כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024

מיוחד: הפרשנים והכתבים מסכמים משא ומתן, מנצחים ומפסידים

האם הממשלה תשרוד? נתניהו ימלא את ההתחייבויות לחרדים? ואלו משברים יצוצו? • אבי בלום, מאיר ברגר, אריה זיסמן, שלמה קוק, צחי כהן, מני גירא, עדו בנבג'י, אבי רוזן, רונן כץ, אבי מימרן, יהודה שלזינגר, חזקי עזרא, עומרי נחמיאס וגואל ועקנין משיבים

צילום: מרק שלם פלאש 90
צילום: מרק שלם פלאש 90


בעקבות סיום המשא ומתן להקמת הקואליציה, ההישגים של המפלגות החרדיות והעובדה שמדובר בקואליציה צרה במיוחד של 61 ח"כים, פנה 'בחדרי חרדים' לשורה של עיתונאים בכירים, פרשנים פוליטיים או כאלה שסיקרו את התחום הפוליטי לאורך זמן, כתבים לענייני חרדים ויועצים אסטרטגיים מנוסים, והציב בפניהם 4 שאלות מרכזיות.

1. האם הממשלה הנוכחית תשלים את ימיה?
2. אלו משברים עשויים להתעורר לדעתך בקואליציה?
3. האם נתניהו יעמוד בהתחייבויותיו לחרדים באופן מלא?
4. ולסיום: מי לדעתך שני המרוויחים הגדולים מהמשא ומתן ושני המפסידים?

התשובות לפניכם, לפי סדר קבלתן.


אבי בלום, קו עתונות ובחדרי חרדים
1. ממשלות בישראל לא משלימות את ימיהן אבל במקרה הזה ייתכן מאוד שיהיו כאלו שיחיו יותר ואחרים יחזירו את הפיקדון בטרם עת.

כמעט כל הגורמים למעט הבית היהודי היו שמחים לשנות את הרכב הקואליציה ולצרף את העבודה. אם הרצוג יקדים את הבחירות בעבודה זה יוכל לקרות כבר השנה.

2. נכון יותר לשאול על איזה נושא לא יפרוץ משבר. כל השותפות סחטו יותר מדי וכעת תלויות האחת בשנייה. דוגמה ראשונה והכי רלוונטית עבורנו: חוק הגיוס. קשה לראות את רחל עזריה וח"כ יואב קיש ממובילי המאבק לשוויון בנטל מרימים יד בעד שינוי החוק.

3. החרדים לא בונים על אמון אלא על מאזן אימה. לכן הצמידו לחוק הגיוס לדוגמה את הדד ליין של חמישה חודשים, בכפוף למועד העברת התקציב. בממשלת 61 גם זה עלול להתגלות כמשענת קנה רצוץ.

4. המרוויחה הגדולה היא אילת שקד. לפני חודש היא נחשבה לאסקופה נדרסת ובמאני טיים היא ובנט ניצלו את המהלך של איווט עד תום וסחטו מביבי תיק ועמדה שהם אפילו לא דמיינו שישיגו. אממה. שאם הרכב הממשלה ישונה כל זה עלול להתגלות כניצחון פירוס. בפוליטיקה גם כשנמצחים אסור להשפיל את הצד השני. אבל אחרי כל מה שביבי עשה לשניים, אפשר להבין מדוע הם לא התאפקו וסחטו את הלימון עד תום.

המפסיד הגדול הוא נתניהו. במקום לסגור ממשלה בשבוע הראשון הוא נגרר ונסחב ומגיע לישורת האחרונה חבול ומוכה. ביבי יכול להאשים רק את עצמו. שורש כל הרע היא הכניעה המוחלטת לכחלון. אם דרעי היה מקבל פנים מלא כולל תיכנון, הוא לא היה צריך להתעקש על הדתות. אם בנט ודרעי היו מרוצים ביבי היה יכול לסגור בזמן עם איווט ולנצל את המומנטום של האופוריה שאחרי הניצחון הגדול. חד גדיא, חד גדיא.


