מדוע חטאו המרגלים? • לקראת שבת

פרשתנו פרשת שלח, עוסקת בעיקר בחטא המרגלים ובעונשים שבאו בעקבותיהם.

רבים מהמפרשים תוהים: מדוע נענשו המרגלים - שהציגו תחזיות ריאליות - בחומרה כה רבה?

תתארו לכם איש עסקים גדול שמשגר שליח מטעמו לבקר בארץ חדשה, כדי לבדוק אפשרות להקמת מפעלי תעשייה.

לאחר שהשליח בודק את הכדאיות, מחליט השליח שאין למפעלים סיכוי להצליח באותה ארץ, ועם המסקנות הללו הוא חוזר למעסיקו.

מה עושה איש העסקים? מעניש את השליח שהביא לו דו"ח רע...

גם בפרשה זו, המרגלים מביאים דו"ח עגום שהארץ אינה טובה, ושיקשה עליהם להתגבר על האוכלוסיה החזקה והמבוצרת בתחומי הארץ ובגבולותיה.

לכאורה, הלא המרגלים רק מילאו את תפקידם.

אלא שעוון המרגלים היה שהם לא הסתפקו בתיאור הנעשה בארץ, אלא הוסיפו מסקנות מיותרות משלהם, ובכך הביאו את העם לייאוש ולפחד.

משה שלח אותם לתור ולא לרגל. ההבדל הפשוט בין תייר למרגל הוא, שמרגל נידרש להפעיל שכל, חכמה, תחבולות וערמומיות, בכדי לחשוף מידע שיביא לפגיעה במדינה אותה ריגל.

לעומתו התייר שרק מבקר בארץ, רואה ומתרשם, ללא תחבולות ודרכי עורמה.

המרגלים היו צריכים להפנים שההבטחה האלוקית שהארץ הזאת היא נחלתנו העולמית והבלעדית ושהיא ארץ זבת חלב ודבש, היתה צריכה להיות הבסיס למלאכתם. הסקת המסקנות הביאה למצב שבו העם דרש לשוב מצרימה, שזה היפך ההיגיון האלוקי, שעם ישראל לאחר היציאה ממצרים הוא עם ללא שיעבוד.

פרשה זו מלמדת אותנו קבלת עול ואמונה מהי. כלב בן יפונה ויהושוע בן נון שלא כשלו במלאכתם, זכו לברכות וכל טוב.


חד וחלק: על ידי לשון הרע, נופלים במלחמה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!