מהודו ועד בית שמש: כך נוצרת קואליציה

"אריה, חכה רגע, יש לי שיחה מראש ממשלת הודו", ביקש ראש הממשלה נתניהו מאריה דרעי שישב לצידו בלשכתו במהלך מרתון השיחות הבלתי פוסק בדרך להקמת הממשלה.

ראש ממשלת הודו נַרֶנְדְרַה דַמוֹדַרדַס מוֹדי, הוא לאומן הינדי שדמותו שנויה במחלוקת בהודו עצמה ובעיקר בקרב הקהילייה הבינלאומית. ב-2002, בעת שכיהן כראש השרים של מדינת גוג'אראט, הוא ספג ביקורת קשה לאחר שדיכא ביד קשה מהומות שהתחוללו במחוז והתפשטו לאחר מכן לרחבי הודו.

בצד הביקורת על תפקודו המדיני, זכה מודי לשבחים מקיר לקיר על רקע צעדים אמיצים שנקט בתחום הכלכלי. הצעדים הללו הובילו לשיעור צמיחה גבוה של כלכלת מדינת גוג'אראט, בעשור הקודם. בתרגום לעברית זה נשמע מוכר, יותר מדי.

אמור לי מי חבריך ואומר לך מהו מצבך הבינלאומי. מוֹדי ההודי נחשב לידיד קרוב של ראש ממשלת ישראל המכהן. במוצאי הבחירות, כשאובמה ומנהיגים אחרים נשכו שפתיים לנוכח התוצאות, הוא מיהר לאחל לנתניהו בטוויטר - בעברית: "מזל טוב, ידידי. אני זוכר את פגישתנו הנעימה בניו יורק בספטמבר האחרון". למען האמת, כשבוחנים את קורות-החיים של השניים, נראה ראש ממשלת הודו כמו תאומו הזהה של ראש ממשלת ישראל החי ביקום מקביל.

להודו בעלת היכולות הצבאיות גבול משותף עם נפאל הענייה. בימים שאחרי רעידת האדמה פנה נתניהו לחבר שמתגורר בסביבה וביקש את סיועו בחילוץ מוסק של המטיילים הישראלים, ובהחזרת המחולצים לישראל - דרך הודו.

אחת משיחות הטלפון החוזרות של החבר ההודי, התקבלה במעון ראש-הממשלה בשעה שנתניהו ישב לעוד פגישה אחת בסדרה, עם יו"ר ש"ס. שני ראשי-הממשלה, ההודי והישראלי, ניצלו את ההזדמנות כדי לנהל שיחת עסקים.

הודו היא המדינה השנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה, והמדינה העשירית בעולם בגודל כלכלתה. למעלה ממיליארד התושבים שמתגוררים ברחבי המדינה, הם צרכנים פוטנציאליים של ענף הייצוא הישראלי. בתקופה של קריאות לחרם בינלאומי על השוק הישראלי, המשאב הזה, הוא מכרה זהב של ממש.

"יושב לידי שר הכלכלה החדש שלנו, אריה דרעי", אמר נתניהו למודי, "עוד נעשה ביניכם היכרות ותעבדו ביחד". כשביבי סיים את השיחה הוא החל לתאר באוזני דרעי את נפלאות הג'וב החדש: "תראה במה אנחנו מתעסקים. בתפקיד זניח של סגן שר הדתות? הרי במשרד הכלכלה שאתה מקבל לידיים תהיה אחראי על כל הייצוא-יבוא של המדינה. זה תפקיד שאין שני לו בחשיבותו".

כשנתניהו מתחיל לדבר על יחסי החוץ של המדינה – הוא דומה למגיד מישרים שפותחים בפניו מיקרופון בשידור חי. אין מראיין שמסוגל להפסיק את שטף דיבורו והברירה היחידה היא להוריד את המגיד-ללא-הפסקה מהקו.

זה בערך מה שעשה יו"ר ש"ס לראש-הממשלה. "זה לא מדבר אלי", אמר דרעי לנתניהו, "אני מבין שעבור השר הקודם שישב במשרד, נסיעות לחו"ל ומפגשים עם מנהיגי תבל היו פסגת השאיפות, אבל חזרתי לפוליטיקה בשביל להגשים מטרות אחרות".