מאיר ברגר, המבשר
1. היא בהחלט מסוגלת להשלים את ימיה. מדובר בקואליציה יחסית הומוגנית שחבריה רואים עין בעין את רוב הנושאים העומדים על סדר היום. מה גם, ראש הממשלה מתכוון לפעול לטובת הרחבת הממשלה, דבר שייקל עוד יותר על יכולת התמרון של נתניהו בקדנציה הבאה.

2. יש את המשברים המהותיים ויש את כשלי העבודה השוטפת. ברמה המהותית, באורח אבסורדי, דווקא בשל היותה קואליציה הומוגנית, לא צפויים לנו משברים מרחיקי לכת סביב ענייני דת ומדינה שכן רובם ככולם בקואליציה תמימי דעים בעניין הזה. כך גם סביב הנושאים המדיניים והביטחוניים. דווקא במידה ונתניהו ירחיב ממשלתו עם מפלגות שמאל, עלולות לצוץ משברים בזירה המדינית ולאיים על יציבותה של הקואליציה משני צידי המתרס.

באשר לעבודה השוטפת, אין ספק שבקואליציית 61 כל עבד ימלוך וכל ח"כ יכול לעשות לעצמו שבת בכל עת שירצה, אך בדיוק כדי למנוע את המשברים הנפיצים הללו על ראש הממשלה למנות יו"ר קואליציה מוצלח.

3. כולנו תקווה שהוא יעמוד בהסכם הקואליציוני מול יהדות התורה, שהרי בשם עקרונות ההסכם הזה הוא אפשר לעצמו לצאת לבחירות מוקדמות ועל ההסכם הזה הוא הקים ממשלתו. אני לא רוצה לחשוב מה עלול לקרות מבחינה פוליטית כשנתניהו יסוג לאחור מההסכמים הקואליציוניים עם הסיעות החרדיות. עם זאת, אין ספק שנתניהו ייאלץ לעמוד איתן מול מתקפות השמאל, חברי האופוזיציה יחד עם ליברמן, שיכו בו עד זוב דם בניצוח התקשורת הכללית כשהוא יבקש לחולל שינוי למשל בחוק הגיוס. אני רוצה לקוות שהפעם הוא יעמוד במילתו.

4. המדד להצלחה בעיניי של מפלגות הקואליציה ובמסגרת המו"מ הקואליציוני, הוא סביב השאלה מי היא המפלגה שייצגה ואף השיגה באופן הברור ביותר בעבור ציבור שולחיה. דומני שעל ההגדרה הזו עונה סיעת יהדות התורה שהצליחה בצורה הטובה והברורה ביותר לייצג נאמנה את ציבור בוחריה. באשר לנושאים הפרסונאליים, אין ספק שמפלגת הבית היהודי הגיעה להישגים נאים ביחס לגודלה המספרי.

בזירת המפסידים ישנו מפסיד אחד: הליכוד. למרות שהליכוד ניצח ברוב מוחץ עם 30 מנדטים, רוב התיקים הבכירים נלקחו ממנו בלחץ המו"מ הקואליציוני והדרמה הגדולה במסגרת חלוקת השאריות לחברי המפלגה - עוד לפנינו.


אריה זיסמן, יתד נאמן
1. הממשלה לא תשלים את ימיה באופן ודאי, וזה לא קשור לקואליציה 61. גם אם הממשלה היתה יותר גדולה, היא לא היתה משלימה את ימיה. ההיסטוריה הפוליטית בישראל בשני העשורים האחרונים מוכיחה, שאין ממשלה שהשלימה את ימיה. תמיד הקדימו את הבחירות.

ממשלה על חודו של קול מזמינה קרב שבועי על כל הצעת חוק ויוזמה. מצד שני – ממשלה כזו עשויה להתגלות כיציבה, כיון שכל ח"כ מבין שהוא יכול להיות זה שיביא לנפילתה. ממשלת בגין שרדה שלוש שנים עם 61 מנדטים, ניהלה את מלחמת לבנון הראשונה עם הרוב המצומק של והעבירה את חוק רמת הגולן. גם ממשלת רבין הצליחה באמצעות רוב דחוק לקדם את הסכמי אוסלו. ולכן אין לשלול אפשרות שגם הממשלה הזו תחזיק מעמד לאורך זמן. השאלה כמה זמן זה יקח. וזו כבר השאלה השנייה.

