לראשונה: מאסר בגין הסתה לטרור בפייסבוק

בית משפט השלום בירושלים גזר תשעה חודשי מאסר בפועל על מזכ"ל תנועת פת"ח במזרח ירושלים, עומר שלבי, בגין הסתה ברשת החברתית 'פייסבוק'.

המעשים בהם הואשם, אירעו בימי חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל, ואייל יפרח. רצח הנער מוחמד אבו חאדר, מבצע "צוק איתן", וכן גל פעולות אלימות והתפרעויות ברחבי ירושלים מצד תושבי מזרח העיר, כלפי כוחות הביטחון וכלפי אזרחים יהודים.

עומר שלבי, ניהל עמוד פייסבוק, שם פרסם קריאות לנקיטה במעשי אלימות וטרור נגד אזרחים וכוחות הביטחון, דברי שבח, אהדה, עידוד והזדהות כלפי מחבלים מבצעי פיגועים, וארגוני טרור. פרסומים אלה שלהבו משתמשי פייסבוק אחרים ששיתפו את התכנים מלאי ההסתה בקרב חבריהם ועוקביהם ברשת החברתית.

כתב האישום המתוקן מפרט עשרה פרסומים, אותם פרסם בפייסבוק במועדים שונים. שבעה מהם קוראים לאלימות ולטרור, תוך דברי שבח ואהדה למעשי טרור ולמחבלים שביצעו רצח של אזרחים ישראלים. פרסומים אלה בוצעו, ברובם, בסמוך למעשי טרור ורצח בתחומי ירושלים, כגון פיגוע דריסה בתחנת גבעת התחמושת, פיגוע דריסה בסמוך לרכבת הקלה, והפיגוע הרצחני בבית הכנסת בשכונת הר נוף. שלושה פרסומים נוספים, הוצגו מספר חמושים רעולי פנים, לראשם סרטי גדודי חללי אל אקצא, וכן כתובות המפרטות פעולות שונות שביצעו לכאורה, תוך דברי הלל ושבח על כך.

פרקליטות המדינה ביקשה לקבוע כי עצם השימוש ברשת החברתית, מהווה נסיבה לחומרה בשל התפוצה הרבה של הדברים וכן קלות ההפצה, המביאה לחשיפה עצומה. עוד הוסיפו, כי יש לראות חומרה מיוחדת בהקשר הפרסומים המסיתים בתקופה, ובכך שהנאשם ואנשים מסוגו, היו ממחוללי האלימות.

עורך דינו של עומר שלבי, טען כי מדובר בסוגיה חדשנית, לגביה קיימת חובה להזהיר את משתמשי הפייסבוק בטרם יקבע שאינם מצויים במסגרת חופש הביטוי.

ביום פיגוע רצחני בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים, במהלכו נרצחו ארבעה מתפללים יהודים ושוטר דרוזי, ונפצעו אזרחים נוספים, פרסם הנאשם את תמונות שני הרוצחים, וכתב בין היתר: "בקש מהמוות שייתן לך את החיים. התפארת נתונה לשאהידים...".

השופט ציין בדיון כי "משקל פרסום הודעה בפייסבוק, יש צורך בפתיחה ובעיון על מנת להיחשף לתוכנה; אין משקל דברי הסתה במהלך עצרת המונים, המשלהבת את ההמון, כמשקל פרסום המגיע אל הקורא הבודד במועד בו הוא בוחר". עוד אמר כי "פרסום דברי הסתה באמצעות המרשתת (רשתות חברתיות), הינו קל לביצוע, מכל מקום ובכל מועד, אינו דורש תכנון והתארגנות, בעל פוטנציאל הפצה נרחב ביותר, לציבור שהיקפו ופרטיו אינם ידועים במלואם, ומהווה סכנה כי יגיע לעיונו של אדם מסוכן, הנתון להשפעת דברי הסתה".

השופט קבע לראשונה רף ענישה להסתה באמצעות רשתות חברתיות, תוך מתן דגש על אופי דברי ההסתה, כמות הפרסומים, מצע התקופה בה פורסמו וכן היקף תפוצתם. "אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין מאסר למשך 7 חודשים ועד מאסר למשך 24 חודשים".

לאחר ששיקלל השופט איתן קורנהאוזר את כל ההצדדים והטיעונים, החליט להטיל על הנאשם תשעה חודשי מאסר בפועל וחמישה חודשי מאסר על תנאי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!