עובדת בהיריון? אי-ידיעה לא פוטרת את הבוס מהחוק

העולם המערבי הכיר כבר מזמן בכך שנשים אינן נופלות מגברים ביכולותיהן, ואולי אף להפך. בישראל, אחד מפסקי הדין הזכורים הוא בג"ץ אליס מילר שניתן לפני 20 שנה, ובו קבעו שופטי בית המשפט העליון כי אי-גיוסן של נשים לחיל האוויר רק בשל היותן נשים הוא אסור ומהווה יחס מפלה ופסול.

נשים לא מעטות עלו מאז על מסלול ההמראה שסללה מילר, והן משמשות כיום טייסות ונווטות בצה"ל. דוגמה לכך ניתן היה למצוא בפרסום תמונתה של טייסת חיל האוויר מיניקה את הילד שלה כשהיא במדים - שהופצה השבוע לרגל יום האם וריגשה רבים.

למרבה הצער, רוח פסק הדין עדיין לא חלחלה לכל שכבות האוכלוסייה ומקומות העבודה. העובדה שגם היום רובץ עיקר עול גידול הילדים על כתפי הנשים מולידה קשיים לא מעטים לנשים שמבקשות לצאת לעבודה. כדי למנוע פגיעה בנשים, אוסרים חוקי העבודה בארץ על אפליה ביניהן לבין גברים בשכר, בקבלה לעבודה ובתנאי ההעסקה.

החקיקה הישראלית גם אוסרת באופן מפורש לפטר נשים בהיריון על רקע היריונן. בחוק עבודת נשים נקבע כי "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהיריון וטרם יצאה לחופשת לידה". מעסיק רשאי לפטר עובדת בהיריון כאשר הפיטורים אינם קשורים להיריונה, רק בהיתר מיוחד מהממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה.

הבקשות להיתר הן לא מעטות. בשנת 2013, למשל, נפתחו במשרד הכלכלה כ-1,000 תיקים בבקשות של מעסיקים לפטר עובדות בהיריון. כ-700 בקשות אושרו במלואן, ועוד כ-100 בקשות אישרו צמצום בהיקף המשרה.

כך, האיסור על פיטורי נשים בהיריון הוליד לאורך השנים סכסוכים רבים בין מעסיקים לעובדות שפוטרו סביב השאלה מה הוא המניע האמיתי לפיטורים. אחת השאלות המעניינות שעלו בהקשר זה היא מה דינם של פיטורי עובדת בהיריון שנעשו כמה ימים לפני שמלאו 6 חודשים להעסקתה, וכאשר כפיצוי דאג המעביד שהעובדת תועסק אצל מעביד אחר עד הלידה?

באוגוסט 2013 פסק שופט בית נדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, אילן סופר, כי "דרך זו, שבה מעביד מעביר עובדת בהיריון למעביד אחר, כחפץ שאין בו צורך, הינה פסולה ונפסלת, וכל-כולה היא מעקף של חוק עבודת נשים".

לפי שיטה זו, נקבע על-ידי בית הדין, נמצא הכשר לעקוף את חוק עבודת נשים, כאשר עובדת בהיריון שתעבוד פחות מ-6 חודשים תנויד למעביד אחר, שאצלו תעבוד עד הלידה".

הסוגייה הזאת נדונה במסגרת עתירה שהוגשה על-ידי אילנית גבאי נגד מלון גולדן טאוור באשקלון, שבו עבדה בתחום השיווק והמכירות. גבאי החלה לעבוד במלון ב-3 במארס 2011, וכעבור כחודש הודיעה למנהל המלון, אברהם עוזיאל, ולבעליו, רחמים אביטן, שהיא בהיריון. ב-21 באוגוסט 2011 הודיע לה המלון שהיא מפוטרת, בטענה כי יש חוסר עבודה במלון עקב ביטול הזמנות. עם זאת, אביטן דאג לכך שגבאי תמשיך לעבוד עד הלידה אצל חברו העוסק במכירת ספרים.

בעקבות הפיטורים הגישה גבאי, באמצעות משרד עורכי הדין נעמי לנדאו, תביעה לבית הדין לעבודה נגד המלון, בטענה כי היא פוטרה עקב היריונה - וטענתה התקבלה. בית הדין קבע כי על המלון לשלם לה פיצוי בסך 30 אלף שקל והוצאות משפט בסך 4,000 שקל.

המעסיק לא חייב לדעת
מקרה נוסף של עובדת בהיריון שפוטרה בשל היריונה הגיע לאחרונה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע. בשבוע שעבר פסק בית הדין כי המעסיק, חברת ג'ו פרלוב יוזמות חינוכיות, ישלם לעובדת המפוטרת, אולגה שמיס, פיצוי של 87 אלף שקל.

בדצמבר 2009 החלה אולגה לעבוד בחברה שמלווה בני-נוער יהודים המגיעים לארץ מרחבי העולם ומשתתפים בפרויקט "תגלית". במסגרת עבודתה ליוותה שמיס קבוצה של משתתפי תגלית מרוסיה וביצעה כמה תפקידים נוספים בחברה.

שמיס טענה, באמצעות עו"ד גיא אבני, כי לאחר שהודיעה למעסיקיה שהיא בהיריון, הם החליטו לפטר אותה מהעבודה ללא מתן מכתב פיטורים או הודעה מוקדמת וללא קבלת ההיתר הנדרש ממשרד הכלכלה לפיטוריה.

החברה טענה מנגד, בין היתר, כי לא הייתה מודעת להיריונה של שמיס בעת שהפסיקה את עבודתה, וכי הדבר נודע לה רק מאוחר יותר.

השופט יוחנן כהן הדגים בפסק דינו את ההגנה הרחבה שנוטים בתי הדין לעבודה להעניק לנשים בהיריון שפוטרו. השופט קבע כי אין משמעות ממשית למחלוקת באשר למודעות החברה להיריונה של שמיס בעת הפסקת העבודה לגבי גורל התביעה.

לדבריו, "החובה לקבל היתר לפיטורים נובעת מעצם היותה של העובדת בהיריון במועד הפיטורים, ואינה תלויה בידיעתו של המעסיק על כך".

בית הדין לעבודה הסביר כי "מרגע שהחברה ידעה על ההיריון, היה עליה לדעת שהפיטורים - אף אם נעשו לפני הידיעה על ההיריון וללא קשר אליו - אינם פיטורים".

לפי פסק הדין, מרגע שנודע לחברה על היריונה של שמיס, היה עליה להשיבה לעבודה או לנסות לקבל היתר לפיטורים, אך החברה לא פעלה באחת משתי הדרכים האמורות, כך שמדובר באופן ברור בפיטורים שמנוגדים לחוק עבודת נשים.

מלבד פיצוי של 87 אלף שקל, נאלצה חברת ג'ו פרלוב יוזמות חינוכיות לשאת בהוצאות המשפטיות של שמיס בסך 10,000 שקל. סביר להניח שבפעם הבאה שתבקש החברה לפטר עובדת בהיריון, היא תפעל באופן אחר.

כך או כך, לילד שנשאה שמיס ברחמה ימלאו בקרוב 4 שנים. שיהיה במזל טוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!