פרנק סינטרה פינת רוזנבלט: האברך ממיר שהפך למנצח

מאיר בריסקמן, בן 32 ותושב ירושלים - עדיין, הוא מנצח, מעבד, ומרצה למוסיקה במכון תל אביב לחזנות, בריסקמן מנצח רב תחומי אשר מנצח במקביל על מוסיקה קלאסית , מוסיקה מרוקאית עם התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון וכמובן חזנות עם מקהלת בית הכנסת הגדול בירושלים, ועם אנסמבל 'לשמוע אל הרינה' אשר בריסקמן מקימה מייסדה ומנהלה המוזיקלי.

"התחלתי ללמוד מוזיקה באופן מסודר בגיל 22, בעקבות להקת חתונות שהקמתי בזמנו", מספר בריסקמן בראיון חגיגי ל'בחדרי חרדים'. "השם המוזיקלי שלי היה ביני בריסקמן, מכיוון שרציתי להפריד בין חיי כאברך כולל במיר לבין עיסוקי המוזיקאלי. עם הזמן שאפתי להעמיק את הידע ולהרחיב אותו והתחלתי ללמוד באופן פרטי".

שורשי הקשר שלו למוזיקה נעוצים כבר בשלב מוקדם בחייו. "ניגנתי משמיעה על פסנתר ישן שהגיע במקרה להורים שלי בערך בגיל 13, מאז ומתמיד בשולחן שבת היינו משפחה שסביר להניח שאם היו פותחים את הדלת בליל שבת - אנשים היו נופלים", הוא אומר בהומור. בגיל 13 היה מרשה לו סבו הגדול ר' לייזר סורוצקין, מייסדה של הקריה החרדית קרית יערים טלז סטון ור"מ ישיבת טלז קליבלנד בעבר, כאשר שהה אצלו בשבתות ברחוב אחד העם ברחביה, ללכת אחרי שחרית בבוקר שבת לשמוע את המקהלה בבית הכנסת הגדול. שם נפתח מעגל שייסגר בהמשך.

"מפיקים פנו לאבי כבר בזמנו לעשות כל מיני דברים יחד, אך כמובן שזה לא יצא לפועל, אבי שם גבול שכלל שירה במיקרופון באירועים משפחתיים בלבד. כך שלשירה הייתי קרוב תמיד. בהמשך, היינו כמה בחורים בישיבות שונות בשכונת בית וגן, שחלקנו את תחביבינו למוזיקה, היינו מנגנים יחד לפעמים וכדומה, מהקבוצה יצא המעבד והמפיק אלי קליין, הקלידן אבי דרור ועוד".

"בגיל 22 התחלתי ללמוד אצל מורים פרטיים במקביל ל'כולל', למדתי פסנתר ג'ז וקצת תורת המוזיקה. בגיל 24 נכנסתי לאקדמיה למוזיקה ולמחול בגבעת רם בירושלים. שם למדתי לתואר ראשון בהלחנה ועיבוד. כבר במהלך התואר התחלתי לעבוד כמעבד בפרויקטים של אמנים ישראלים שהחליטו לצאת למופע או סדרה סימפונית דוגמת אסף אבידן, ברי סחרוף, נחום מימן ועוד.

"בשלב מתקדם של התואר התחלתי להתעניין בעולם הניצוח ולקחת שיעורים פרטיים נוספים בנושא זה, אצל גדול מורי המנצחים כיום פרופ' יבגני צירלין. עם סיום התואר המשכתי תואר ראשון נוסף בניצוח מטעם אותה אקדמיה ולאחר מכן ללימודי תואר שני בניצוח אצל מאסטרו אבנר בירון שאותו אני מסיים כיום. למרות שבמקור למדתי ניצוח תזמורות, בפועל יוצא לי הרבה גם לעסוק בניצוח על מקהלות בכלל וניצוח מקהלות במוזיקה הליטורגית-אשכנזית, המכונה גם חזנות - בפרט".