דרעי מציב לעצמו יעד קשה להשגה בקדנציה הקרובה: לפרוץ את תקרת הזכוכית החרדית ולהגיע לקהל חברתי שש"ס של שנות התשעים היוותה עבורו בית. "לא חזרתי בשביל להפוך את ש"ס ליהדות התורה הספרדית", הוא אמר השבוע.

אם לסכם במשפט אחד, ניתן לומר כי בסקאלה שמהודו ועד כוש, דרעי מעדיף להיות בתחתית המדרג. בשני הקצוות של כותרות השבוע - הנופשים בנפאל נתפסים כסלתה ושמנה של החברה הישראלית. מולם, האתיופים, ממוקמים בתחתית שרשרת המזון הישראלית.

דרעי היה שמח להצטייר כמי שמצוקת האתיופים – כביטוי לשכבות החלשות – עומדת לנגד עיניו ולא חילוץ ילדי השמנת הנופשים בנפאל דרך גבולות הודו. חובת ההוכחה עליו. המלאכה מרובה והזמן קצר. אחרי המהלכים שנקט השבוע איווט, ייתכן שהמבחן הנוסף יגיע מהר מהצפוי.

היוזמה הערבית
את הכסף סופרים במדרגות. התנהלותו של דרעי במהלך המו"מ עוררה לא מעט תמיהות. הזגזוג ממשרד הפנים לתחבורה, וממשרד התחבורה לכלכלה לא שידר עקביות בלשון המעטה, אך יו"ר ש"ס ביקש להמתין בסבלנות ולבחון אותו בהתאם לתוצאות.

במבחן הזה נראה שדרעי עומד. 22 שנים לאחר שהוגלה בהחלטת בג"ץ מממשלת רבין השנייה, הוא חוזר בגדול לממשלת נתניהו הרביעית. השליטה במשרד הכלכלה ובמשרד הנגב והגליל תאפשר לו להפנות משאבים אמיתיים לציבור 'השקופים', הן במגזר החרדי והן בפריפריה.

לחבילת 'הכל כלול' מתווספות גם הנהגת מע"מ סכום אפס על מוצרי יסוד (סימון 'וי' לפרוטוקול) ושליטה מלאה במשרד הדתות כולל בתי הדין הרבניים (בלי בן דהן כסגן שר חתרן). הוסיפו לכל זה נוכחות באוצר ואחריות על התכנון, שני סגני שרים, ולא פחות חשוב – ראשות ועדת החינוך.

בתפקיד החינוכי האחרון, יוכל הנציג מטעם ש"ס להניף שוט על ראש שר החינוך ולתזז אותו לדיוני הוועדה חדשות לבקרים. זבולון אורלב, שכיהן כיו"ר ועדת החינוך בתקופת השר לשעבר גדעון סער, ידע למנף את התפקיד בכלל לא רע. בש"ס מבטיחים 'לזבלן' (מלשון זבולון) את יו"ר הוועדה מטעמם. זוהי עוד דרך לשמירת האיזונים הנכונים מול הבית היהודי.

במהלך המו"מ המתיש בין דרעי לביבי, הניח ראש הממשלה על השולחן הצעה מפתה: ותר על משרד הנגב והגליל וקבל לשליטתך את האגף לענייני מיעוטים במשרד ראש-הממשלה שחולש על תקציב בסך כשלושת רבעי מיליארד שקלים בשנה.

נקודת המוצא של נתניהו הייתה כי מצור החלמיש הערבי אי אפשר להוציא מים למחנה הלאומי. היוצא מן הכלל, ולמעשה, הגורם היחיד שממוקם כיום באגף הימני אשר הוכיח כי בידיו לקושש מנדטים בכפרי המיעוטים, הוא יו"ר ש"ס.

אלא מה? שמאז אותה תקופה בה דרעי עשה נפשות בקרב הציבור הערבי חלפו שנות דור. דרעי השתנה וגם הרשימה המשותפת הפכה לכתובת ערבית בלעדית באדיבות איווט, אליו נחזור תכף ומיד.

דרעי לא התפתה וגלגל הלאה את 'היוזמה הערבית': "אם אתה מוכן להעביר את אגף המיעוטים לאחריותי בהתנדבות, זה עניין שלך", הוא השיב לנתניהו, "אינני מוכן שזה יבוא על חשבון הנגב והגליל. הלכתי לבחירות על הטיקט החברתי ולא הערבי".

