נרדם שיכור בכיסא הנהג כאשר המנוע פועל והורשע בנהיגה בשכרות

ב-2 באוקטובר 2009, בשעות אחר הצהריים החנה נהג את רכבו ברחוב יצחק שדה באזור, בצורה כזו שגרמה להפרעה חלקית לתנועה. הנהג יצא מהרכב השאיר את המנוע פועל ורכש בקבוק וודקה בחנות. לאחר ששתה כמות נכבדת מהוודקה והבין כי איננו יכול נהוג במצבו, חזר אל כלי הרכב, התיישב בכיסא הנהג וסיים לשתות את שארית המשקה מבקבוק הוודקה. לאחר שסיים את המשקה שקע הנהג בשינה עמוקה כל זאת כאשר מנוע הרכב ממשיך לפעול. עוברי אורח שראו אותו חששו כי איבד את הכרתו והזעיקו את המשטרה ואת מד"א. לאחר שהסתבר כי הוא ישן ברכב, הנהג נעצר בחשד לנהיגה בשכרות והובל אל תחנת המשטרה לבדיקת ינשוף. מהבדיקה עולה כי בדמו של הנהג נמצאו 885 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף – יותר מפי שלושה מהמותר בחוק.

ב-1 במאי 2014, הרשיע בית המשפט לתעבורה את הנהג בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וקבע כי הוכחו שני היסודות הדרושים להרשעה בעבירה זו, והם: יסוד הנהיגה ויסוד השכרות. בית המשפט קבע כי יסוד השכרות הוכח בשלוש דרכים נפרדות – בדיקת ינשוף, הודאה של הנהג כי שתה בקבוק וודקה שלם (700 גרם משקה) והודאתו כי הבין שאין ביכולתו לנהוג כמו גם הבנתו שאין ביכולתו לנהוג.

בית המשפט לתעבורה הסיק כי לנהג הייתה שליטה על הרכב הוא יכול בקלות להביא לתנועת כלי הרכב. בית המשפט טען כי האיסור על נהיגת אדם שיכור חל גם על הנעתו של כלי הרכב והתקנה חלה גם על ישיבה ברכב כשהוא מונע. השופט הזכיר כי אין להבחין בין מי שנוהג ברכב כשהוא שיכור כאשר הרכב נמצא בתנועה ממש, לבין מי שיושב במושב הרכב המונע בהיותו שיכור, זאת שכן, "לא נדרש הרבה על מנת להזיז רכב מונע".

בית המשפט גזר על הנהג פסילת רישיון נהיגה ל-24 חודשים, פסילת רישיון על תנאי לשישה חודשים, למשך שלוש שנים, מאסר על תנאי של שישה חודשים אם יעבור שוב עבירת שכרות או נהיגה בזמן פסילה וקנס כספי של 1,500 שקלים.

הנהג קרופצקי לא השלים עם התוצאה וביקש ב-23 ביולי 2014 רשות לערער לבית המשפט המחוזי בטענה כי בית המשפט לתעבורה טעה כאשר קבע כי התקיים יסוד נהיגה. הוא טען כי "לא כל ישיבה במושב הנהג בעוד הרכב מונע תחשב כנהיגה".

בדיון שהתקיים ב-16 במרץ 2015, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בטענה כי כל פרשנות אחרת לישיבת המערער ברכב מונע, כשהוא שיכור, לבד מהיותו נוהג ברכב, היא בלתי סבירה בעליל. המערער שתה את יתרת המשקה בעודו יושב ברכב מונע ולכן נחשב הדבר כצריכת משקה משכר בשעת נהיגה.

יחד עם זאת החליט בית המשפט המחוזי להקל בעונשו של הנהג והפחית את העונש מ-24 פסילת רישיון לשמונה חודשי פסילה בלבד. בנוסף נקבע כי מתוך שמונת חודשי הפסילה בפועל, יחולו שלושה חודשי הפסילה הראשונים על כל כלי הרכב וחמשת החודשים הנותרים יחולו על רכב דו גלגלי ופרטי בלבד וזאת כדי לאפשר לנהג לנהוג לשם פרנסתו במשאית, כאשר גם תקופת המאסר על תנאי הופחתה לארבעה חודשים בלבד.

הנהג קרופצקי לא ויתר שוב וביקש רשות לערער לבית המשפט העליון. בדיון שהתקיים ב-5 במאי 2015, השופטים טענו כי: "הסיכונים הגלומים בנהיגה ברכב על ידי נהג שיכור הינם ברורים מאליהם. אדם כזה, עלול להקל ראש במצבי הסכנה הכרוכים בנסיעה על הכביש, להתעלם מכללי הבטיחות בדרכים, לנהוג ברכב שלא בהתאם לתנאי הכביש, ולמהירות הנסיעה המותרת ובכך לסכן את חיי אחרים ואת חייו שלו".
השופטים מדגישים כי האלכוהול פוגם בשיקול הדעת ולכן הפגיעה בשיקול הדעת עלולה להביא אותו להעביר את הרכב ממצב סטאטי למצב של תנועה כאשר בנוסף יכול הנהג להפעיל חלקים אחרים של הרכב כמו ידית ההילוכים או בלם היד ולגרום לתזוזת הרכב – זהו סיכון ממשי ולא סיכון צופה פני עתיד כפי שנטען על ידי המערער.

השופט שהם טען כי: "המערער ישב במושב הנהג, ברכב מונע, שחנה בנתיב נסיעה. במצב דברים זה, הוא יכול היה בקלות רבה, לגרום לתנועת הרכב, מתוך הפעלת שיקול דעת לקוי. הוא יכול היה לגרום לפעולת הרכב מבלי להעריך כראוי את הסיכון הגלום בכך. אל השופט שוהם הצטרפו גם השופטים עמית ודנציגר אשר דחו את בקשת הערעור.

שמואל אבואב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "אדם ששותה אלכוהול ובוחר לעלות על ההגה מהמר על החיים של כולנו. ולכן, על בית המשפט להחמיר בעונשם של נהגים שנתפסו נוהגים בשכרות כדי להעביר מסר חד וברור כי נהיגה תחת השפעת אלכוהול מסוכנת וכי העונש שניתן בגין עבירה זו ירתיע נהגים מלשתות אלכוהול ולנהוג".

מנתוני עמותת אור ירוק עולה, כי בכל שנה נהרגים בממוצע 18 בני אדם בתאונות דרכים שבהן אחד הנהגים נהג תחת השפעת אלכוהול, ונפגעים בממוצע 653 בני אדם, ב-336 תאונות דרכים. מסקר שערכה העמותה לאחרונה, עולה כי אחד מכל חמישה נהגים (18%) הודה כי שתה אלכוהול ונהג לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!