החודשיים הראשונים קריטיים לתפקוד הממשלה. אם הקואליציה תעביר את הגדלת מספר השרים ואת תקציב המדינה בפער קטן אבל בטוח, כולם ירצו להיכנס פנימה, כיון שיבינו שהעסק רציני. אבל אם הרחבת הממשלה תתקע בגלל ח"כים ממורמרים בליכוד, ואם ימי רביעי בכנסת יהפכו לזירת תבוסות של הצעות חוק פרטיות, אף סיעת אופוזיציה לא תרצה להצטרף ולהציל את נתניהו. להצלחה מצטרפים. מהכשלונות בורחים.

2. המשברים: יש הומגניות בעניינים המדיניים וכך גם בנושאים הכלכליים. יש לקוות שגם בענייני הדת והיהדות תהיה אחדות דעים בהצבעות, כפי שמחייב ההסכם הקואליציוני. אבן הנגף: ח"כים (ספורים) של "כולנו" שעלולים לקלקל.

3. היחס לנתניהו חייב להיות בבחינת "כבדהו וחשדהו". יש לנציגים החרדים ניסיון מר איתו. ובכל זאת צריך לתת לו צ'אנס לקיים את התחיבויותיו ולהחזיר את המצב לזה שהיה לפני הקדנציה האחרונה. מעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחיקוהו. בינתים הכל נמצא על הנייר. נקווה שזה יהיה גם בפועל.

4. המרוויחים: באופן טבעי יש רצון לומר שהמפלגות החרדיות הן המרוויחות. אבל לא נעשה זאת, כדי לא לתדלק את ההסתה. הצורך הוא להחזיר את המצב כפי שהיה לפני יאיר לפיד, ואם המצב אכן יחזור, הרי שהשגנו את המטרה.

מנצח נוסף הוא לכאורה נפתלי בנט, שהצליח למקסם את כישלונו בבחירות, ומגיע להישגים גדולים יותר עם 8 מנדטים לעומת ה- 12 שהיו לו. אבל יתכן שזה ניצחון מוקדם מידי. בנט הצליח לקנות לעצמו אויבים רבים בהתקף התאוותנות שלו. הליכודניקים מחכים לו בפינה ויתמכו בכל מהלך שיביא את הרצוג לממשלה ולסילוקו של יו"ר הבית היהודי.

המפסידים: יש הרבה. ראשית נתניהו, שלא הצליח לנצל את נצחונו הגדול בבחירות להקמת קואליציה גדולה יותר. אם היה פועל בצורה מהירה יותר ולא מחכה לרגע האחרון, יתכן והיה מצליח יותר.

גם ליברמן בעיני הוא אחד המפסידים. הוא אמנם מתהלך עכשיו בסיפוק שהצליח לנקום פוליטית בנתניהו. אבל נקמה זה לא סדר יום ממושך. המדבר האופוזיציוני יעשה רע לליברמן. הוא לא יודע לעבוד מהאופוזיציה, ובעתיד עשוי להתברר שההחלטה שלו לא להצטרף לממשלה, הביאה את קיצו הפוליטי. מפסידים נוספים הם שרי הליכוד ובעיקר הבכירים שבהם, דוגמת גלעד ארדן, שטייניץ, וסילבן שלום, שחלמו להשתדרג בתיקים חשובים יותר ויאלצו להסתפק בתיקים פחותים.

המפסידים הכי גדולים הם הח"כים. כולם. הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה. כל הצבעה תהפוך לקרב. אין נסיעות לחו"ל. אין חופשות מחלה, אין קיזוזים... מלחמת הכל בכל. גם השרים יצטרכו לבלות שעות ארוכות במליאה, כולל ראה"מ.


שלמה קוק, כל ישראל ובחדרי חרדים
1. נבואה ניתנה לשוטים. איש מהפרשנים לא חזה ניצחון כה סוחף לליכוד. איש מהפרשנים לא צפה חבלי לידה שכאלה לממשלה ה-34. נותר לנו רק להתפלל שהממשלה תאריך ימים כדי לאפשר תיקון העוולות שנעשו לציבור החרדי.

