ההצעה המפתיעה של נתניהו: לפיד

איפה העוגה
בזה אחר זה הם נכנסים ללשכת ראש הממשלה, עוברים לפניו כבני מרון ומחכים שיחתוך את דינם ויחרוץ את גורלם – מי לחסד במשרד ממשלתי ומי לשבט בוועדות הכנסת המשמימות.

עשרים ותשעה חברי כנסת מלבדו יש לנתניהו על הראש. כל אחד מהם מחזיק את מפתחות הממשלה בזכות אצבעו האחת והיחידה שמצטרפת למניין 61. מראשית השבוע החולף זימן נתניהו את החברים ללשכתו לראיון עבודה.

דווקא בחברת החברים הצעירים והדנדשים, שממוקמים בעשירייה השנייה ומטה, נתניהו חש בנוח. הח"כים החדשים, עדיין נרגשים, נכנסים ללשכת רה"מ כשהציפייה הגדולה ביותר שלהם היא לפגוש את נתניהו בחדרו פא"פ בלי הפרעת גורמים עוינים.

לרובם אין עיניים גדולות או שאיפות מוגזמות, לפחות בשלב הזה. החריגים היוצאים מן הכלל הם הח"כים חדשים-ישנים, כמו אבי דיכטר ואיוב קרא, שחזרו למשכן עם תיאבון בריא, אחרי צום ארוך במיוחד.

הפגישות עם החברים הוותיקים, שרים בהווה ו/או לשעבר ו/או בעיני עצמם, הם סיפור אחר לגמרי. נתניהו יושב מולם עם דף ועט כמו מראיין עבודה מרובע. "איזה תפקיד תרצה בעדיפות ראשונה", הוא שואל את השטייניץ/ארדן/לוין וכל השאר, הבאים בתור.

כשהתשובה, הידועה מראש בדרך כלל, נאמרת בקול, נתניהו רושם אותה בפנקסו ברצינות תהומית ועובר לשאלה-הזהה הבאה: "הרי אתה יודע שהאפשרויות מוגבלות", הוא אומר לבן שיחו, "חשוב לי לדעת אלו תיקים נוספים מעניינים אותך".

ביבי שומע מבן שיחו גם את התשובה לשאלה הזאת, שנאמרת בטון נמוך יותר ונחרץ פחות. ואז מגיע הפאנץ' ליין שלשמו זומנו החברים. בטון בריטון מסביר נתניהו לשר המיועד (או שלא) שבשלב זה הוא לא יכול להתחייב לכלום. לא לתיק המועדף, לא לזה שביקש לחילופין וגם לא לתיקייה שהציע לחילופי-חילופין: "כדי שאוכל למנות כמה שיותר שרים מהליכוד אנחנו חייבים קודם כל לשנות את החוק ולהגדיל את אופציית מינוי השרים. ברגע שזה יקרה אשקול את ההעדפה שלך ברצינות רבה".

את העוגה הפנים-ליכודית ביבי יתחיל לחתוך רק אחרי ששינוי חוק יסוד הממשלה יעבור בסופ"ש הנוכחי במליאה ברוב של 61. בממשלה שנהנית (איזה נהנית. סובלת!) מרוב שנשען על חודו של קול, אי אפשר להסתכן בכך שאחד החברים ייעלב ובמקום להיכנס למליאה, ייצא לחניון המשכן ויסתתר בין רכבי השרד.

המערכת הממוחשבת של הכנסת ממפה אלקטרונית בכל רגע נתון את חברי-הכנסת הנוכחים בבניין. התוצאות מוקרנות אונליין על לוח גדול בסמוך למליאה. כל ח"כ נוכח – מביט מהמסך הצבעוני, זוהר בשלל צבעיו הטבעיים. ח"כ שנעדר – משחיר בן רגע, כמו שטייניץ, ודמותו נצבעת שחור.
אין צורך לאיים, כמו רמון בשעתו, ב"הליכה לים". די ביציאה לחניון כדי לעשות לאלקין ושות' "שחור בעיניים" ולהקפיץ תוך שניות את כל מנגנוני הביטחון של הקואליציה. הדימוי אגב, אינו מקרי, והוא מסתמך על מעשייה חסידית שאירעה השבוע עם ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה.
קפה-כאפה

החברים בליכוד מוזמנים בדרך כלל לכמה דקות חטופות בשעות הערב המאוחרות. מספרים שנתניהו מעדיף להעביר את הלילות בעבודה משרדית ולא בשהות ביתית. ראש ממשלה מסור שכמותו.
הנתינים מהליכוד יכולים רק להתקנא בתפריט העשיר והמגוון שהוגש לשותפים הטבעיים בפגישות המקבילות עם ראש-הממשלה. זהו לא רק התפריט המיניסטריאלי העשיר שהוגש לש"ס, לכולנו ולבית היהודי.