בגיל 23 הצטרף בריסקמן גם למקהלת בית הכנסת הגדול בירושלים בניצוחו של מאסטרו אלי יפה, שם שר טנור במקהלה לצידו של החזן נפתלי הרשטיק לדבריו שני דמויות אלו מהוות "מקורות ההשראה המוסיקאלית בחייו בתחום החזנות". בהמשך התחיל לשיר במקהלות חזנות נוספות כמו זו של אופיר סובול, מקהלתו של ד"ר מרדכי סובול "יובל" ומקהלתו של רועי אזולאי, כולן פעילות בשבתות ובקונצרטים.

"לשמוע אל הרינה"
מה הקשר שלו לתחום החזנות? "לא גדלתי על חזנות, אבל התחברתי לזה לאחר שנחשפתי לזה בבית הכנסת הגדול, רכשתי רפרטואר של חזנות, ובמקביל ללימודי הניצוח הבנתי שצריך להקים מקהלה משל עצמי, והדבר שבו היא התייחדה היה הסאונד שלה - בסטנדרטים שלא מוכרים בעולם החזנות בארץ. השאיפה הייתה להביא את הסטנדרטים הקלאסיים לעולם החזנות. המקהלה צברה שם במהירות וזכתה לעבוד בלא מעט שבתות חזנות וקנצרטים בארץ ובעולם, תוך שיתוף פעולה עם גדולי החזנים ובהם משה שטרן, יצחק מאיר הלפגוט, ישראל רנד, יעקב מוצן, דב הלר, יעקב למר, סיימון כהן, אלי ולס ועוד".

המקהלה המדוברת נקראה 'לשמוע אל הרינה', שם שהגיע כתוצאה משיתוף פעולה עם הפורום הנודע דאז 'לשמוע אל הרינה' בבחדרי חרדים. וכפי שבריסקמן מציין "לא יכולתי לחשוב על שם מוצלח יותר"...

עם סיום לימודי לתואר ראשון בניצוח פנה אלי נפתלי הרשטיק והציע לי לכהן כמורה וקורפטיטור בבית הספר לחזנות הוותיק 'מכון תל אביב לחזנות' ולנצח לצידו על מקהלת המכון, הצעה שקיבלתי בשמחה רבה מתוך ההערכה העצומה שאני רוחש למציעה, אני שואב כיום סיפוק רב מללמד אחרים. תוך כדי גם מוניתי למנצח בתזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון, במהלך תפקידי זה ניצחתי על סדרת הופעות כהומאז' לזכרו של אחד מגדולי הזמר המרוקאי סמי אל מגרבי", מסביר בריסקמן את שליטתו במגוון תחומים.

"עם הצטרפותי לצוות ההוראה במכון לפני כ-3 שנים, התבקשתי על ידי מנצחה הוותיק של מקהלת החזנים הירושלמית בנימין גליקמן שרצה לפרוש - להחליפו, קיבלתי את ההצעה וניהלתי מוזיקלית במשך קצת יותר משנה את המקהלה אשר בתקופתי שינתה את התפיסה המוסיקאלית ואת תפיסת הסאונד שלה לבלי הכר".

הח' של הברזילאים
בריסקמן שולח ידיו גם בעיבוד, ועל כך הוא מספר: "הגעתי לעיבוד דרך אולפנים חסידיים רגילים עוד טרם לימודיי באקדמיה במספר פרויקטים חסידיים. בהמשך, פניתי לתחום המאתגר של עיבודים סימפוניים. התחלתי לכתוב גם עיבודים סימפוניים וקאמריים גם בחזנות וגם במוזיקה ישראלית".

