חג האחדות והענווה: מה לומדים ממתן תורה?

בחג השבועות כידוע קיבלנו את התורה בהר סיני, ובפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, התאספו כל ישראל, כאיש אחד בלב אחד מול הר סיני, בכדי לקבל את תורת ה'.

ידוע המדרש על ריב ההרים, שכל הר רצה שאלוקים ייתן את התורה עליו. כל הר סיפר את מעלותיו שבזכותם ראוי שעליו תינתן התורה, ורק הר אחד שתק, כי לא היו לו מעלות מיוחדות. דווקא עליו בחר אלוקים לתת את התורה. זה היה הר סיני הנמוך והשפל מכל ההרים האחרים.

ומדוע? הרי אלוקים יכול היה להעצים את המעמד בכך שהיה נותן את התורה על הר גבוה במיוחד, או לחלופין לתת את התורה במישור או בעמק. אלא שצמד המילים "הר סיני" מלמדים אותנו מוסר השכל חשוב: 'הר' מסמל גובה, התנשאות ותקיפות. ואילו 'סיני' מסמל ענווה ופשטות. לקבלת התורה נדרשים שני התנאים הללו-תקיפות וענווה.

עלינו לשמור על המצוות כגון: כיבוד הורים, כבוד בין איש לאשתו, ובין אדם לחברו, בלי להתבייש כלל. עם זאת. עלינו להיות צנועים וענווים ביחס לתכונותינו אנו, כמו הר סיני.

חד וחלק: ענווה – הסולם לכבוד ולגדולה, אך מעטים העולים בסולם זה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!