2. מאיפה להתחיל? ממאבק האיתנים שכבר נפתח בין הבית היהודי לש״ס? לצערנו, אם הצדדים לא יתפכחו וילמדו לעבוד ביחד, הנוסחה ברורה: ש״ס תכסח את הבית היהודי במשרד הדתות, ואלה ישיבו מנה אחת אפים במשרד החינוך, והכל כמובן ״לשם שמים״ ולמען כבוד שמים.

מלבד זאת, כחלון ינסה להציג עצמו לחברי האופוזוציה כ״צדיק בסדום״. כדי להצדיק את התואר, כל אימת שיעלה על השולחן תיקון חוק שייטיב עם החרדים, הוא עלול לעשות פרצוף מתייפייף של מתנגד ל״סחטנות חרדית״.

3. ברור שלא. בשלוש קדנציות הוא קנה לעצמו ׳חזקה׳ בהבטחות עם כיסוי חלקי לחרדים ובכלל.

4. שנע המרוויחים הגדולים: אריה דרעי ונפתלי בנט.
שני המפסידים הגדולים: ביבי נתניהו (בכל זאת, עם ממשלת 61 הוא לא יישן בלילה בשקט) ושרה נתניהו (לראות את אהובי נפשה נפתלי ואיילת קובעים סדר יום, זה לא יהיה קל. גם היא לא תירדם בלילה).


צחי כהן, ערוץ הכנסת
1. ממשלות בישראל לא משלימות קדנציה נקודה. לאורך חייה הקצרים למדי של מדינת ישראל נדיר למצוא ממשלה שהצליחה לסיים קדנציה ובחירות שהתקיימו בתאריך המקורי. אין שום סיבה שהפעם הזאת תהיה שונה. נוסיף לכך את הרוב השברירי של הממשלה ואז אפשר לשנות את השאלה מ-'האם' ל-'מתי'. יכול להיות שההרכב ישתנה במהלך הקדנציה, שנתניהו יצליח להרחיב את הממשלה וכו'. אין סיכוי שממשלת 61 תשרוד עד התאריך הסופי שלה אי שם ב-2019.

2. את תקציב 2015-2016 היא אמורה להעביר כי זה חלק מהמו"מ ועבדו קשה שיסיימו לריב על התקציב במהלך המו"מ הקואליציוני כדי למנוע ריב בכנסת אבל לא חסרות סיבות אחרות לריב (וזה עוד לפני וויכוחים פנים סיעתיים שעלולים לפגוע בקואליציה עם רוב דחוק כ"כ).

שני המוקשים הגדולים של הקואליציה הקודמת 'אמורים' להיות על אש נמוכה יותר - יחסי דת ומדינה והנושא המדיני אבל אגיד שוב בפעם ה1546. ברוב דחוק כל כך, כל ח"כ חשוב כ"כ וכולם יכולים לייצר משברים.

3. אף אחד לא ממלא את כל התחייבויתיו באופן מלא. פשוט אי אפשר לרצות כל אחד באופן מוחלט ותמיד נשאר משהו לקדנציה הבאה. בנוסף, חלק מהדברים הם יותר הצהרתיים מאשר מעשיים. נתניהו לא ישנה זאת.

4. בנט ודרעי הרוויחו יותר ממה שחשבו שיקבלו. לטווח הקצר זה נכון. מה שקובע יהיה בטווח הארוך. איך זה יתפקד והאם יתממש גם בעוד שנה.

נתניהו הפסיד בכך שהוא מתחיל קדנציה נוספת מעמדה של חולשה. הוא לא הצליח לתרגם הישג אדיר בבחירות למו"מ מהיר וסגירה מהירה של ממשלתו. הוא שוב נסחט, טעה בתהליך וסגר לעצמו אופציות (שהוא עדיין ינסה ואולי יצליח לפתוח בהמשך. מסוכן להספיד אותו..).

בנוסף, הליכוד הפסיד. ולא, נתניהו והליכוד זה לא אותו דבר... הם יכולים לדבר על מספר השרים מהליכוד (12) ולתדרך על מו"מ מוצלח אבל ברור שלא כך דמיינו בליכוד את חלוקת התיקים, כאשר הם קיבלו את תוצאות הבחירות.