בין עיבודיו הבולטים ניתן למנות את ככלות ייני של ר' יהודה הלוי בביצוע של ברי סחרוף, בריסקמן גם כתב עיבוד לתזמורת סימפונייטה באר שבע ואף ביצע כזמר את השיר 'נחל התנינים' של נחום היימן בפרויקט הוקרה עבורו, אולם כמעט אין זמר בסצנת המוסיקה הישראלית שבריסקמן לא כתב עבורו. מדוד דאור ועד אסף אבידן.

בתחום החזנות בריסקמן כותב ומעבד באופן קבוע לחזנים סיימון כהן (ישראל לונדון) נתנאל ברעם (בוורלי הילס) קולין שחט (ישראל).

"במהלך מסע קונצרטים עם מקהלת החזנים הירושלמית, הופענו בין השאר בקהילה היהודית בסט. פטרסבורג, ואחר כך הוזמנתי שוב עך ידי הקהילה לנצח על אירוע הגאלה בחגיגות מאה שנה שקיימה הקהילה המקומית", הוא משתף ונזכר בסיפור חובק עולם שחווה.

"ליוויתי את איצ'ה מאייר הל]גוט בחופשת פסח יוקרתית בקנקון במכסיקו, שם הזמין אותי מישהו לנצח בחתונת בנו. במטוס בהלוך פגשתי בת דודה שלא הכרתי, וכך גיליתי משפחה שלמה מצד אבי שגרה בסאו פאולו בברזיל שלא היה לי קשר איתם בעבר. הבטחתי שאגיע לבקר כשאהיה באזור, וכך כשטסתי לחתונה שהוזמנתי לנצח בה - 'קפצתי' בטיסה של 7 שעות בלבד לסאו פאולו, מששמע ידידי הכוכב המקומי מיכה גמרמן שאני מגיע, הוא ביקש ממני לכתוב לו פרויקט סימפונית, להקליט כמה שירים שלו לסימפונית, וכך מצאתי את עצמי בלפטופ במטוסים כותב עיבוד למאה נגנים.

"בסאו פאולו עבדתי עם המקהלה והתזמורת 3 וחצי שעות, הקדשתי למקהלה בתכנון המוקדם כחצי שעה, ואז מצאתי את עצמי כ-45 דקות רק עסוק בללמד את הברזילאים לבטא את האות ח'..."

למה המקל?
למה בעצם צריך מנצח? אנחנו מקשים, הרי כולם מנגנים מתווים.

בריסקמן מחייך ומציין ש"כדי להסביר את תפקיד המנצח דרושה שנה מעוברת" אולם בכל זאת מסביר: "מוזיקה קלאסית , אופרה ,וקצת גם חזנות שונה משאר הסגנונות של מוזיקה קלה כמו חסידית או ג'ז. במוסיקה רגילה הקצב אחיד, במוסיקה קלאסית הקצב נושם ולא אחיד. בשניה שהמוסיקה נושמת יש אינספור אפשרויות ואין סיכוי שקבוצה של עשרות נגנים יפעלו במתואם בזמן אמת, זה אחד מתפקידיו של המנצח שמתאם בין כולם את המקצב".

ולמה המקל?

"בשניה שהתזמורת גדלה יותר ויותר, היה צורך לפחות ביד אחת ארוכה יותר וממוקדת [קצה המקל דק יותר בסופו], אחד המנצחים הגדולים בעולם, ולארי גרגייב המנהל מוזיקאלי של הסימפונית של לונדון, מנצח עם קיסם שיניים ביד..."

בריסקמן מתכנן לצאת בקרוב לארה"ב כשבקנה הוא יוזם מספר פרויקטים מעניינים בקהילות בניו יורק, ובין השאר פרויקט גרנדיוזי בשם "פרנק סינטרה פינת יוסלה רוזנבלט" שמשלב חזנות עם ג'אז בהפקת יוחאי כפיר, פרויקט חופות עם החזן חיים דוד ברסון, אבל הוא מבטיח "אני לא ממש עוזב, בטוח אגיע לישראל באופן שוטף, יש לי כאן עבודה והזמנות שאי אפשר לסרב להן".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!