כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024

ערב קבלת התורה: הדרכות והוראות מהגר"ח קנייבסקי בענייני תורה ומוסר

מיוחד לערב חג השבועות לקט הדרכות והוראות בענייני תורה, מוסר והשעה • תשובות שהשיב הגר"ח קניבסקי לשואלים - מדוע לא ראוי לתרגם ספרי קודש? • והאם לומר תיקון בליל שבועות?

הגר"ח קנייבסקי. צילום: שוקי לרר
הגר"ח קנייבסקי. צילום: שוקי לרר


ערב חג השבועות תשע"ה מגיש 'בחדרי חרדים' לקט הדרכות עובדות והנהגות שהשיב הגר"ח קנייבסקי לשואלים והופיעו בחוברת ארגון המוסר הגדול 'ארחות יושר' שיצא הבוקר לכבוד החג.

אברך צעיר שבתו הקטנה נפטרה ל"ע, הגיע לקבל תנחומים מרבינו שליט"א. לאחר שניחמו רבינו בנוסח הרגיל "המקום ינחם" וכו', שאל האברך כיצד להתנחם ולהתאושש מצער כה רב? וענה רבינו "תלמד הרבה תורה". הוסיף האברך ושאל, ומה אומר לאשתי השבורה שאינה יכולה ללמוד תורה? והשיב רבינו שליט"א "הלימוד שלך יהיה זכות בשבילה, ובנוסף, שתקדים גם את קבלת השבת".

לגבי תרגום ספרי קודש לאנגלית באופן כללי אין דעת רבינו שליט"א נוחה מתרגום ספרי קודש לשפות זרות, אם כי פעמים שמתיר באופן שהמתרגם הינו ת"ח ומבין היטב את הנכתב.

ופעם הביאו לרבינו שליט"א משנה ברורה בהוצאה מיוחדת, כשכנגד כל עמוד משנה ברורה, מובא תרגום המשנה ברורה לאנגלית. רבינו שליט"א הביע מורת רוח מהיוזמה, ואמר כי אין להכניס שפות זרות לתוך הגמרא וספרי הקודש, ועל בעלי התשובה

לגבי תיקון בליל שבועות שח רבינו שליט"א: "אני נוהג לומר תיקון בליל שבועות, אמנם רק לאחר חצות, וקודם חצות לומדים את "החובות"" (חוק הלימוד היומי הקבוע).

"אחד שאל את החזו"א אם לומר תיקון או ללמוד בליל שבועות, והחזו"א אמר לו ללמוד כרגיל, אח"כ נכנס אחר ושאל את אותה השאלה והוא אמר לו להגיד תיקון. היה שם רבי דוד פרנקל זצ"ל והוא לא הבין את הסתירה בין התשובות, אמרתי לו "למה אתה לא מבין? החזו"א ענה לכל אחד שינהג כמנהג אבותיו"..."

עוד אמר רבינו שליט"א: "הטבילה במקווה בסוף ליל שבועות, זה חלק מ"תיקון ליל שבועות", בסוף התיקון הולכים למקווה למרות שטבלו בערב יו"ט, אע"פ שהדרך למקווה וחזור אורכת זמן רב, בכל זאת ילך בזריזות ויטבול".

נער בר מצווה נכנס אל רבינו להתברך לקראת הבר מצווה, ובירכו רבינו "שתשב ותלמד בהתמדה". הוסיף אביו של הנער וביקש מרבינו שיברכו שיהיה לו חברים טובים, ואמר רבינו התורה זה החבר הכי טוב, תלמד בהתמדה והכל יהיה טוב.

פעם נכנס אל רבינו שליט"א ילד כבן עשר שנים ושאל, "אני רוצה ללמוד את כל הש"ס עד הבר מצווה, בלימוד מהיר ובהבנה בסיסית, אבל אוכל לעשות זאת רק אם אלמד מתוך הגמרות המבוארות המצויות כיום, אך אם אלמד מתוך גמרא "רגילה", ודאי שלא אספיק לסיים את הש"ס עד לבר
מצווה שלי. האם עדיף ללמוד באופן יותר קל בגמ' המבוארת ולהספיק לסיים את כל הש"ס עד לבר מצווה, או ללמוד כמקובל מאז ומתמיד בגמרא רגילה ולא להספיק?" והשיב רבינו שליט"א לילד: "בלימוד התורה צריך שיהיה גם עמל התורה, ולכן עדיף ללמוד בגמרא רגילה, עם רש"י ותוס', ולהתייגע בהבנת הדברים, מאשר ללמוד בגמ' שהכל מבואר בנקל ויש פחות עמל התורה, אף אם עי"כ לא תספיק לסיים את לימוד הש"ס עד הבר מצווה".

