בני גרשם: הקב"ה מנסה את אמונתנו

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם:

התורה הקדושה בא ללמדנו בדרך רמז, שגם בני אדם המרגישים בעצמם שהם מגורשים מלפניו יתברך שמו, ומרוחקים מהשי"ת, ואינם רואים בפועל את ההשגחה הפרטית ועובר עליהם כל מיני יסורים וכדומה, וזהו – 'בני גרשון', אומרת לנו התורה- 'גם הם לבית אבותם' שצריך לדעת שגם זה מיוחס לבית אבותם, לאבינו שבשמיים, והכל מאתו בין הנראה טוב, ובין הנראה פחות טוב, וכל דבר קטן או גדול, הכל מושגח בהשגחה עליונה, ושום דבר לא נסתר מאת ה', וכמו שכתוב 'ומפי עליון לא תצא הרעות' (איכה פרק ג' פ' לח').

ואמחיש הדבר על ידי סיפור [משל], מעשה שהיה כך היה, ביום אחד נחטף בכיר בצבא על ידי ערבים ישמעאלים, וביקשו ממנו לגלות להם סודות המדינה, וכמובן שהחייל לא גילה דבר וחצי דבר, אך הערבים התחילו לענות אותו בעינויים חמורים, בכדי לאלצו לגלות להם את מבוקשם, אך החייל עמד בתוקף וסבל את כל הכאבים והיסורים, ולא נשבר לבו בקרבו ובשום אופן לא גילה להם, ואף כשהערבים העלו את דרגת עינויים לקשה ביותר, החייל לא נכנע ולא נשבר, ולא פתח את פיו כלל, כעבור זמן באו אליו הערבים ואיימו עליו שבאם תוך עשרים וארבע שעות לא יגלה להם, יהרגו אותו, והכניסו אותו לצינוק חשוך, לחשוב ולהחליט מה ברצונו לעשות.

בלילה ההיא נדדה שנתו, ותוך כדי ישיבתו בצינוק, שמע מאחורי הדלת איך ששני הערבים מתלחששים בשקט בשפה 'העברית הישראלית', מיד הבין ששני אלו אינם ערבים כלל וכלל, ומסתמא הם שני קצינים שהתחפשו לערבים, ועושים לו תרגיל, בכדי לבדוק את נאמנותו למדינה, אף תחת סבל של עינויים, וביותר תחת איום כבד על חייו,

כעבור עשרים וארבע שעות פתחו אלו את דלת הצינוק ושאלו אותו מה החליט? וכמובן שהחייל עמד בתוקף ואמר שמוכן לצאת להורג ואינו מוכן לגלות להם שום דבר על מדינתו, ואלו לקחו אותו והעמידו אותו ושלפו את נשקיהם, ושאלו אותו פעם אחרונה אולי עכשיו יישבר ויגלה להם, אך החייל הרים את ידיו כמוכן ומזומן שיירו בו, בידיעה ברורה בקרבו שבוודאי לא יהרגו אותו, וגם כשירו כדור באויר בשביל להפחידו - לא נכנע.

מיד נגשו אליו, הסירו מעל פניהם את התחפושת, והוציאו מכיסם תעודות המוכיחות את היותם קצינים בצבא, ובישרו לו שעתה יעלו אותו לדרגת קצין בדרגה בכירה, מאחר ועמד בתרגיל הקשה...

הנמשל פשוט לכל אחד שגם אם לפעמים אנו עוברים כל מיני עינויים קשים ויסורים וכאבים, עלינו לדעת ולהאמין באמונה חזקה ואיתנה שהקב"ה כביכול מתלחשש ועומד מאחורינו ומנסה אותנו לראות עד כמה גודל האמונה שלנו והקב"ה מתחפש בכל מיני תחפושות, אבל עלינו לזכור בכל מה שעובר עלינו שזה הוא בכבודו ובעצמו רק מחופש בתחפושת, ויבוא היום ויוריד את התחפושת ויתגלה אלינו באהבה ויושיע ויפקוד אותנו כל אחד בישועתו.

ולכן טוב תמיד לזכור לומר 'אין עוד מלבדו' ולהאמין שאפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי גם שם נמצא השם יתברך, ולא רק שהוא נמצא שם, רק זה הוא בעצמו רק בהסתרה ובתחפושת.

וזה נרמז בפרשתינו שגם בני גרשון שיהודי רואה וחושב שהוא מגורש שידע נאמנה שגם זה מיוחס לבית אבותם להקב"ה בכבודו ובעצמו,

ויהי רצון שנזכה תמיד להאמין באמונה חזקה בהשגחה הפרטית ושנזכה לראות הטוב הנראה והנגלה לעין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!