דווקא יהדות התורה הסגפנית הסתפקה במועט: אוכל דיאטטי שמזין את שלושת החברים הראשונים ברשימה אשר ניהלו את המו"מ הקואליציוני. לגבי כל שאר השותפים (חוץ מהבית היהודי) זהו לא רק התפריט המיניסטריאלי כאמור וכידוע, אלא גם התפריט הקולינארי.

השותפים מחוץ זוכים לארוחת בוקר זוגית מפנקת – עליה החברים בליכוד יכולים רק לחלום. תשמעו סיפור: לפני קצת יותר משבוע, התקשר נתניהו לדרעי והציע לו שובר לארוחה זוגית, בארבע עיניים, בבית ראש-הממשלה. "אנחנו צריכים להחליף אווירה. תבוא אלי מחר, מוקדם בבוקר, נאכל משהו ועל בטן מלאה אני בטוח שנתקדם יותר מהר".

אז הם קבעו לשעת בוקר מוקדמת, בשעה 10:00. דרעי שנסע מביתו התייצב בזמן. ביבי שהגיע מחדרו, התעכב בגלל המרחק הרב. בדקות שדרעי המתין להתארגנותו החפוזה של נתניהו, שלא צובר הרבה שעות שינה בלילות האחרונים, התבררה לו הדרמה שמאחורי הארוחה.
נתניהו הזמין בספונטניות, ורק אחרי שדרעי נענה להזמנה, הבינו בלשכת רה"מ כי לא רק בתחום הפוליטי יש תעריף נפרד לארוחה עם חרדים. "צריך להזמין לו במיוחד ארוחת מהדרין", הסביר אחד מחברי הצוות הדתי של ראש הממשלה.

אז עזרא סיידוף המוכר לכולנו מפרשיית מני נפתלי, ושאר משרתי המעון לעובדים מיוסרים בבית ראש הממשלה, לקחו על עצמם את הפרויקט הגרנדיוזי. הוזמנה ארוחת בוקר סטנדרטית ממסעדת קפה-קפה. "זה בהכשר של ש"ס, ההכשר של מרן", הציע אחד החברים הדתיים בלשכה שלא ידע שש"ס הממסדית ובד"צ בית יוסף - כבר לא.

רק שבלשכה המצולקת, לא מזיזים מלחיה ממקום למקום בלי אישור מראש של החשבות. כדי שהחשב יאשר, צריך להניח לפניו את ההצעה הזולה ביותר. אחרת, לכו תדעו, מה יקרה בעתיד הבלתי נראה, כשעובדים מתוסכלים יתחילו להוציא סיפורים. הפרטים המלאים, בפרוטוקול בית הדין לעבודה.

כדי להגיע להצעה הזולה ביותר – צריך לקבל מספר הצעות מקבילות, ועכשיו, לכו תתקשרו למסעדות ירושלמיות ותבקשו לקבל הצעות לארוחת בוקר זוגית אחת. דרעי כמעט ונתבקש להביא סנדוויץ' מהבית, אבל בסוף, זה הסתדר איכשהו. האישור ניתן, האוכל הגיע בזמן, ורק המארח כדרכו – איחר. יש תופעות שגם המכרז הכי הוגן ושקוף לא יוכל לפתור.

תוכנית החלוקה
הארוחה זרמה על מי מנוחות אך אצל ביבי אין ארוחות חינם. בשלב הקינוחים, ניסה נתניהו לפתות את דרעי בהצעה של הרגע האחרון: תקציב משרד הנגב והגליל יוכפל, הטריטוריה שלו תורחב, ודרעי יוכל לבחור את אחד משני חלקיו. אז מה תרצה בבקשה לקינוח, נגב או גליל, שאל ביבי את דרעי בתום הארוחה.

דרעי הבטיח לבדוק וחזר עם תשובה שלילית בעצת הפליימקר של המשא-ומתן מטעם ש"ס, יהודה אבידן. במהלך המו"מ המפרך אבידן זיהה מה מסתתר מאחורי כל הצעה תמימה לכאורה של הליכוד. ככה זה כשיש לך חוש ריח מפותח ששוכלל לדרגת אמנות ב-13 השנים האחרונות. ואל נא תשאלו אצל מי. דרעי יודע לזהות כישרון שחסר לו כל כך בהרכבה הנוכחי של ש"ס ולהתעלם עד כמה שניתן מאירועי העבר.