מני גירא, קול חי
1. הממשלה במתכונתה הנוכחית לא תאריך ימים.

2. המשברים יהיו לחם חוקה - הפוליטיקה הישראלית הפכה לאישית ואינטרסנטית לפני כל דבר, כך שממש לא משנה מי יהיה הטריגר למשבר.

3. בנוגע להשלמת ימיה, יש להמתין ולראות האם ומי יהיו המצטרפים. ובהתאם לכך ניתן גם להעריך מה יהיו סיכויי ההתחייבות לחרדים. נתניהו יקיימן רק אם ממשלתו תישען על 13 קולות החרדים.

4. נתניהו ובנט המפסידים מהמומ. נתניהו בגלל היסחטותו ובנט בגלל סחיטתו.

דרעי מנצח - קיבל חבילה יפה בלי להצטייר כסחטן. כך גם כחלון.


עידו בנבג'י, גלי צה"ל
1. מעריך שלא

2. כבר בתקציב עשוי להיות משבר, חוק העמותות, חוקי בית המשפט העליון

3. מעריך שכן, לפחות ברוב ההתחייבויות

4. מנצחים: בנט, דרעי. מפסידים: נתניהו.


אבי רוזן, יום ליום
1. מאז שחרב בית המקדש הנבואה ניתנה... אולם על סמך ניסיון העבר אפשר לומר שקשה להאמין שהממשלה תמלא את ימיה ארבע שנים. אולם זה יוכל לקרות באם תהיה לכידות בתוך הקואליציה. אמר לי אחד מחברי הכנסת הוותיקים בבנין "לכידות זה הסוד" אם כל אחד מהשותפים ינהג באחריות הממשלה הזאת תאריך ימים. אבל במקרה של בעיות ויש עשרות מוקשים בהסכמים הקואליציוניים הממשלה הזאת עלולה להתפרק. ותוך פרק זמן קצר.

2. המשברים להם נהיה עדים יהיו בנושא דת ומדינה חברה וכלכלה. דווקא בנושאים המדיניים נתניהו יוכל להיות רגוע. והמתנחלים גם הם יכולים להיות רגועים עם נתניהו ובנט אין סיכוי שיזוז כאן משהו. אולם לא בטוח שנתניהו יהיה אמיץ להמשיך לבנות ביהודה ושמרון.

3. לדעתי נתניהו ינסה אבל בנט וכחלון יהיו אלו שיקשו על נתניהו אני כבר רואה בעיה מרכזית בחוק הגיוס. מעניין כיצד תצביע רחל עזריה בנושא חוק הכשרות שנועדת לחזק את הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. כאשר עזריה הייתה פורצת הגדר בנושא הכשרות בירושלים.

4. המרוויחים זה בנט והמפלגות החרדיות הכירו את נתניהו וידעו לנצל עד תום את כל חולשותיו. המפסיד זה כחלון שנכנס לקואליציה שעלולה להיות מקום קבורתו הפוליטי באם הוא לא יעשה מהפכה בנושאים חברתיים.


רונן כץ, קול ברמה
1. בהרכבה הנוכחי קשה להאמין שתחזיק מעמד אלא אם כן תורחב בהמשך. מה גם שחילוקי הדעות בתוך הקואליציה הם רבים והחיכוכים יגיעו כבר בתחילת הקדנציה.

2. המשברים צפויים להגיע מכמה כיוונים: א. חוקי דת ומדינה. ב. הרפורמות שינסה כחלון להעביר ויתקל בשרירים של חברי הקואליציה - שהרפורמות מגיעות על חשבונם. בנוסף, חוק הגיוס שדובר עליו רבות, בימים האחרונים שמענו מספר חברי כנסת מכולנו והליכוד שלא יתנו את ידם לביטול החוק. וכמובן צריך לזכור שהפעם בניגוד לפעמים קודמות האופוזיציה חזקה מתמיד, יש את ליברמן ולפיד שיסיתו מעל לכל במה נגד הציבור החרדי, במה שיבוא לידי ביטוי בתקשורת הכללית. כמו שאנחנו מכירים את נתניהו הוא לא יעמוד בלחצים ואידך זיל גמור.