לא רק הרשימה הערבית התחזקה באדיבות איווט. גם יו"ר ש"ס דרעי חייב הרבה לחברו הטוב משכבר הימים שהפך השבוע רשמית לנושא דגל ההסתה האנטי חרדית. העלאת אחוז החסימה שיזם איווט קברה פוליטית את אלי ישי מחוץ לגדר. השבוע, חזרה על עצמה תופעת המינוף, כאשר הכרזתו הדרמטית של איווט על חציית הקווים ומעבר לאופוזיציה, זרקה את נתניהו ודרעי זה לזרועותיו של זה.

דרעי חשש שאם לא יסגור עניין כאן ועכשיו ביבי ירוץ לסגור עסקה עם הרצוג. נתניהו חשד בתרגיל שרוקחים לו שני החברים הטובים לשעבר. החשדנות ההדדית הזאת, הולידה חתימה מהירה בין ש"ס לליכוד, שעות ספורות אחרי שאיווט אמר את דברו ופרש משבט המחנה הלאומי.

דרעי השיג ביום האחרון של המו"מ יותר משהעריך שישיג ביום שישי שעבר. ובכל זאת, פרחים לאיווט שקיצר את חיי הממשלה, הוא ממש לא מתכוון לשלוח. אולי קוצים.

עונת המסיק
כל היודע דבר על סיבותיו האמתיות של איווט מתבקש לפנות ללשכת ראש-הממשלה. אפילו החבר לשעבר דרעי לא מצליח להבין מה עובר על האיש שהוצע לו משרד חוץ מלא-מלא תמורת שישיית מנדטים. מרגע ההודעה הדרמטית של איווט שמענו תירוצים למכביר, אך אין באף אחד מההסברים כדי להניח את הדעת ולהכניס מעט הגיון בשיגעון.

רשימת הנימוקים שהושמעו בניסיון להסביר את המהלך של איווט ארוכה אך בלתי משכנעת: לאיווט הרי נמאס מנתניהו כבר בקדנציה הראשונה - ובכל זאת הוא חתם קבע בממשלתו, אז מה נשתנה?

אם חשש שהשפעתו בממשלה החדשה תהיה פחותה, הרי שבאופוזיציה, כסיעה קטנה בין סיעות גדולות עם יושבי-ראש בעלי נוכחות תקשורתית כלפיד, השפעתו תהיה זניחה בהרבה.

גם על החשש שהשמיע איווט כי יוחלף בהרצוג יום אחרי הבחירות ב'עבודה' – נשאלת השאלה מדוע מיהר לפרוש כבר עתה כאשר הבחירות בעבודה יתקיימו רק בעוד 14 חודשים? וכי לא עדיף לכהן כשר חוץ למשך שנה לפחות, ואחר כך למצוא עילה טובה לפרישה?

על הגיבוב הנוסף של קלישאות מהגורן ומהיקב מיותר להכביר במילים. וכי מי יאכל את הלוקש לפיו ממשלת ימין צרה, מהצרות שבממשלות ישראל, אינה לאומית מספיק בעיני האיש שהעניק אורך-חיים לממשלת אולמרט החבוטה?

סיפור ההשפלה של אורלי לוי אבוקסיס ומניעת ראשות ועדת הרווחה הוא בכלל בדיחה. הרי איש לא יוכל להפלות אותה לרעה יותר מאיווט עצמו שהתכוון למנוע ממנה את תפקיד השרה השנייה מטעם המפלגה.

את התירוץ העלוב מכל השמיע איווט במסיבת העיתונאים. הוא סיפר על ניהול המו"מ מול נתניהו וסיכם במשפט הבא: "שמו עלינו קצוץ וויתרו לחרדים... ראש צוות המו"מ שלנו התייאש". אהה, הוא גם הזכיר את שמו של אותו ראש צוות. אחד בשם משה ליאון, שרק לפני שנה פלוס, חבר לחרדים בגיבוי איווט, והבטיח להם עולם ומלואו, תמורת בחירתו.

אז מה איווט יודע שאחרים לא יודעים, שואלים בסביבת נתניהו. ההסבר היחיד שמניח איכשהו את הדעת נוגע למידע פנימי שהגיע על מגעים קרובים, לקראת חתימה עם אחד מראשי מועצת יש"ע על הסכם עד מדינה ב'פרשת פאינה'.

