ישראל לארה"ב: תנו לנו 4.5 מיליארד דולר לשנה

ישראל מבקשת מארה"ב להגדיל במידה משמעותית את הסיוע הצבאי: מ-3.1 מיליארד דולר בשנה, רמת הסיוע הנוכחית, לרמה שבין 4.2 מיליארד ל-4.5 מיליארד דולר בשנה, החל ב-2018. שיחות ראשוניות בין שתי המדינות על הבקשה הישראלית כבר החלו. כפי שהיה נהוג עד עתה, מתנהל מו"מ על הסכם סיוע לעשר שנים, שיכנס לתוקף בעקבות פקיעת ההסכם הנוכחי, ב-2017. מדובר איפוא בחבילת סיוע בשווי 42 מיליארד עד 45 מיליארד דולר. כך מוסר "דיפנס ניוז".

השיחות הראשוניות מתנהלות בדרג קבוצות עבודה משותפות, שמנסות להעריך את צרכי הביטחון של ישראל בעשור שיחל ב-2018, מדווח השבועון. על פי ההסכם הנוכחי, שנחתם ב-2007, צמח סכום הסיוע השנתי מ-2.4 מיליארד דולר ל-3.1 מיליארד דולר (הרמה הנוכחית). אולם, בשנים האחרונות, קוצצו 155 מיליון דולר מכל תשלום שנתי בגלל הקיצוץ הרוחבי בתקציב הפדרלי, תולדה של חוק הסיקווסטר.

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, אישר עקרונית את חבילת הסיוע השנתי החדשה במהלך ביקורו בישראל במארס 2013.

החבילה המתוכננת של הסיוע המוגדל תתווסף לחבילת סיוע נפרדת לפיתוח מערכות הגנה מפני טילים – ה"חץ" על שלביו השונים, "שרביט קסמים" ("קלע דוד") ו"כיפת ברזל" – שחצתה את רף חצי מיליארד דולר בשנת הכספים 2015. רק בשבוע שעבר אישרה ועדת משנה של ועדת ההקצבות בבית-הנבחרים הצעת חוק לתקציב משרד ההגנה ל-2016 שכוללת 487.5 מיליון דולר לתכניות ההגנה מפני טילים בישראל, וכן מימון לשת"פ בין ישראל לארה"ב לפיתוח טכנולוגיות לאיתור מנהרות.

ובצד שתי חבילות הסיוע האלה קיימים מחסני הצבא האמריקאי בישראל, שתכולתם – לרבות מערכות הנשק המתקדמות ביותר – זמינה לצה"ל בשעת חירום. שווי הנשק והציוד הצבאי במחסנים אלה הוא 1.2 מיליארד דולר, על פי "דיפנס ניוז".


מומחים ישראלים ואמריקאים אמרו לשבועון, כי המגעים הראשוניים על חבילת הסיוע החדשה לעשר שנים נפרדים לחלוטין מכל חבילת פיצויים פוטנציאלית שממשל אובמה עשוי להציע לישראל אם אכן ייחתם הסכם גרעיני עם איראן. ואף זאת: חבילת עשר השנים אינה קשורה לכל הסדרי ביטחון פוטנציאליים שהבית הלבן יהיה מוכן להציע לישראל אם היא תחתום על הסכם שלום עם הפלסטינים שיהיה מבוסס על רעיון שתי מדינות.

ב-11 במאי דיווח "גלובס", כי במרכזי קבלת החלטות בישראל מתקיימים דיונים בשאלה האם לשנות מן היסוד את עמדת ישראל כלפי הסכם גרעיני פוטנציאלי עם איראן במטרה להגדיל משמעותית את הסיוע האמריקאי לישראל. ביסוד הדיונים נמצאות שתי הנחות:

האחת: הקונגרס לא יצליח למנוע, בסופו של דבר, את חתימת ההסכם, למרות מאמצי ישראל. גורמים ישראלים שותפים להערכת ממשל אובמה, שהרפובליקנים בסנט לא יצליחו לגבש רוב חוסם וטו, לאחר שהנשיא יטיל וטו על הצעת חוק לקטילת ההסכם (אם בכלל תגובש הצעת חוק כזו).

ההנחה האחרת היא, שאין שום טעם בהמשך הקמפיין הישראלי הזועם נגד ההסכם עם איראן עד הרגע האחרון, כלומר עד מועד היעד לחתימה, 30 ביוני, בעקבות הקלקול הגדול ביחסי ישראל – ארה"ב שחולל נאומו של רה"מ בנימין נתניהו בקונגרס. המשך הטקטיקה שגלומה בנאום נתניהו עלול להעמיק עוד יותר את הקרע בין שתי המדינות.

וכך, על פי הדיווח ב"גלובס", מתגבשת עתה עמדה חדשה בירושלים: במקום להוסיף ולהתנפל על ממשל אובמה בכל החימה השפוכה שאיפיינה את הקמפיין נגד ההסכם עם איראן עד עתה, צריכה ישראל לבקש הגדלה מסיבית של הסיוע הצבאי השנתי בנימוק שהיא תצטרך להיערך לחיים בצל האפשרות שמשטר האייתאללות יחליט, בשלב כלשהו בעתיד, להפר את ההסכם ו"לפרוץ" לשלב האחרון של ייצור נשק גרעיני. במילים אחרות: כותרת הבקשה הישראלית לארה"ב היא: להתכונן לחיים מול איראן גרעינית.

האווארד קור, מנכ"ל אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, אמר באפריל, בשימוע בוועדת המשנה ליחסי חוץ של ועדת ההקצבות של בית-הנבחרים, כי על רקע ריבוי האיומים המתוחכמים שנשקפים לישראל, לאורך גבולותיה ומעבר להם, תצטרך ישראל להוציא 160 מיליארד דולר לצרכי הגנה בעשור הקרוב, גידול משמעותי בהשוואה לשנים האחרונות. כבר עתה מוציאה ישראל 6% מהתמ"ג שלה לצרכי ביטחון, יותר מכל מדינה אחרת בקבוצת המדינות המתועשות.

"ישראל נלחמה מאז ומתמיד את מלחמותיה בכוחות עצמה ומעולם לא ביקשה סיוע של כוחות אמריקאים על הקרקע, אמר קור. "במקום זאת, מבקשת ישראל סיוע אמריקני שיאפשר לה לכסות (חלק) מהמשאבים העצומים שהיא מקדישה לצרכי הגנתה".

"פריטי הציוד הצבאי - לרבות מטוסי-קרב מתקדמים, מטוסים שממריאים אנכית כמסוקים, ספינות לחיל-הים ונג"משים – שישראל חייבת לרכוש כדי לשמר את עליונוה הצבאית האיכותית, מתוחכמים ויקרים הרבה יותר בהשוואה לרכישות הנשק הקודמות של ישראל בארה"ב, אמר קור. כך, למשל, עלותו של מטוס אף 16 הוותיק היא 45 מיליון דולר ליחידה, אך מטוס אף 35 (JSF), "המפציץ החמקן", מטוס הדור הבא של חיל האוויר הישראלי, יקר פי ארבע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!