3. הסיפא של תשובה 2 נותנת מענה גם לשאלה 3. ברגע האמת עם תקשורת מגוייסת נגד המגזר, יהיה קשה לביבי לפרוע את החוב לחרדים כמצופה.

4. המרוויחים הגדולים הם כמובן בנט וכחלון שקיבלו את כל מה שרצו כולל בונוסים. המפסידים הם נתניהו שנותר עם קואליציה מצומקת - מה שתמיד יוציא אותו כנסחט, ויאיר לפיד שלא יודע את נפשו באופוזיציה.


אבי מימרן, קול חי
1. לא.

2. מפרישה של ח״כ אחד או שניים, ועד וויכוח על חוקים שיגררו את כחלון ונתניהו לפיצוץ.

3. אין סיבה שלא.

4. השניים שהרוויחו הם בנט ודרעי. אין מפסידים, למעט ליברמן אם זה נחשב.


יהודה שלזינגר, ישראל היום
1. כן.

2. שום דבר מרגש. כולם רוצים להיות שם.

3.כן. ליצמן-גפני לא פראיירים.

4. המרוויח: הטוויטר ("אליטוב/ריבלין/ארליך בטוויטר")
המפסידים: אליטוב/ריבלין/ארליך בטוויטר. קשה קשה לנבא....


חזקי עזרא ברוך, ערוץ 7
1. הממשלה הנוכחית יכולה להשלים את רוב ימיה אם הממשלה תורחב, ואין ספק כי במקודם או במאוחר בדגש על מוקדם, נתניהו יצליח לפרק חלק ממפלגות השמאל ולהעביר אותם לקואליציה. אם יש משהו שנתניהו יודע לעשות ולעשות טוב זה פוליטיקה. יחד עם זאת גם ממשלה של 61 יכולה להחזיק מעמד זמן רב במיוחד כאשר לכל השותפים יש מה להפסיד. לליכוד יהיה קשה לשחזר 30 מנדטים, הבית היהודי וש"ס צריכים להשתקם. היחידי שיכול לעשות בעיות לקואליציה הזאת הוא רק משה כחלון.

2.משברים שצפויים בקרוב הם בין כחלון שבונה את עצמו לקראת התמודדות לראשות הממשלה לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו. נראה גם משברים בין הסיעות החרדיות לנתניהו בכל הקשור להבטחות שהבטיח בהסכם הקואליציוני וכמובן מאבקים בין הבית היהודי לש"ס.

3. מלא זה בטוח שלא. נתניהו כמובן יסביר לחרדים שהוא מאוד רוצה אבל כחלון והאוצר מונעים ממנו לקיים את ההבטחות.

4. שני המרווחים הגדולים הם כמובן יהדות התורה והבית היהודי שלדעתי הצליחו להשיג הכי הרבה במשא ומתן מול הליכוד. יהדות התורה הצליחה לבטל את רוב גזרות לפיד ולדאוג לא רק לאוכלוסיה החרדית אלא גם לכלל האוכלוסייה בכך שהחזירו את קצבאות הילדים. המרוויח השני הוא הבית היהודי שחייב המון לליברמן שבזכות פרישתו מהממשלה והקואליציה סלל את הדרך לח"כ שקד ישר למשרד המשפטים. ביבי שתה לבנט את המנדטים במהלך הבחירות, בנט בלי קשית ובלגימה אחת שתה חזרה לליכוד את התיקים.

המפסידים הם הליכוד וכחלון: כחלון סגר מוקדם מדיי את המו"מ ובכל הפסיד תיקים והסכם טוב יותר עם הליכוד. והמפסיד הגדול ביותר הוא הליכוד. היהירות של צוות המו"מ של הליכוד ושל ראש הממשלה לקחו מהם לא מעט תיקים.


עומרי נחמיאס, וואלה
1. עוד מוקדם לומר, תלוי מה יהיה הרכב הממשלה. ממשלת 61 לא תצליח לשרוד יותר משנתיים, אבל נתניהו כבר הצהיר כי הוא מעוניין להרחיב את הקואליציה. ממשלת אחדות, או לחילופין פיצול ישראל ביתנו והגדלת הקואליציה לכדי 63 או 64 חברי כנסת, יכולים לשנות את התמונה באופן מהותי. השאלה מי יהיו החברים שיצטרפו, ובמקרה של אחדות - האם זה יהיה יחד עם התנועה או בלעדיה.