במסיק הזיתים שעורכת הפרקליטות לנחקרים, הדרך הטובה ביותר להתחמק ממעיכה הגונה, היא להיות ברגעי האמת בצד הנכון, כח"כ מן המניין ולא כשר. כמנהיג הקורא תיגר מהאופוזיציה על שלטון הימין וזוכה לתרועות הציבור הנאור ולתשואות פרשני 'ידיעות אחרונות'.

בתקופת שרון קראו לזה "לאתרג". על רקע עולם הדימויים המקרי לחלוטין מענף מסיק הזיתים מן הראוי לחדש ולקבוע מטבע לשון בהתאם. בסביבתו של איווט מכחישים כל קשר לתאוריה האמורה. מה נאמר ומה נדבר. מילתו של איווט, כמוה כשמן זית זך. לכו תשאלו את חוקרי המשטרה.

זכות ראשונים
את התקדים לרכישת 'כלי עבודה' ראויים - על-פי הטרמינולוגיה הכחלונית החדשה - קבעה יהדות התורה שחתמה ראשונה, והשיגה כמעט את כל מבוקשה. בישורת האחרונה שלפני החתימה הוסרה מהדרך אפילו אבן הנגף של הקמת ועדת רפורמות משותפת לוועדות הכלכלה והכספים. אז בסוף, זהו גפני שחוזר לכהונה שנייה בלשכה ממנה פונה, ומחזיר עטרה ליושנה.

החברים ביהדות התורה שמעו את הטרוניות על חתימתם הנפרדת, בטרם עת, ודחו אותן על הסף. אחד מראשי יהדות התורה (וכאלה אין הרבה, בהתאם לתפקידים), הזכיר השבוע בשיחה סגורה את לקחי ממשלת שרון ב-2003, "ישבנו אז מול נציגי הליכוד וחשבנו שהקלפים בידיים שלנו", הוא שיחזר, "התעקשנו לקבל את ועדת הכספים וכשהליכוד סירב להתחייב קמנו והלכנו".

ליהדות התורה המאוחדת יש סימן היכר ליצירת משבר. ליצמן נוטל את כובעו מהשולחן, מפטיר לעבר עוזרו שתי מילים ומסתלק עם יתר החברים. לפני חצי עשור זה היה "חיים, זזים". ה'זזים' נותר כשהיה, ורק ה'חיים' (יוסטמן) הוחלף ב'מוטי' (בבצ'יק).

"לא שכחנו את מה שקרה לנו אז", המשיך הבכיר לתאר, בלי להתנצל, "ב-2003 הלכנו עד הקצה, ושרון הכניס בסוף את לפיד האב. אם לא הספיק מוסר ההשכל מלפני יותר מעשור, נוספה לנו הסיטואציה עם לפיד ג'וניור לפני שנתיים כשנותרנו עם הלשון - בחוץ.

"הלקח שלמדנו הוא לא לשחק משחקים, וכשנוצרת הזדמנות - להכות בברזל בעודו חם. הייתה לנו הצעה על השולחן. את קולות הרקע של בוז'י כולנו שמענו, והרי לפני שאיווט אמר את דברו יו"ר העבודה המתין בכיליון עיניים שביבי רק יקרוץ לכיוונו. אם זה היה קורה - הכוח שלנו היה נחלש פלאים באותו רגע.

"ישבנו עם נתניהו ביום שלישי, ישבנו מיד אחר כך גם עם כחלון כדי לסגור קצוות, והאיש היה מודע לכל סעיף וסעיף בהסכם בינינו לבין הליכוד. נתניהו, בידיעת שר האוצר המיועד כחלון, הסכים להחזיר רטרואקטיבית את הקצבאות. בסוף הפגישה הוא התנה את ההסכמה בכך שהחתימה תהיה מיידית כדי שיוכל לסיים ולהתמקד בשותפוות האחרות.

"התנהגנו בהגינות. ישבנו באותו אחר הצהריים גם עם אטיאס ונהרי כדי להראות להם את ההצעה שקיבלנו. לצפות מאיתנו שבסיטואציה כזאת לא נחתום בגלל ויכוח בין ש"ס לבית היהודי על סגן שר דתות, זה מוגזם ולא לעניין".

