כ"א חשון התשפ"ה
22.11.2024

דרך התורה וניצול הזמן: מסע האברכים בדרך למיר

משה ויסברג התלווה לאברכי מיר בדרכם הלוך ושוב ממודיעין עילית, ספג את ניחוחות התורה באוטובוס, צפה בהם נוטלים 'מים אחרונים' מבקבוקון, משתמשים בפנסים ללימוד ומעמיסים בתא המטען את תוצרת ה'מכירות המוזלות'

דרך התורה וניצול הזמן: מסע האברכים בדרך למיר


האם יצא לכם לנסוע באוטובוס שכולו אברכים בדרכם לכולל?

אם אתם נמנים על תלמידי ישיבת מיר הגדולה בעולם אז כנראה שכן. מסתבר שרוב האברכים ברחבי הארץ יוצאים לכולל הסמוך לביתם בהליכה רגלית ולכל היותר משתמשים באוטובוס פנימי.

לישיבת מיר השוכנת בשכונת בית ישראל בירושלים, מגיעים מידי בוקר עשרות אוטובוסים המתפרסים על פני רחבת כיכר זוועהיל, שם הם פורקים מאות אברכים שמגיעים ממודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש וטלז סטון, כמו גם משכונות ירושלים המרוחקות.

ערב חג השבועות – חג מתן תורתנו, הצטרף כתב 'בחדרי חרדים' לנסיעת בוקר באוטובוס ממודיעין עילית היישר לשכונת בית ישראל הירושלמית, בנסיעה הלוך ושוב ספג חוויות מהאוטובוס שכל כולו גדוש בתורה ויראת שמים.

השעה 8:20 בבוקר יום רביעי. אני ואברך נוסף ממתינים בתחנה בשכונת נאות הפסגה בעיר. אוטובוס אגד הרגיל מידי בוקר אוסף את האברכים בתחנות. הנהג דני מקדם את פנינו בבוקר טוב עם חיוך על פניו, כשגם במעבר החצייה יגיד לילדי החמד בוקר טוב באותו מאור פנים.

מיד אני מתבשר כי בכל הנסיעה אין מקום לשבת, חלקם של האברכים עטורים עדיין בתפילין וטלית, הם מגיעים ישר מבית הכנסת ואני הקטן מצטופף באוטובוס הגדוש עד אפס מקום.

ביציאה מהעיר בכביש החוצה את חשמונאים לכיוון צומת שילת בין הנחל המפורסם לקראת היישוב לפיד, שכבר מסתבר שהבניינים אינם נראים באופק, נעמד האברך הקבוע ואומר את 'תפילת הדרך' בכוונה נוראה ובקול גדול, כשאליו מצטרפים כל האברכים באמירת 'אמן' בכוונה, האברך שלצידי מציין לי ש"זה עושה קידוש ה', שלפעמים נהגים אחרים מצטרפים אף הם לתפילה".

מיד לאחר תפילת הדרך פותחים האברכים את ה'צידה לדרך' שהכינו נשותיהם - סנדוויצ'ים עמוסים כל טוב והעיקר שיהיה כוח לשבת וללמוד, האברכים מגיעים אחרי נטילה בביתם, וחלקם מסתפקים במיני מזונות וכדו', הסיום המעניין של הארוחה, הוא דווקא נטילת מים אחרונים, אני חוזה באברכים המצוידים בבקבוקים קטנים של תמצית וניל או עם שקית אוכל מלאה מים, עושים חור קטן בשקית או פותחים את פקק הבקבוקון ומקיימים 'מים אחרונים' בהידור, אברך ששכח בביתו - זוכה לקבל מחברו קצת מים.

לאחר ברכת המזון הופך האוטובוס למיני בית מדרש: כולם כאחד שקועים בלימוד, שומעים שיעורים באזניות, וניצול הזמן הוא עד תום, אני שם לב שאברכים מחליפים מקומות בכדי ללמוד בחברותא זה בספר משנה ברורה וזה שניים מקרא, כשהצד השווה הוא הספק וניצול הזמן, פעמים אומר לי בן שיחי הריתחא דאורייתא בוקעת שערי שמים.

