השוטר קבע לפי הכובע שהחרדי יידה אבנים

בן ישיבה שהואשם ביידוי אבנים, זוכה מחמת הספק לאחר שהתברר שזיהויו על ידי השוטר שהעיד על מעשיו, היה מוטעה.

במהלך הפגנה נגד גיוס בחורי הישיבות באדר תשע"ד, נעצר קטין והוגש נגדו כתב אישום על יידוי אבנים לעבר ניידת משטרה. הבוקר, הוא זוכה מכל אשמה.

כתב אישום הוגש לפני למעלה משנה, נגד תלמיד ישיבה בן 17 חסיד סאטמר. על פי האישום, במהלך הפגנה בצומת בר אילן בירושלים בי"ז אדר ב', יידו מפגינים אבנים לעבר רכבי המשטרה. "במהלך ההתפרעות יידה הנאשם מספר אבנים וחפצים לעבר ניידת משטרה עם 6 שוטרים, ברחוב אוהלי יוסף לכיוון רחוב צפניה", נכתב בכתם האישום. כתוצאה מכך, נגרם נזק לניידת המשטרה.

לאחר מעצרו של תלמיד הישיבה, הוא נלקח לתחנת המשטרה שם מסר שם וכתובת מגורים כוזבים. הוא הואשם בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, התפרעות והפרעה לשוטר.

שלמה כהן גבאי, השוטר שעצר את הצעיר העיד בפני בית המשפט כי שמר על קשר עין רצוף עם הנאשם. מיד שניידת המשטרה נעצרה הוא יצא ממנה והמשיך לשמור על קשר, רדף אחר הצעיר ומצא אותו בחדר מדרגות, שם נעצר.

השופט משה דרורי ציין בהחלטה כי עוצמת הזיהוי כפי שהשמיע השוטר, "אינה מגיעה לרף של מעבר לספק סביר, אלא היא מאזן הסתברויות". השופט אף פירט את הנימוקים לכך.


ההפגנה נגד הגיוס בו נעצר הנאשם שזוכה

השוטר טען כי זיהה את הנאשם עם שני פרטים 'מיוחדים': כובע מיוחד וצבע שיער. לגבי הכובע, ציין השופט כי מדובר בכובע זהה לחרדים רבים, ואף לדברי השוטר היו שם עוד מפגינים עם כובע דומה. "כאשר מדובר בהפגנה של חרדים, כובע כזה, שהוא כובע ירושלמי רגיל, אינו יכול לשמש גורם מזהה". השופט אף דימה זאת לאדם שזורק אבן באיצטדיון של מכבי תל אביב, ואמצעי הזיהוי היחידי שיש לו הוא חולצה צהובה, כאשר רוב האוהדים לובשים חולצה באותו צבע.

לגבי האלמנט השני בזיהוי, צבע השיער, השוטר העיד פעמיים שמיידה האבנים היה עם שיער בלונדיני. אך הנאשם הוא בעל שיער שחור. השוטר אמר כי התכוון לשיער שטני. השופט לא קיבל את התירוץ וקבע כי "מדובר בהיעדר זיהוי שפוגם בעניין הזיהוי באופן משמעותי". כך גם שני הצדדים הסכימו כי זיהוי הפיאות אינו זיהוי מספיק, שכן לכל המפגינים היו פיאות.

גם לשאלת קשר העין הרציף בין השוטר לבין הנאשם, העלה עורך הדין של הצעיר, עו"ד נדב גדליהו, תהיות.

לא היה ברור מי פתח את דלת הניידת לאחר יידוי האבנים (בלשון השוטר "אלוקים יודע"). השופט העיר כי ברור שהניידת לא עצרה בדיוק מול הנאשם, כי קודם כל הייתה זריקת אבן והניידת המשיכה לנסוע "על פי לוח מהירויות סביר, וגם אם מכונית נוסעת לאט, ברור שמקום המעצר של המכונית הוא לא מול הנאשמים אלא יש צורך אחרי פתיחת דלת ללכת אחורה כדי להגיע ולתפוס את זורק האבן. ובמקרה כזה קשה לשמור על קשר עין באופן אובייקטיבי".

מעבר לכך, היה גם חושך ולאחר שהשוטר יצא מהניידת המשיכו לזרוק לעברו אבנים. השוטר אמר בעדותו שהוא לא זוכר אם הוא הוריד את הראש. "בעניין אין זה סביר שאדם שזורקים עליו אבן, ממשיך לשמור על קשר עין כאילו המטרה המרכזית היא לשמש עד במשפט במקום לשמור על חייך ולהוריד את הראש, כדי שהאבן לא תפגע בך". השופט סיכם כי לא ניתן לסמוך על עדותו של השוטר.

בסופו של דיון, השופט זיכה את הנאשם מחמת הספק מהאשמות של סיכון חיי אדם בנציב תחבורה, נסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, התפרעות והפרעה לשוטר.

הנאשם אכן שיקר במסירת פרטיו האישיים, אך לאחר שהיה במשך ארבעה ימים במעצר מלא, שלושה שבועות במעצר בית מלא ועוד כמעט שנה במעצר בית חלקי, השופט החליט שלא להטיל עליו עוד עבודות שירות.

"מדובר בזיכוי חשוב, בו הוכחנו את שגיאת השוטר המזהה, ובעקבותיה הבאנו לזיכוי הנאשם", אומר עו"ד נדב גדליהו, שייצג את הקטין. "מדובר בעוד מקרה בו ידה של המשטרה קלה על הדק האישומים נגד חרדים המיידים לכאורה אבנים בכוחות המשטרה - התיק התבסס על זיהוי רעוע של שוטר יחיד, ובדין קבע השופט דרורי שאין זה מספיק להרשעה בפלילים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!