קלקול ליל שבועות: על מנהג ה'תיקונים' • טור

1.
אם אתם גרים בבני-ברק או במודיעין-עילית, השורות הבאות יהיו עבורכם בגדר חידוש. ובכן, לוחות המודעות באזורים המעורבים, עמוסים לקראת חג השבועות במודעות אינספור תחת הכותרת "תיקון ליל שבועות". לא מדובר בהזמנה ל'ועד' של המשגיח ר'-דָן, לשיחת התחזקות מפי ר'-צבי-מַאיֶיר או לדברי התעוררות מהרב אלבז. לצערנו, לא כולם חזרו כבר בתשובה, אך המנהג עתיק-היומין הפך ל'טרנד' של דתיים-לייט וחילונים.

מה עושים במסגרת התיקון? ובכן, מזמינים רב/ מרצה, מחפשים נושא פרובוקטיבי (או פשוט מוסיפים סימן שאלה על מוסכמה ידועה) ו...מדפיסים מודעות. המחמירים שבעם מקיימים את ה'תיקון' לא רק בליל החג, אלא גם כמה ערבים קודם לו. הצצה בכותרות השיעורים, מוציאה כל יהודי ירא וחרד – מדעתו. הנה כמה דוגמאות טריות מהשבוע: "ניצחון הקבלה על ההלכה"; "היחס כלפי כפירה בהלכה ובתיאולוגיה"; "נעשה ונשמע – חובה או חוויה?"; חומרה במצוות – תיקון או קלקול?"; "בשבחה של מחלוקת"; הפולמוס הרבני-קראי" ועוד על זו הדרך. מסרים של כפירה – ואולי סתם ליצנות – על בימת בתי-הכנסת, והכל בחסות מנהג ישראל להישאר ערים בליל חג מתן תורה.

הזדעזעתי לרגע, אבל אז תהיתי שמא אני קיצוני מדי. נרגעתי כשנתקלתי בדברים שאמרה השבוע העיתונאית סיון רהב-מאיר בחדשות ערוץ 2. "תיקוני ליל שבועות", אמרה רהב-מאיר, "הפכו לחלק מחבילת התרבות הישראלית. תיכונים ומתנ"סים, יחידות בצה"ל ותנועות נוער, חברי כנסת וסלבריטאים, כולם יושבים בלילות שלפני חג השבועות וכמובן בחג עצמו – ללמוד תורה לתוך הלילה, בלילה לבן. זה מה שעושים בבתי הכנסת כבר אלפי שנים, הציבור שומר המסורת מכיר זאת מאז ומתמיד, והנה זה פורץ גם החוצה. לשאלה המיתולוגית "איפה אתם בסדר?" הולכת ומצטרפת השאלה "איפה אתם בתיקון?".

"יש מגוון רחב של שיעורים ומרצים וסדנאות, וכיף לראות שהפריחה הזאת מתרחשת ממש במקביל לכל הוויכוחים הצפויים מראש בתחום דת ומדינה. זה אומר שלא חייבים לריב על הזהות שלנו, אפשר פשוט לחיות אותה.

"ואחרי כל ההתלהבות – משהו בסצינה הזאת, לפעמים, הולך לדעתי רחוק מדיי. בימים האחרונים קיבלתי הזמנות לבוא ולדבר בכמה וכמה תיקונים. בטלפון הראשון המפיקה שאלה אותי איזה דיבר הייתי גורעת מעשרת הדיברות. זו כותרת הפאנל. אבל רגע, למה לא לדבר על עשרת הדברות עצמם? מי בכלל אמר שאני מבינה אותם, ברמה הכי בסיסית? בטלפון השני סיפרו לי שהנושא אצלם יהיה – איזו מצווה הייתי מוסיפה לתרי"ג מצוות. רגע, מי אמר שצריך להתחיל בכזו פוזה אלטרנטיבית? הפניות הבאות הלכו רחוק יותר. האווירה בגדול היא שזה לא שהתורה מלמדת אותי, זה אני מלמד אותה. "שבעים פנים לתורה", אנחנו אוהבים להגיד, וזה נכון, אבל אולי נלמד את שבעים הפנים האלה, מהבסיס, לפני שנרוץ להמציא את הפירוש השבעים ואחת.

"נדמה לי שרק את התורה יש לנו אומץ לתקן ככה – הרי בתחום כמו כימיה או פיזיקה היינו מצפים לכמה שנות לימוד, ולא היינו מציעים תיאוריות יצירתיות בלי ביסוס. חג מתן תורה אופיין מאז ומתמיד בענווה – בהקשבה למילים הנלמדות, בכבוד כלפיהן, בניסיון אמיתי להעביר אותן מדור לדור. או בקיצור, תיקון ליל שבועות הוא ניסיון לתקן את עצמנו, לא את התורה".

