ברכה ממירון • המשפחה שמחכה לכל אורחי הרשב"י

בבית של יוסף וברכה בולטון, אין רגע אחד שקט. ל"ג בעומר שלהם הוא לא עוד יום אחד של חג, אלא מערך שלם של הכנסת אורחים נדירה, שלא מותירה מקום לספק: מדובר באנשים שלא פוגשים כל יום. אז עדיין לא נסעתי לפגוש את ברכה במירון, אבל שיחת טלפון בהחלט קיימתי איתה, ואפילו קיבלתי תמונות שימחישו את שסיפרה.

אם נראה לנו של"ג בעומר הוא ערב של יציאה נעימה עם הילדים לראות מדורות ולהכניס כמה תפוחי אדמה למדורה, או למשקיעים יותר להדליק מנגלים, אצל ברכה ההכנות לחג אינן נופלות מהכנות לכל חג אחר. "שלושה ימים קודם הקניות כבר מתבצעות, הרבה מאוד אוכל, שתיה, כלים, כל מה שצריך כדי להכניס את המאות שייכנסו לבית שלנו בל"ג בעומר", היא מספרת.
כבר מיום שלישי אנשים נטעו אוהלים בחצר ביתם של משפחת בולטון, והם יהיו שם עד אחרי ההילולא, חלקם עד אחרי שבת.

6 שנים הבית פתוח – תרתי משמע
כבר 6 שנים הם גרים במירון. "גם בעשר השנים שגרנו בכפר חב"ד, הבית שלנו היה פתוח, ומאוד אהבנו אורחים, אבל הסיכויים שאנשים נתקעים ללא מקום לישון או לאכול – הוא יותר גדול במירון", משתפת ברכה. "מאז שאנחנו פה זה פשוט הפך לשגרה. בעלי הולך בשבת להתפלל, חוזר בהכרזה כמה מקומות להוסיף לשולחן. עוברים פה אנשים שמעולם לא הכרנו קודם, ובשנים הבאות מגיעים כבר כמכרים לכל דבר. שנה אחת הגיעו לפה שתי בחורות לשבת אצל רשב"י, בלי לדעת רגע קודם היכן הן יתארחו. אחד האורחים שלנו הבחין בשיטוטים שלהן, ושאל אם זקוקות לעזרה, כשענו לו שאין להן מקום לאכול וללון, מיד הביא אותן אלינו. מתוך סקרנות הקשיתי, איך מגיעים לפה בלי לדעת רגע קודם מה תעשו? ואם לא הייתן מוצאות מקום להתארח? 'את רואה שמצאנו', הן ענו לי. אחת מהן מגיעה מדי שנה בשנה, כיום כבר עם בעלה..."




ברכה בולטון: אנחנו פה בשביל כולם

ומה עם הרעש, הלכלוך, הפרטיות?
"אצלנו זה בכלל לא תופס. כשאין אורחים הילדים לא מוכנים לקבל זאת. ממש מוזר להם אם אנחנו לבד. ורעש, לכלוך? אז מה? ה' זיכה אותי במתנה גדולה, להיות שליחה, לסייע לאנשים שמגיעים לרבי שמעון, אני אתלונן? להפך, רק תודה. והילדים עוזרים כל כך יפה מרצונם שזה מדהים. אם בבישול, אם במקומות לינה, הם פשוט מפנים חדרים והולכים לישון בכל מקום אפשרי אחר. את יכולה בימים האלו של ל"ג בעומר לראות אנשים ישנים מתחת לשולחן, או ליד הספה – מראה שגרתי. העיקר שיהיה להם מקום חם, ואיפה לאכול ולשתות".
חמותה מגיעה אליה יומיים לפני ההילולא, גם אחיות וגיסות, וכולם מגויסים למלאכה. "בעלי על הבישולים, אני על האפייה", היא מחייכת.

כיצד מממנים את כל החג הזה? מדובר בהוצאות לא פשוטות
"בהתחלה היינו קונים מבלי לחשוב ולחשב. זו המצווה. אבל חייבת לציין שאנשים שהגיעו לפה והתארחו, התחילו לתרום דברים, כל אחד כפי יכולתו, וכך הגדלנו את הארוחות ומספר האורחים גדל. אדם אחד תרם שנה אחת ארגז עופות, אחר תרם ירקות, וכך זה הפך למפעל משותף של חסד, כשאנחנו משלימים את כל היתר. ב"ה שזכינו".

"כל השנה רבי שמעון שלנו – בל"ג בעומר אנחנו נותנים לאחרים"
במשך כל ימות השנה מושפעים בני משפחת בולטון מקרבתו הקדושה של רשב"י. את כל הכנסת האורחים הספונטנית והמיוחדת, הם עושים לצד גידול שני ילדים מיוחדים שדורשים תשומת לב רבה יותר מיתר הילדים. ובכל זאת הכל תמיד בשמחה, במאור פנים, באהבה, בפשטות, כאילו באמת הם אומרים, שום דבר פה לא שלנו, זה הכל מאת ה' ושייך לו – אנחנו פה כדי להיות שליחים שלו. קשה למצוא משפחות שבכזו אדיקות מקפידים על מצווה מושלמת כל כך. כמובן שבמשך השנה יש תקופות רגועות יותר, אך החל מל"ג בעומר ולתוך הקיץ, הבית והחצר, יש לציין, שוקקים חיים בהחלט. ומה היא עונה לאנשים ששואלים מדוע היא טורחת כל כך בביתה למען ההמונים שמגיעים לקבר, ולא הולכת לשם בעצמה, היא עונה, "לי יש את רבי שמעון כל השנה, בל"ג בעומר אני נותנת גם לאחרים".

בימים אלו ממש פותחת ברכה בולטון את הקונדיטוריה הפרטית שלה, שתיקרא, כמה מתאים, "ברכה ממירון".

אני לא יכולה שלא לסיים עם סיפור קצר וטרי: "הגיע לצהריים חבר שגם הפך לחבר דרך הרשב"י, והביא אתו חבר נוסף. כמובן שמיד הגשתי להם עוגות, וביניהן היתה עוגת תפוחים. לפתע הוא קורא לי ואני רואה ששיש לו דמעות בעיניים. הבחור מספר לי שמאז היה סטודנט בטכניון, כשסבתא שלו היתה שולחת לו עוגת תפוחים, הוא לא טעם מאז אף פעם את הטעם הזה שוב. בזה הרגע הטעם חזר לו והוא כל כך התרגש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!