2. לכאורה מדובר בקואליציה הומוגנית למדי שיכולה לעבוד בהרמוניה. יהיו חילוקי דעות בעיקר בין סיעת כולנו לליכוד והבית היהודי סביב הרפורמות במערכת המשפט, בין הבית היהודי והסיעות החרדיות סביב סוגיות של דת ומדינה, ובין הליכוד והבית היהודי ובין המפלגות האחרות סביב חוק הלאום. הליכוד גם יתקשה לקדם את חוק המפלגה הגדולה עליו הצהיר. אף אחד מאלה אינו נראה כמו משבר שיאיים על עבודת הקואליציה.

3. קשה לומר, אבל ההסכמים עם יהדות התורה מפורטים מאוד, ותחומים ביעדים ובלוחות זמנים. קשה לראות את נתניהו נסוג מהם, וקשה לראות את גפני וליצמן מוותרים על מה שהובטח להם מפורשות במסמך חתום, במיוחד כאשר מדובר בקואליציית 61.

4. המרוויחים הגודלים הם בנט ויהדות התורה שהצליחו למקסם את השפעתם עם כוח פוליטי לא גדול של שישה ושמונה מנדטים ויהיו בעלי כוח רב גם בממשלה וגם בכנסת. והמפסידים הגדולים הם בעיקר שרי הליכוד. שיאלצו להסתפק במשרדים פחות בכירים ממה שקיוו למרות שזכו ב-30 מנדטים.


גואל ועקנין, קול חי
1. טכנית הממשלה עדיין לא קמה ומוקדם לדעת מה תהיה תוחלת החיים שלה אבל ההערכה היא שלא ניתן לקיים ממשלה צרה מהסוג הזה כשיש ניגודים אידאולוגיים בים המפלגות המרכיבות וממילא יש כאן פתח לסחטנות פוליטית מעבר למה שסוכם בהסכם הקואליציוני ומצב שכזה גורם בסופו של יום לנפילת ממשלה. יתכן מאוד שמבנה הקואליציה יעבור שינוי והיא תורחב ואז נתניהו בהתנהלות נכונה יוכל למלא את ימיו כראש הממשלה.

2. המשברים העיקריים יהיו בנושאים שבין הבית היהודי לבין ש"ס באשר לחלוקת הג'ובים במשרד הדתות ומנגד הבית היהודי במקרה כזה ינסו להעניש את ש"ס דרך משרד החינוך.

3. בנימין נתניהו לא מוכר כאחד שעומד בהתחייבויותיו ויש לו שם של מפר הסכמים ובריתות באופן סדרתי. הוא בהחלט יעשה הכל כל עוד שזה שווה לו ועוזר לו בהישרדות הפוליטית ולא מעבר.

4. המרוויחים הגדולים הם:
א. ש"ס בגלל הכספים הקואליציוניים שקיבלה ובגלל התיקים החשובים אותם היא מחזיקה.
ב. הבית היהודי בגלל מספר התיקים שקיבלה, בגלל איכותן, ומעל הכל בגלל הקטע המורלי שבו שוב הם הצליחו להוריד את נתניהו על ברכיו כנקמה על היחס המשפיל שהעניק להם לכל אורך תקופת המו"מ.

המפסידים הגדולים הם:
א. בנימין נתניהו, צורת ההתנהלות שלו במו"מ והסחבת בה נקט מול השותפים הטבעיים שלו הביאה אותו לשלב המאני טיים כשהוא עם הגב לקיר וכשהוא חייב לתת הכל כדי לא לראות שמישהו אחר הוא זה שמרכיב את הממשלה.
ב. מפלגת העבודה. יכלה להיות שותפה בכירה לו רק היה אומץ ליו"ר המפלגה בוז'י הרצוג לעשות מהלך שהיה הופך אותו לשותף מלא ולשווה זכויות ואולי אף מעבר לכך בקדנציה הנוכחית.
פרשנים פרויקט בחירות סיכום שאלות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}