'ארמון השלום'. אסטנה, בירת קזחסטן. בעוד דקות אחדות ייפתח המושב המרכזי של 'קונגרס מנהיגי דתות העולם' בתוככי הארמון שבנה הנשיא נורסולטן נזרבייב במיוחד לכבוד האירוע התלת-שנתי. 105 מנהיגי דתות – כמרים, שייחים, אייתוללות, בישופים ושאר מרעין בישין – לצד נשיאי כמה מדינות, נפלטים ממכוניות-שרד. הקזחים יודעים לתת כבוד, ואלה כללי הטקס: לכל אורח, מוצמד שומר-ראש לצד לימוזינה שחורה או ג'יפ ממוגן ירי.

בכניסה לארמון, בין מאות המאבטחים המצוידים במצלמות-אוזן המתעדות כל תזוזה, מפלס הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף את דרכו על השטיח האדום. לבוש בגלימה כסופה, עיניו מושפלות כלפי מטה, מלווה בשגריר הקזחי בישראל והמשלחת.

בקומה השנייה, מתיישבים המנהיגים סביב שולחן אינסופי בצורת טבעת עגולה. במרכז: שדה של פרחים מרהיבים בכל הצבעים, פרט סמלי המבטא את המגוון האנושי הרחב היושב מסביב. הרב הראשי מתיישב במקומו, צעדים ספורים ממקום מושבו של המארח, נשיא קזחסטן. מימינו ומשמאלו: נסיך ערב הסעודית, אייתוללה מאיראן ונציג הוותיקן ברומא. כבשה בין שבעים זאבים.

הנשיא מקבל את פני האורחים ומסביר את מהות הקונגרס, המתכנס זו הפעם החמישית. "באנו לכאן שוב כדי להבטיח דיאלוג של מנהיגים מכל הדתות, המבוסס על כבוד הדדי ודו-קיום, במטרה להבטיח עתיד טוב יותר לאנושות כולה. המנהיגים ייצאו מכאן בקריאת גינוי לטרור, שנאה והסתה בשם הדת ויעבירו לקהל מאמיניהם – ובפרט לדור הצעיר – את מסר חשיבות השלום והסובלנות לצד כבוד לערכי משפחה".

הנואמים כולם שומרים על כללי הטקס, פוליטיקלי-קורקט. כמעט כולם. שניים יוצאי דופן. נציג ערב הסעודית חש צורך עז להזכיר בנאומו את "סבלו של העם הפלסטיני". האייתוללה האיראני, שטורח להסביר כי "אף אחד לא יכול לומר שהדת (האיסלמית) מחנכת לטרור". צביעות במיטבה.
המנחה, יו"ר הסנאט ג'ומרט טוקייב, קוטע את מחשבותיי על הנואמים הקודמים. "יש לי את הכבוד להזמין את הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, להביא את דבר הדת היהודית לקונגרס".

2.
הרב מדבר בעברית, ומתורגם לקזחית, הדומה לשפה הרוסית, ולאנגלית. רמת הקשב, מרשימה למדי. דממה בארמון. יושבים כאן – להזכירכם – מנהיגי מדינות, הנמצאות ביחסי נתק ועוינות עם מדינת ישראל. איראן, למשל.

"באתי לכאן הבוקר מירושלים, עיר הקודש", פותח הרב, "כדי לברך את כולם בברכת השלום ולחזק את ידי מי שפועל להשכנת שלום בין הדתות.

"אין כלי מחזיק ברכה יותר מהשלום. השלום הוא אחד מיסודות הדת היהודית, השלום הוא אחד מיסודות האנושות כולה, השלום הוא אחד משמותיו של הקב"ה.

"שלוש פעמים ביום, בוקר צהריים וערב, יהודי מתפלל לאלוקים. רגע השיא היא התפילה שבה היהודי מתפלל בלחש. זה רק היהודי ואלוקים, בלי רבי, בלי מתווכים רוחניים. בסוף התפילה, אנחנו פוסעים שלוש פסיעות אחורה ומבקשים מאלוקים בקשה אחרונה, על השלום: עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.

"למה פוסעים שלושה צעדים אחורה דווקא בתפילה על השלום?

"אנחנו לומדים מזה יסוד חשוב: העולם מלא בחילוקי דעות: בין איש לאשתו, בין שותפים בעסקים, בין מדינה למדינה, בין דתות שונות. חילוקי-דעות אינם דבר רע, מה שהופך חילוקי-דעות לגיטימיים לבעיה מסוכנת – היא העקשנות. כל צד בטוח בצדקת דרכו ולא מוכן להתחשב בצד השני כלל וכלל.

"המנהג היהודי הקדום, לפסוע לפני שמבקשים תפילה על השלום, בא ללמד אותנו שאם רוצים שלום, כל צד בסכסוך חייב קודם כל לקחת שלושה צעדים אחורה למען השני. ללא שעושים את הצעדים הללו, אין סיכוי לשלום.

