ויז'ניץ נוטשת את הווטסאפ: גל עזיבות בקבוצות הנייעס
בעקבות הוראתו החד משמעית של האדמו"ר - חסידים רבים מבטלים את אפליקציית המסרים הפופולארית • בפנים - מכתב נרגש מאחד החסידים: "חברים, אחים, ברודערלעך, אל תשחקו באש הזאת. כי היא חכמה להרע"
- משה ויסברג
- ז' סיון התשע"ה
- 13 תגובות
בעקבות דברי האדמו"ר מויז'ניץ אמש (א') בטיש נעילת החג, על ההרס הנגרם כתוצאה מהתמכרות לקבוצות הווטסאפ והטלגרם, חלה התעוררות רבה בקרב ציבור החסידים ואף מחוץ להם, כשרבים מתנתקים מקבוצות הנייעס השונות.
דבריו של האדמו"ר עוררו הד עצום בחסידות, כך שלא עברו מספר דקות ונרשמו גלי עזיבות בקבוצות הנייעס השונות.
אחד מחסידי ויז'ניץ. ששמע אמש את זעקת האדמו"ר, כתב היום מספר דברים בנושא: "אתמול הלב זעק. היה זה בטיש נעילת החג של האדמו"ר מויז'ניץ. האדמו"ר נשא את משא קדשו לאלפי החסידים. דממה בהיכל. כולם מסכיתים ומאזינים לדבריו. ואז. לפני הסיום נפרצו סכרי הכאב של נושא משא הדור והזעקה הדהדה ברחבי ההיכל. אלו לא היו מילים, אלו לא היו משפטים. היה זה דם. דם שבעבע, שקצף מפה קדשו. מדקרות חרב שפצעו את לבבו הפצוע והשותת דם".
"לא היה זה קולו שלו, היה זה קולם של נשים עגונות, אלמנות-חיות, קולם הטהור של ילדים יתומים חיים, פצעים פעורים בלב-ליבה של הציבור החרדי. שרידים לשרפות איומות שכילו בזדון משפחות שלמות, דליקות-רוחניים שכילו בתים נאמנים, תמימים".
"לא, לא רחוק מאיתנו. שכנים, אחים, קרובים. זה קורה מעבר לפינה. מי יאמר זכיתי לבי. האש משתוללת חסרת רסן, מגחכת ומלחכת עוד ועוד. עוד ועוד נופלים שדודים, חסרי אונים, פגרים חיים, מותירים אחריהם אסון חי, מתמשך, כואב, של משפחות אומללים שנותרו לבד, לעד. ובאש הזו יש כאלו שממשיכים לבחור לשחק, לשחק בנדמה לי. 'לי זה לא יקרה', כאשר זה קרה, ומזמן, וכאן.
"חבל דק מאד, רופף, גבול בלתי נראה ואולי בכלל לא קיים, עובר בין השתעשעות נחמדה ותמימה בקבוצות המוניות, החלפת דעות, תמונות וקבצים, ובין התמכרות הרת אסון, והיסתחפות מסוכנת והרסנית אל מעבר לגבול, מעבר לקו האדום, לתוצאות שכולנו כל כך מכירים, כל כך כואבים. ואם אתה חושב שאתה תדע לשמור על עצמך, מה עם החבר שנסחף אחריך, שראה שאתה נהנה, והתחשק לו גם, דמו שלו, גם הוא על ידיך!
"חברים, אחים, ברודערלעך, אל תשחקו באש הזאת. כי היא חכמה להרע, ערמומית, זדונית וחמקמקה, יותר מכולנו. יותר ממה שכולנו מסוגלים בכלל לשער. "טרגדיות" פלחה אמש הזעקה את החלל, "איך בין נישט מגזם, טרגדיות". זעק, ועל לוח לבבו נפרשים כיריעה כל אותם משפחות קרועות והרוסות, כל אותם נפשות מיותמות ואומללות, סתם, כי האבא שיחק באש...
"ואת הטרגדיות האלו כולנו מכירים, והם אורבים לנו מעבר לפינת הוואצאפ והטלגרם וכל מיני כאלה, שהרבי אמנם התקשה בהגיית שמם, אבל לנו הם מוכרים טוב מאוד. לדאבוננו. אז אנחנו. חסידי ויז'ניץ. התנתקנו ב"ה! עזבנו את השיעבוד וחזרנו לשפיות. חזרנו לעצמנו ולמשפחותינו. בואו אחים חשבון ויחד נתגבר. למעננו ולמען צאצאינו".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 13 תגובות