אבידן לא היה צריך להתאמץ הרבה כדי להריח מה טומן בחובו הקינוח. הוא המליץ לדרעי לדחות את תוכנית החלוקה גם אם יוצע לו להרחיב את גבולות הגליל ולקבוע אותם ממתחם יקב תשבי - צפונה.
מכל המשרדים שקיבל דרעי, משרד הנגב והגליל הוא אחד השווים. סילבן שלום בנה אימפריה שלמה של ג'ובים ודאג שלשר הממונה תהיה שליטה על ויסות התקצוב. בעגה המקצועית תקציב מעין זה מכונה "תקציב לא צבוע", למרות שהוא הכי צבוע שיכול להיות... את משרד הנגב והגליל – סילבן חילק לשתי חטיבות שונות, עם מנכ"ל ו'מועצת' שונים, אחד לנגב ואחד לגליל. במשרד עתיר משמנים שכזה לא מחוללים שינוי. כל נגיעה, תהפוך לפגיעה. ביבי הציע קינוח וקיבל בחזרה 'קפה הפוך'.

אבל בעצם העלאת ההצעה המשונה הזאת, יש כדי ללמד על מצבו הנואש למדי של ראש-הממשלה. לדרעי כיום, אין מספיק פעילים בשביל לאייש את כל התפקידים והמשרות. לביבי שצריך לרצות את שרי ופעילי הליכוד, כל פיסת תפקיד קריטית כמו אוויר לנשימה. נכון לעכשיו הליכודניקים שותקים וממתינים להכרעה. ברגע שיחולקו התפקידים בראשית השבוע הבא, המאוכזבים שיקבלו פירורים ישאלו בקול גדול, איפה העוגה?

הערבים החדשים
המופע הגרוטסקי של איווט השבוע, כשהתגולל בישיבת סיעתו על נתניהו, החרדים וגם על כמה אישי תקשורת בכירים, ניתק את שאריות החוטים שעוד חיברו איכשהו בין איווט לשותפיו הטבעיים לשעבר.

ההתבטאויות הלא מעודנות, בלשון המעטה, הזכירו לרבים את הופעתו הפתטית בעימות ראשי המפלגות, כשהתנפל בבוטות על ראש הרשימה הערבית איימן עודה. עבור איווט, החרדים הם הערבים החדשים. "הוא נראה כמי שזקוק לאשפוז", התבטא בחריפות אחד מח"כי יהדות התורה, והיה גם מי שהציע לוקיישן מעניין: "בבית החולים מעייני הישועה יש לו פרוטקציה, דרך חבר הדירקטוריון משה ליאון שניהל עבורו את המשא-ומתן".

נתניהו שם על איווט איקס גדול ועבר ליעד הבא. החברים לשעבר, עדיין לא רגועים. מדובר בעיקר בכחלון ובדרעי שחשים כי איווט עשה בהם שימוש פסול, או כלשון הזהב של אחד מהכחלונים "עשה עלינו סיבוב".

בסופ"ש שקדם לחציית הקווים דרעי וכחלון שוחחו עם איווט, והבינו, איש איש בדרכו כי החתימה היא עניין של זמן. איווט אומנם המהם משהו על כך שכלום עדיין לא סגור אבל אף אחד מהשניים לא לקח את דבריו ברצינות יתירה. מנימת הדברים הבינו הן דרעי והן כחלון שמדובר בחבלי מו"מ שניתנים לפתרון בתוספת תקן או שניים. דרעי, ליתר ביטחון, עדכן את ראש-הממשלה שמיהר להרגיע: "אני מתכוון לתת לו את תיק החוץ מלא-מלא. החתימה איתו היא עניין של זמן".

כחלון ודרעי הסבירו השבוע בשיחות סגורות כי החברות עם איווט הייתה הסיבה העיקרית לכך שלא כפו על נתניהו ממשלת אחדות מלכתחילה. כחלון שחתם על הסכם עודפים עם איווט נחשב לחבר קרוב של הדוב הרוסי. על תיאור החברות בין דרעי לאיווט כבר נשברו קולמוסים ונפתחו בקבוקים.
שניהם כאחד הבינו שאם הרצוג ייכנס, איווט "ייצא בחוץ", ויישאר בלי תיק החוץ – משאת נפשו. לרגע לא עלתה בדעתם המחשבה שאיווט מתכנן מהלך קר ומחושב של השתמש וזרוק. בנתניהו, איווט נקם. בכחלון ובדרעי – הוא שיטה.

הזעם של כחלון על איווט, משרת במידה רבה את נתניהו. כחלון שמוצא עצמו בחליפת 61 הצרה למידותיו, לא מתכוון לשחק לידיו של איווט שתקע בו סכין בשבוע שעבר, וגם סובב אותה השבוע במסיבת העיתונאים.