יהודי מחו"ל שלח לבקש ברכה לענין מסוים בעסקיו שנזקק בו לישועה, והוסיף ואמר שאם יצליח בענין זה יתן סכום כסף רב לצדקה. אמר רבינו שליט"א: "שיבטיח שאם יצליח, ילמד שביעית, זה יותר קשה לו מלתת צדקה"...

מחזיק תורה מחו"ל שנכנס אל רבינו שליט"א, ביקש ברכה לעסקיו הנמצאים בקשיים, ורבינו בירכו בהצלחה רבה. לאחר מכן כשהוסיף לבקש ברכה להצלחה בלימוד התורה, והתאונן כי רוצה מאוד ללמוד ולהבין ולא מצליח, אמר לו רבינו שליט"א: "לא מספיק לרצות ללמוד, צריך גם ללמוד!",
אבל היהודי טען שגם מה שלומד אינו מצליח להבין כדבעי, ועל כך אמר לו רבינו "על זה
לא נותנים ברכה, כשרוצים באמת, ולומדים, מצליחים!"

לגבי כתיבת חידו"ת הגר"ח מחשיב עד מאוד את גודל מעלת כתיבת חידושי תורה, וכן הדפסת
והפצת ספרים מחידושי תורה. וכך המריץ רבינו שליט"א מגיד שיעור אחד ואמר לו: "כדאי מאוד לכתוב את החידושים ואת השיעורים, זה "מצווה לדורות" ] כלומר זה מצווה המתקיימת ונשמרת לדורות[, צריך לקבוע בכל יום אפילו רבע שעה לכתוב, ובעז"ה תוציא ספר טוב, תביא לי את הספר ואכתוב לך מכתב אי"ה"...

נכנסו אל רבינו שליט"א כמה יהודים חשובים, וביניהם מנהל מוסד חינוכי גדול מאוד, ושאלו ספק מסוים שהסתפקו בענין פתיחת סניף נוסף. ואמר המנהל לרבינו שליט"א, כי אם יהיה בעיות עם התמיכה הממשלתית כפי שאכן אירע בשנים האחרונות, יכול הדבר לגרום לחובות גדולים
ועצומים עבורו. הרגיעו רבינו שליט"א בחיוך ואמר לו: מה שהממשלה לא תיתן, הקב"ה יתן בדרכים אחרות, אין לך לדאוג!

שאל אברך את רבינו שליט"א, אבי מבקש ממני שאעשה עבורו סידורים וטובות שונות, אבל זה מפריע לי מאוד ללמוד, ופוגע לי בסדרי ה'כולל', ומצד שני יש כאן כיבוד אב, מה עלי לעשות?
השיב רבינו שליט"א: זה כיבוד אב! והכריע שלמרות הביטול תורה שבדבר, עליו לקיים מצוות כיבוד אב.

התלבטות לא קלה היא לנצבים בפני טיפול בהורים ישישים וסיעודיים. אחד שעמד בפני מצב כזה נכנס אל רבינו שליט"א ושטח בפניו את מצב אביו ואת כל המסתעף, ולבסוף הכריע רבינו שליט"א שכיבוד אב מצווה גדולה וחשובה כ"כ, וכדאי הוא המאמץ להחזיק את האב בבית ולא במוסד סיעודי.
הוסיף השואל ושאל, במידה ואחזיק את אבי בביתי אני מוכרח להכניס לביתי עובד זר שיסייע ידי בכל המטלות הקשות, ומאידך בביתי כמה בנות גדולות ואין זה מדרך הצניעות, וא"כ מה לעשות? אמר לו רבינו שליט"א: למרות הכל תעשה מאמץ להשאיר את האב בבית, ובענין הצניעות אתה אכן צודק, אולם אתה יכול לקחת אדם יהודי ולא עובד זר גוי, שיהיה ירא
שמים ולא צעיר, ובעז"ה יהיה בסדר.

אחד ביקש ברכה על הדיכאון בו הוא שרוי ושאינו יכול לשמוח. שאלו רבינו שליט"א "אתה לומד תורה"? והשיב – כן. התפלא רבינו מאוד ותמה "אם כך מדוע אינך שמח? והלא התורה היא השמחה הכי גדולה שיש!"
אררות יושר הרב חיים קנייבסקי תורה מוסר שבועות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}