כל מילה מיותרת.

ואולי, אולי אם ר' לוי יצחק מברדיטשוב, סניגורן של ישראל, היה חי בחג השבועות תשע"ה, הוא היה אומר: "ריבונו של עולם, ראה את בניך רחומיך אהוביך זרע ידידיך, כמה הם רוצים לדבוק בתורתך, לא נותנים שינה לעיניהם ומבקשים לשמוע תורה מכל מי שמוכן להשמיע, אפילו מיאיר לפיד".

2.
אם חשבתם שסכנת ה'תיקונים' – סליחה, ה'קלקולים' – מסתכמת ב'דעות כוזבות', הגדילה לעשות עיריית פתח-תקוה, כאשר החליטה לממן מופע של הפוליטיקאי יאיר לפיד בליל החג, תחת הכותרת 'תיקון ליל שבועות'. על בימת מתנ"ס בלב שכונה דתית, יופיע לפיד לצד 'רבנית', וירצה בנושא: 'עונשו של משה רבינו'. מבלי להתייחס לדברי הכפירה שבוודאי ישמיע המרצה המדופלם, אני רק שאלה: איך יבוא הלפיד מביתו בתל-אביב לפתח-תקוה לילה קודם שיקראו בכל בתי-הכנסת את הדיבר 'זכור את יום השבת לקדשו'? ברגל? על סוס ועגלה? את התשובה אני משאיר לכם. האירוע – לא תאמינו – זכה לפרסום בעלון הדתי-לאומי 'מצב הרוח'.

לא כולם שותקים מול ה'התפכחות' של הציבור הציוני-דתי. הרב הראשי לפתח תקוה, בשר מבשרה של הציונות-הדתית, אין דעתו נוחה מהאווירה הזולה שחדרה למחנהו.

בימים האחרונים, בכינוס שנערך בעיר, מתח ביקורת על חלק מהציונות הדתית, שאינו מייחס את החשיבות הנכונה לשמירת השבת במרחב הציבורי. הוא קבל על היתרים שעושים במרחב הציבורי לחילול שבת על-ידי מלאכות מדרבנן.

הרב הלוי סיפר כי דחה פנייה של ראש העירייה, איציק ברוורמן, להעתיק את פעילות התרבות שהעירייה עורכת בשבתות זה שנים באולם 'מופת' שבבעלות ההסתדרות, לאולם 'שרת' שבבעלות העירייה, תוך התחייבות שהכל ייעשה ללא חילול שבת, כשהאור יהיה דולק מתחילת השבת ועד סופה, מערכת ההגברה תופעל באמצעות מנגנון של מכון 'צומת' וכדומה. הרב הלוי אמר לברוורמן כי יש הבדל בין חילול שבת ציבורי לפרטי, וכי ברגע שייעשה שימוש בשבת באולם העירוני זה אומר שהעירייה מחללת שבת – ולזה אין אפשרות שיסכים. "אני חושב שהוא (ברוורמן) כחילוני הבין מה שחלק מהדתיים אינם מבינים", אמר הרב.

באותה הזדמנות, יצא הרב הלוי בהמלצה אמיצה, שנכונה לכל יהודי: כאשר יהודי שומר שבת פותח את תיבת הדואר האלקטרוני שלו לאחר השבת ומגלה הודעה שנשלחה אליו בשבת מידיד/ עמית לעבודה/ קרוב משפחה שאינו דתי, עליו להשיב לשולח: "איני קורא מיילים שנכתבו בשבת, אנא שלח את המייל פעם נוספת".

"קיימת מגמה להפריד בין העם לשמירת השבת, שהיא מקור חיותנו", הסביר הרב וקרא להיאבק במגמה זו ולפעול לכך שהשבת תישמר לא רק בשכונות הדתיות, אלא בכל המרחב הציבורי של המדינה. "אין זו כפייה דתית, כיוון שלעם ישראל אין בחירה חופשית אם לשמור שבת או לא לשמור שבת", הסביר.

הרב הלוי, כצפוי, ספג מתקפה על הדברים האמיצים, אך לא מצד ציבור מחללי-השבת, אלא דווקא מצד...חלקים מתייפייפים בציונות-הדתית. איך אמר הרב? "יש חילונים שמבינים את מה שחלק מהדתיים אינם מבינים". אולי קריאת עשרת הדברות בחג הקרוב, תגרום להם לעשות חושבים ולהתייחס אחרת לשבת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!