ההסברים שהשמיעו ביהדות התורה משכנעים, אבל דומה שהתשובה הטובה ביותר לכל שאלה - היא התוצאה עצמה. כל הקושיות מתייתרות למקרא סעיפי ההסכם בין הליכוד ליהדות התורה.

משולם במזומן
לחליפה שנתפרה ביהדות התורה כיסים עמוקים במיוחד. אלא שהדחיפות והבהלה בתפירתה, הביאו לכך שנותרו כמה קצוות פרומים. ח"כ משולם נהרי, שקיבל השבוע את גיבויו המחודש של חבר מועצת החכמים הגר"ש בעדני כ"איש החינוך" של המפלגה, דקדק ומצא אי אלו טעויות.

נהרי חישב וגילה כי בסעיף תקצוב הישיבות נכללה אמירה עמומה על חישוב ערך הנקודה לפי התעריף בשנת התקציב 2012. אממה, שבאותה שנה היו שלושה תעריפים שונים, כשהפער בין הממוצע השנתי לתעריף הגבוה ששולם באותה שנה עומד על כ-120 מיליוני שקלים. נהרי מספר שבאוצר כבר מיהרו לאמץ בחום את הממוצע השנתי, ולהוריד ממאזן תקצוב הישיבות את הסכום האמור, לתפארת מחלקת הישיבות.

"הטעות הזאת באה לידי ביטוי גם בסעיף הנוגע לתקצוב ממשרד הרווחה שעמד בשנת 2012 על 4 מיליוני שקלים, לעומת כ-12 מיליוני שקלים בשנה האחרונה", נאום איש המספרים בש"ס, שידוע בהקפדתו על כך שכל סעיף תיאורטי יהיה משולם ובמזומן.

ביהדות התורה משיבים כי לטובתו של משולם עדיף שלא לערוך חישובים מדויקים (וד"ל). כך או כך, בסופו של יום, לש"ס היה למעלה משבוע של מקצה שיפורים, וגם זה, בדיעבד, התברר כמהלך טוב ליהודים.

כמאה סעיפים כולל ההסכם עם ש"ס ונכללות בו הטבות לרוב: 70 מיליון שקלים למבני דת, מקוואות ועירובין, החזרת חוק נהרי, תוספת בבסיס התקציב לתרבות תורנית, מלגות לסטודנטים חרדים בסך 8 מיליון שיועברו ישירות לסטודנטים, ועוד כהנה וכהנה. אם רק חלק מההבטחות יקוימו, אנחנו מסודרים.

ואחרי כל הטוב שהורעף על ראשנו בהסכמים עם ש"ס ויהדות התורה, אין סיבה לצאת במחולות גם בחלוף ימי הספירה. ממדיה הצרים של הממשלה יהיו בעוכרנו. אפילו פוליטיקאי חרדי-ימני כח"כ מאיר פרוש שצידד בכינון ממשלת ימין צרה על פני ממשלת אחדות לא העלה בדעתו שתהא זו ממשלת צרה-צרורה.

השותפים בממשלת נתניהו הרביעית תלויים זה בזה, עד אחרון הח"כים מהספסלים האחוריים. התקשורת תהפוך כל מורד פוטנציאלי ל'מנהיג נולד'. 'הצבעת דווקא' אחת של רחל עזריה או הימנעות נעלבת של ח"כ דודי אמסלם, עלולות לטרפד את תיקון חוק הגיוס, ו/או כל סעיף אחר שלא ימצא חן בעיני ח"כ/ית בודד/ה. בכל הצבעה, ניאלץ לקושש את קולו של החזן (אורן) כעשירי למניין. בתנאים מעין אלה, כידוע, לא נמצא הגבאי שיצליח להחזיק משכן בית כנסת מסודר.

בנייה לדורות
הפספוס הגדול של ההסכם הקואליציוני הוא סעיף הדיור. בניגוד לתקציבי הישיבות ושאר כל הכופתאות, הרי שדווקא לגבי הסעיף שמטריד את מנוחת ההורים לזוגות צעירים, אין התייחסות אמיתית.

גם אם נחשב את סך כל תוספות הקצבאות, בקדנציה זו, ובקדנציה שלפני-פניה, לא יהיה בסכום שיצטבר כדי להתחרות בעלות של פעימת-התייקרות אחת במחירי הדירות.