השעה 9:25, לאחר מעט פקקים האוטובוס מגיע ליעד - ישיבת מיר, והאברכים עושים את דרכם במהירות לבתי המדרש השונים, לא לפני שישתו את הקפה בבית ישעיה עם הביסקוויטים, חלק מהגשמיות של הבוקר, שם גם ינייעסו מעט על החדשות בעולם וימהרו לבית המדרש.

פניתי ליום סידורים בירושלים, תוך שאני מתמלא בגאווה על אלפי האברכים המקיימים את העולם ביום שלם של לימוד, והבטחתי לשוב לפנות ערב במטרה לחזור באוטובוס ולשתף בעוד רשמים.

האמת, חזרתי מוקדם מידי וסיירתי בסמטאות השכונה, בין בתי המדרשות [כל השכונה זה בית מדרש אחד גדול, גם בית המדרש החדש שנפתח בפינסק קרלין הצמוד למאפיית נחמה נחנך באותו יום בקביעת מזוזה עם ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר פינקל, שם משמש כראש בית המדרש הרב הגאון רבי שמואל רוגול וזאת עקב הצפיפות הגדולה הניכרת מכל פינה בבתי המדרש השונים, אברכים ובחורים יושבים צפופים ולומדים אפילו בחדרי המדרגות, שמים כסא וסטנדר יושבים וצוללים בעומקה של תורה].

מתברר שמלבד חיי הרוחניות גם חיי הגשמיות במקום משגשגים: מסעדות רבות ופיצות סובבים את בתי המדרש. יש את הספר אדי שבחנותו פחות מסתפרים אולי, אך ביותר ניתן לרכוש שתיה וסיגריות - גם בבודדים. תחרות המחירים סביב גרמה גם למריבות, כאשר כל מוכר רוצה שיקנו דווקא ממנו והוא יורד למחירי רצפה, כוס קולה בשקל, ואצל אדי תמצאו קפה ב-2 וחצי שקל, וסיגריה בודדת [של חברות לא מזוהות מרוסיה] בשקל בלבד.

גם מקומו של הבדרן החרדי שאול קרויזר לא נפקד ובחנות פיצה ביתית הוא משרת את לקוחותיו תמיד עם בדיחה טובה או שקוע בצילום סרטון ויראלי שיהפוך ללהיט ברשתות.

השעה 19:15, האברכים עולים לאוטובוס, שמספרו אם שאלתם 599 [לכל מקום יש מספר אחר]. בתא המטען הם מעמיסים מוצרים שרכשו בהפסקת צהריים, אם מדובר במכירות של עופות במחירים מוזלים או מהמכירה של הפירות וירקות הקבועה ביום רביעי - היום בו אנחנו נוסעים, או חלוקת חינם ביום שני לאברך שיש לו מעל חמש ילדים שזכאי לחמש כיכרות שיקלו עליו בהוצאה החודשית.

בקיץ עדיין יש אור בחוץ, אומר לי אברך, אבל בחורף תדע לך שיש חושך. הפנסים מעל המושבים באוטובוס אינם מספקים ראייה טובה בשביל ללמוד מתוך ספר, ולכן יש גמ"ח פנסים המולבשים על הראש כמו של סופרי סת"ם וכך האברכים אינם צריכים להרים את הראש מהגמרא ומנצלים כל רגע ורגע עד שיגיעו לביתם במודיעין עילית.

ביום חמישי למשל, מקבל כל אברך בעלותו לאוטובוס חבילת עלונים מתורתם של גדולי ישראל - אותם יקרא במהלך השבת.

אשרי מי שגדול בתורה ועושה נחת ליוצרו.
אברכים אוטובוס מיר לימוד חלוקה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}