מה הטעם לכל החלב שנשפך כאן?

* מקור המנהג לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות מוזכר כבר בספרי הראשונים. בספר כל בו (אחד מן הראשונים. סי' נב') כתב: נהגו לאכול דבש וחלב בחג שבועות מפני התורה שנמשלה לדבש וחלב כמו שכתוב (שיר השירים ד' יא') דבש וחלב תחת לשונך.

* בזמן קבלת התורה נתנו הלכות מיוחדות לשחיטה והכשרת בשר. מפני שלא נהגו בהלכות אלו טרם קיבלו תורה, הפכו כליהם ובשרם ללא כשרים. מכיוון שהתורה נתנה בשבת, שאז אין שוחטים ואין מבשלים, כל שנותר להם לאכול - היו מאכלי חלב.

* כפי שהזכרנו בהתחלה, בשיר השירים כתוב: "דבש וחלב תחת לשונך". חלב יכול לקיים גוף אנושי, ורואים זאת כשנולד תינוק ויונק חלב מאמו, כך התורה מספקת את התזונה הרוחנית הדרושה לנשמת האדם.

* בשישי בסיוון מצאה בתיה בת פרעה את משה בתיבה. הביאה אותו אל ביתה ולא ידעה במה להאכילו. חיפשה אישה מינקת ולא רצה הילד הטהור לינוק מאישה מצריה עד אשר נמצאה אישה יהודיה, אמו הביולוגית שממנה הסכים לינוק. אכילת מאכלי חלב ביום בו קרה הנס המופלא הזה. היא הנצחה ראויה ואמיתית.

* טעם שמובא בשם הרה"ק ר' שמשון מאוסטרופולי: הר סיני מכונה גם "הר גַבְנוּנִים" מלשון נקי כגבינה, על כן אוכלים גבינה בשבועות, כי אז קבלנו התורה על הר ששמו כן.

* לפי טעמי המנהגים, אוכלים דווקא מאכלי חלב מפני שמאכלי בשר מתעכלים הרבה יותר לאט, ומי שלא ישן כל הלילה – ולומד תורה כפי שנוהגים בשבועות, יהיה רעב. לכן ראוי לתקן מאכלים שבישולם נגמר מהר.

ואם כבר - הגימטריה של המילה גבינה היא 70, ומזכירה את 70 הפנים של התורה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!