אם לפני שתי קדנציות ראינו נציג חרדי שנאבק עד זוב דם כדי לקבל תיק שיכון מלא-מלא, הרי שבסבב הזה, הנציגים החרדים שמרו מרחק מתיק השיכון, כמו כהן מבית הקברות. אטיאס נכווה ברותחים. חבריו נזהרים בצוננים.

אז נכון שבשולי ההסכם של יהדות התורה יש בשורה אחת יחידה, ועניינה הסרת קריטריונים שהפלו לרעה את החרדים, אך מעבר לכך אין התייחסות קונקרטית לבנייה ייעודית. עם אמירה לא מחייבת וכוללנית לא מקבלים בבנק משכנתא.

ולא שהיו חסרות הצעות. הייתה לדוגמה, הצעה מורכבת אך מגובשת של ח"כ לשעבר ביהדות התורה, לכלול סעיפים ייעודיים על בנייה לחרדים שיחולו בהסכמי הגג שעורכת הממשלה עם הרשויות. מדובר בהסכמים הנוגעים לפרויקטים בהם נבנות למעלה מ-5,000 יחידות דיור, כאשר רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר ומשרד הבינוי חותמים עם 'הרשות הזוכה' על 'הסכם גג' במסגרתו מובטחים מימון תשתיות וזירוז הליכים מטעם המדינה. עבור ראשי הרשויות, חתימה על הסכם גג בתחום השיפוט העירוני, היא זכייה בפרס הגדול.

על פי ההצעה שהועלתה על השולחן אך למרבה הצער לא נכללה לבסוף בהסכם של יהדות התורה, בכל 'הסכם גג' שכזה, יוקצה חלק יחסי של דירות לחרדים. כדי לאפשר את מימושה המשפטי של היוזמה, הציע היזם, לעשות שימוש ב'פרוגרמה לבנייה לחרדים' שקבע משרד השיכון.

הפרוגרמה המיוחדת לחרדים מחייבת לדוגמה הקצאת יותר שטחים למוסדות ציבור, ופחות מ"ר לחניות תת-קרקעיות. בעבר, שימשה הפרוגרמה בעיקר לרעתנו. באחיסמך ובחריש, נטען כי יש לשנות את התב"ע הכללית ולהתאימה ל'פרוגרמה החרדית', מה שגרר סחבת של שנים.

אם הצעת הח"כ לשעבר הייתה מתקבלת, הפרוגרמה האמורה הייתה משחקת הפעם לטובתנו. רק שההצעה הקונקרטית להנחת יסודות ראויים בתחום הבינוי נזנחה, לטובת שמירה על קוצו של יו"ד בתקציבי עולם התורה.

לסיום הפרק הזה ולהמחשת הפספוס הגדול, לא נותר אלא לצרף את המכתב המשותף ששלחו חברי צוות המו"מ מטעם הליכוד, אלקין ולוין (כשהם מחוברים). המכתב מופנה להנהלת סניף הליכוד בבית שמש וכלולה בו התחייבות מפורשת המעוגנת בהסכם הקואליציוני עם 'כולנו' לבניית יחידות דיור ייעודיות לדתיים לאומיים ולחילונים בעיר.

"אנו מקווים כי התחייבות זו תמומש במלואה ותשנה את פני הדברים בעיר בית שמש", מסכמים השניים. אז בעניין הדיור, לפחות על הנייר, כחלון, אלקין ולוין מספקים את הסחורה לציבור בוחריהם. מה חבל שבצד כל הסופרלטיבים על ההישגים בתחום התורני, אי אפשר לומר את אותה מחמאה על חברי הכנסת של יהדות התורה. ככה, חברים, לא בונים.

למרבה המזל (נכון יותר לומר: טיפת מזל, ולא יותר), גם בסוגיה הזאת ההסכם של ש"ס משמש מעין מקצה שיפורים חלקי לזה של יהדות התורה. במסגרת ההסכם נקבע פרטנית כי יוקצו יעדים לבניית 5,000 יחידות דיור בשנה לחרדים. בנוסף, תתוקן החלטת הממשלה והיישובים החרדים ישובצו במפת אזורי העדיפות הלאומית.

אז ראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטיין יכול לחייך. הזוגות הצעירים החרדים ממש לא. כבוגרי הבטחות לדירות על הנייר מקדנציית השובע הקודמת, הם אינם מאמינים לאף מילה עד שיראו את הדחפורים באתרי הבנייה.

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עתונות'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!