בשבוע שעבר נכתב כאן על התאוריה שהושמעה בלשכת ראש-הממשלה, אשר קושרת בין המהלך של איווט לבין חשרת העבים שצצה מעל לראשו בפרשיות פאינה. בשם בכיר בלשכת ראש-הממשלה הוצע לקוראים למצוא חלופה איווטית למונח "לאתרג", שהודבק לשרון בתקופת ההתנתקות. את התשובה המקורית, וברוסית עסיסית, סיפק השבוע כחלוניסט מובהק, רק שהביטוי אינו יכול להיכתב שחור על גבי גיליון בעיתונות חרדית.

ברווז במטווח
"נתניהו הוא אדם שמסתכל קדימה", תיאר השבוע אחד משרי הליכוד ונזכר איך ביבי תיפקד כיו"ר אופוזיציית אולמרט כשעמד בראש מפלגה בת שנים-עשר מנדטים. בשעה שהחברים הסתובבו עם הראש באדמה, ביבי חשב קדימה, על כיבושה המחודש של לשכת ראש-הממשלה.

בשעה שכולם מתחשבנים עם איווט, ביבי בונה את המהלך הבא וחושב איך להגדיל את הממשלה. את הדחיפות למהלך סיפק לו ליברמן. את הלגיטימציה מול בוחרי הימין – העניק לו בנט: "אחרי הסחיטה הגדולה של בנט ושקד, אף אחד בימין לא יוכל להאשים את נתניהו כשיחליף את הבית היהודי", אמרו השבוע בלשכת ראש-הממשלה. מהמו"מ הקואליציוני בנט יוצא כמו שביבי יצא מהבחירות: מנצח יותר מדי.

נכון לשבוע הראשון של הכנסת, האופוזיציה עושה לקואליציה את המוות. ממשלה עדיין אין, התיקים לא חולקו בליכוד, וגם בש"ס העוגה ופירוריה יחולקו רק ברגע האחרון. השר היחיד שכבר החל לעבוד, מינה מנכ"ל, ופצח בסבב ביקורים בבתי החולים, הוא מיודענו יענק'ל ליצמן.
בג"ץ טרם הכריע האם ייאלץ להפוך לשר, אבל בינתיים הוא עובד במשרה מלאה עוד לפני שהושבע לסגן. אפילו התפקידים בתוך הלשכה כבר אוישו, כולל מינוי מפתיע של איש חסידות ויז'ניץ, הנציג האשדודי, 'ביג עסקן', יענקי טסלר. אז מי אמר שלסיעה המאוחדת אין חלק בשלל הקואליציוני?

האופוזיציה מרתקת את כל מאה ועשרים חברי הכנסת למקומם בדבק מטוסים. "נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד", אומרים בלשכת ראש הממשלה, "איווט אמר שיישב בכנסת מתשע בבוקר עד תשע בערב, אבל הוא הרי טיפוס שחייב לראות את טרמינל הטיסות היוצאות לפחות אחת לחודש. נראה כמה זמן הוא ושאר הבליינים מהאופוזיציה יחזיקו מעמד בלי לנשום את אוויר נתב"ג".
את הרכב השחקנים הזה ביבי נחוש לשנות ללא קשר לתוצאות על המגרש. הפרדוקס הגדול הוא בעיקר של בנט. ככל שהממשלה תתנהל על מי מנוחות, כך יוכל נתניהו לתמחר את הכנסתם של שותפים אחרים על חשבונו, במחירים זולים.

ביבי היה שמח לראות את הרצוג לצידו אבל מבין שהחברים במפלגה שאוכלת את ראשיה, לא הולכים
לעשות לבוז'י חיים קלים. עד הבחירות הפנימיות בעבודה שאמורות להתקיים בעוד יותר משנה בוז'י הוא ברווז צולע. כשיישב לצידו של ביבי, החברים יהפכו אותו לברווז צולע במטווח.

חוזה עתידות
כפי שהוא מציע לשריו להציג חלופות וחלופות לחלופות כך הוא נוהג בעצמו. לא בתפקיד ראשות הממשלה כמובן. הג'וב הזה לא נתון למשא-ומתן והוא נחלתו הבלעדית של הסגן של בן גוריון נכון להיום. בתום הקדנציה הנוכחית ביבי אמור לעקוף במספר שנות הכהונה, גם את ראש הממשלה הראשון.
התסריט החלופי של ביבי הוא הכנסת יאיר לפיד לקואליציה על חשבון הבית היהודי. ביבי מאמין כי אחרי שהשינוי בחוק הגיוס יעבור, לפיד יוכל להצטרף לקואליציה כדי להציל את המדינה מהימין הקיצוני ולתפוס את כס שר החוץ בו חשקה נפשו, נפש אביו המנוח, ונפש ידידיו ז"ל כמו אמנון דנקנר. עם חבילה נאה שתכלול משפטים, חקלאות ומי יודע – אולי אפילו חינוך, ביבי מאמין שזה ייתכן, זה אפשרי.