"כל שיחה נפתחת היום במילים: "שלום". חשוב מאד להרגיל את עצמנו לדבר בשפה חיובית, אך זה לא מספיק. צריך גם לעשות ולפעול. נשיא קזחסטן נטל על עצמו לפני 12 שנה משימה חשובה: לפעול להשכנת שלום בין הדתות בעולם. אפשר לקחת ממנו דוגמה אישית בכיוון הזה, לפעול ולא רק לדבר.

על כל אדם לפעול במעשים למען השלום. על אחת כמה וכמה, כשמדובר במנהיגים. יש לנו תפקיד: לשמש דוגמה אישית לציבור. להדגיש בפני בני עמנו, ובפרט בפני הדור הצעיר, את חשיבות השלום והסובלנות. להביע סלידה ממעשים של חרמות ונידויים ולומר: לא כך היא דרכנו. כל אלה הם דברים חשובים, אך הדוגמה האישית חזקה מכל.

"על כל מנהיגי הדת לגנות את ארגוני הטרור הפוגעים באזרחים חפים מפשע.

"אסיים בתפילה בה פתחתי: עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן".

3.
עשרות נציגי דתות, מפורסמים ורעשניים, מול נציג צנוע של הדת היהודית שמביא לכאן דבר ה' בשפה העברית. אבל האמת מנצחת. בזה אחר זה ניגשים המשתתפים לקבל את פני הרב. "זה האפיפיור היהודי", לוחש מנהיג נוצרי לעמיתו, נציג הדת הבודהיסטית.

אפילו מזכ"ל האום, באן קי-מון, ניגש להודות לרב על דבריו. "אין לך כלי מחזיק ברכה יותר מן השלום", משיב לו הרב בציטוט דברי חז"ל ופונה אליו בפנייה נרגשת בעקבות מתקפת החרמות נגד ישראל. "לא מספיק שאתם לא שותפים לחרמות, עליכם להוקיע את התופעה הזו. כל מי שמחרים, מוכיח כי ידו אינה מושטת לשלום אלא למלחמה".

בהמשך היום יספר לנו הרב של קזחסטן, החסיד רבי ישעיה כהן, כי התקשורת המקומית מביעה עניין רב בנאום 'שלושת הצעדים' של הרב הראשי לישראל. העיתונאים ביקשו מהרב כהן את הנאום המלא, מתורגם לקזחית מדוברת. הקזחים המקומיים הסבירו לרב כהן כי "החוכמה של הרב הראשי היתה להביא את ההשקפה היהודית, מבלי לפגוע באף דת אחרת".

אם היינו זקוקים להוכחה נוספת בדבר השפעתו החיובית של הנאום היהודי על אומות העולם, קיבלנו זאת בהמשך היום, מהדרג הגבוה ביותר. היה זה בפגישת הרב והנשיא הקזחי בקבלת פנים יוקרתית שערך האחרון לאורחיו. מבין עשרות הנאומים ששמע במהלך היום, זכר הנשיא – שבחודש הקרוב יחגוג את יום הולדתו ה-75 – את מסר 'שלושת הצעדים'. "בשביל לעשות שלום, צריך ללכת שלושה צעדים אחורה", חזר הנשיא על דברי הרב. "שמעתי שאתה ידיד ישראל", אמר הרב ובירכו בחום. זכיתי לתרגם באוזני הנשיא את דברי הראשון-לציון לאנגלית מדוברת.

4.
105 מנהיגי דתות מהעולם ישבו סביב שולחן הקונגרס העגול. היה יהודי, והיו גם – להבדיל – מוסלמים, נוצרים, בודהיסטים, הינדואיסטים, שינטואיסטים, ומה לא. כולם גברים. אף לא אישה אחת.

את חלקם כבר הכרתי מקרוב בימי הדיונים המקדימים של 'הוועדה המארגנת', בה נטלתי חלק כנציג הרבנות הראשית לישראל. מהתרשמותי, איך לומר בעדינות, חלק מה'מנהיגים הרוחניים' לא ממש 'אדוקים' בדתם. במו עיניי ראיתי את אלה שמטיפים למאמיניהם להקפיד על 'חלאל' – המקבילה המוסלמית, להבדיל, לכשרות היהודית – אוכלים לשובע בשר מקומי, ומרטיבים את גרונם במשקה אלכוהולי משובח, בניגוד לכתוב ב'קוראן' שלהם. ראיתי גם את הדתות הנחשבות יותר ליברליות, ששלחו נציגוּת נשית לוועדה המארגנת, אבל אף אחד מהם לא חלם לבקש כי סביב שולחן הקונגרס תשב מנהיגה רוחנית, ואיש לא העז להרים קול זעקה על 'הדרת נשים'.

ומה שנציגי כל הדתות בעולם מבינים – כמה רבנים בישראל, המנסים לפתוח 'צוהר' לעולם חדש, לא מבינים. סליחה, לא רוצים להבין. אבסורד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!