כדי שתחזית מעין זו תתממש ביבי צריך לקבל הן את הסכמת החרדים והן את הסכמת לפיד. אז ככה, בצד החרדי, אם חוק הגיוס ושאר התיקונים הנלווים יעברו במהרה בימינו (אמן), זה עשוי להיות קל מהצפוי. דרעי כבר הבהיר בשיחות סגורות שאין לו בעיה לראות את לפיד לצדו בממשלה. בלשכת ראש-הממשלה מאמינים שאפילו ליצמן שהצהיר בעבר כי לא יישב עם לפיד לא ישבור את הכלים כשיבשילו התנאים.

מצידו של לפיד, זה עשוי להיות הרבה יותר קשה מסיבה אחת ויחידה. ולא, אין המדובר בביטול לימודי הליב"ה בתלמודי התורה. שהרי את התוכנית הזאת גם פירון גנז בפועל כשנמנע במוצהר מלחתום על התקנות שהיו אמורות להפחית את אחוזי התקצוב. זו גם לא סוגיית שינוי הקריטריונים בדיור, היות שלפיד יותר מכולם, יודע שממילא אין בנייה של דירה אחת שמיועדת לחרדים. הגדלת הקצבאות גם היא לא מהווה סיבה מספיק טובה, היות והמהלך הזה משרת בסופו של דבר רבבות משפחות חילוניות.

המכשול הגדול מכולם, אם לא היחיד, הוא שינוי חוק הגיוס. בשיחות שקיים השבוע, הודה לפיד מקרב לב אופוזיציוני, לחרדים שעושים לו חיים קלים. הרי במהלך קמפיין הבחירות הוא סיפר לכל מי שהיה מוכן לשמוע איך "פתר את בעיית השוויון בנטל". אם החוק היה נשאר במתכונתו, החרדים לא היו צובאים על לשכות הגיוס, אבל מלפיד הייתה ניטלת זכות הדיבור בסוגיית השוויון בנטל. למזלו הטוב, החרדים דרשו לשנות את החוק ולפיד יכול להחיות מחדש את הגווייה שכבר אופסנה בחדר המתים הפוליטי במרתפי הכנסת.

אבל כל זה יהיה נכון עד שתונח ההצעה על השולחן. בלשכת רה"מ מאמינים שאם שינוי חוק הגיוס יואץ בלי דרמה מיותרת והנושא יהפוך להיסטוריה, ניתן יהיה לתפור את חליפת החוץ למידותיו של לפיד, בגווני השחור האהובים עליו.

נתניהו מאמין שאם לפיד יתלבט בינו לבין עצמו, החברים הטובים ביש עתיד שימצאו עצמם משוטטים חסרי מעש במסדרונות, ישכנעו אותו לעשות את הדבר הנכון. הנה, תשמעו מה אמר השבוע ח"כ שי פירון בראיון למגיש המהדורה המרכזית משה גלסנר ב'קול ברמה': "בסוף הפתרון יהיה לא או קואליציה של חרדים או קואליציה של יש עתיד, אלא בסוף הפתרון יהיה אסטרטגיה שחשובה לאזרחי ישראל והיכולת להוביל אותה יחד..". אתם הבנתם את זה? כי ביבי לדוגמה, חושב שכן.
תיאוריית צירוף יש עתיד בשלב הבא, הופכת את משימת חקיקת השינוי בחוק הגיוס במהירות – לאינטרס משותף, הן של החרדים והן של ראש-הממשלה.

אז נכון שתרחיש מעין זה נשמע הגיוני כמו תחזית לשלג שיירד באביב. אבל בדיוק כך התייחסנו לפני הבחירות לתרחיש הזוי במיוחד ולפיו ביבי יזכה בשלושים מנדטים נגד כל הסקרים, ואז, אחרי הניצחון הגדול, יקים בדוחק ממשלה, רעועה מזו שהייתה לו בקדנציה שעברה. הפוליטיקה היא אמנות הבלתי אפשרי, ואין עדות טובה לכך מראש ממשלת ישראל בכבודו ובעצמו.

הטור פרסם בקו עיתונות דתית

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!