דו"ח המבקר בוחן הביקורות בישיבות • פרוש: "עיתוי הפרסום מסייע להסתה"

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, הניח היום (שלישי) על שולחנה של הכנסת את הדוח השנתי - 65ג, בשעה 16:00 אחה"צ, הדו"ח הוגש ליו"ר הכנסת ח"כ יולי יואל אדלשטיין בלשכתו. הדו"ח כולל 37 פרקים המבטאים את היעדים שהגדיר מבקר המדינה מאז תחילת כהונתו – מאבק בשחיתות הציבורית ולמען טוהר המידות, בד בבד עם טיפול מעמיק בתחומי חברה וכלכלה, הנוגעים באיכות החיים, בזכויות ובשירות להם זכאי כל אחד ואחד מאזרחי ותושבי המדינה ובעיקר האוכלוסיות החלשות.

אחד מפרקי הדו"ח מוקדש ל"היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה - פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית", פרק שנחתם עוד קודם לתחילת אירועי המחאה של יוצאי אתיופיה בשבוע שעבר.

באשר לנושא החברתי-כלכלי, שמרחף כמעט מעל כל הדו"ח, המבקר ייצג את ממצאיו בנושאים של אי מיצוי של זכויות חברתיות, שירותים ומוצרים שנותנים גופים ציבוריים לעובדים ללא תשלום מלא, המבקר עוסק בהקשר לכך גם בתופעה מכעיסה - אובדן מזון בכמויות אדירות על השלכותיו החברתיות, הסביבתיות והכלכליות, פעולות המדינה להגנה על זכויותיהם של עובדים בשכר נמוך, סיוע בדיור לזכאים ועוד.

הדו"ח כולל פרקים העוסקים בההיערכות לבחירות לרשויות המקומיות וניהולן, הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים. בנוסף הדו"ח כולל פרקים נוספים: הטיפול בתהליך חקיקת משנה במערכת הממשלתית, ענף הלול – היבטים באסדרה, בטיפול ובפיקוח, השמירה על זכויות החולה המאושפז ועל כבודו, סוגיות בתקציב מערכת הבריאות ובכללם שירותי בריאות השן, הטיפול בזיהום אוויר ממקורות נייחים, הפיקוח על חופי הרחצה בישראל, פעולות הממשלה לאבטחת האיכות הבטיחות בענף הבנייה, תכנון והניהול של משאבי אנוש במשרד החוץ, חברת נמל אשדוד והמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה.

יושב-ראש הכנסת אדלשטיין אמר: "מהדו"ח עולה תחושה של אי נוחות מאחר וסכומים משמעותיים מכספי משלם המיסים נותרים בקופת המדינה ולא מגיעים לאזרחים הזכאים לקבלם. גם מערכת הבריאות על פי הדו"ח, היא נושא כאוב ומתואר בדו"ח המבקר מחסור חמור במיטות כולל במחלקות הטיפול הנמרץ. אז נזכרים ב'זקנה במסדרון' וכבר כמה ממשלות וכנסות שמדברים עליה ועדיין המטרה לא הושגה. הדו"ח מתאר גם תופעות של בזבוז והשלכת מזון, מזון המיועד לנזקקים. כולי תקווה שלאחר כינון הממשלה תוכל גם הכנסת לתת מענה לנושאים אלה שהועלו, גם בתחום החקיקה ובוודאי בוועדה לביקורת המדינה".

מבקר המדינה יוסף שפירא הודה לצוות המבקר, בראשות מנכ"ל משרד מבקר המדינה אלי מרזל, על העבודה המאומצת של כתיבת הדו"ח. מבקר המדינה שפירא אמר: "הדו"ח עוסק בנושאים כלכליים וחברתיים רבים, נושאי שרות וזכויות האזרח. לא אוכל שלא להידרש לסערה ברחובה של עיר. דוח המבקר לשנת 2012 עסק בהרחבה ובאופן נוקב בנושא קליטת יהודי אתיופיה. הודגש כי יש חשיבות ציבורית ראשונה במעלה לתת עדיפות עליונה לנושא זה. לצערי זה לא קרה ונושאים רבים לא טופלו. אנחנו נעשה כל מאמץ שכל מסקנות הדו"ח יישומו תוך אווירה ראויה של שיח והדברות", אמר.

ח"כ מאיר פרוש הגיב לממצאי דו"ח המבקר בנושא מוסדות התורה, כי עיקר הטענות העולות מהביקורת מתמקדות במשרדי הממשלה השונים ולא במוסדות עצמם.

"אך לגופו של עניין, עיתוי הפרסום - בתקופה רגישה כאשר גל הסתה נגד המגזר החרדי פוקד את ישראל - מעורר תחושה שאינה נעימה, ומסייע לאויביו של הציבור החרדי לרדוף אותו ולהסית נגדו. מוטב היה אילו המתין המבקר מעט בפרסום פרק זה, ולו עד שוך גל ההסתה הנוכחי, המתיר את דמו של הציבור החרדי, באשמת כך שהוא מבקש את זכויותיו הלגיטימיות".

ביקורת על מוסדות תורניים
בדו"ח ישנו פרק מיוחד בנושא "הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים", המגולל ב-48 עמודים:

משרד החינוך מופקד על הליך מתן התמיכה למוסדות לימוד תורניים, ובהם ישיבות גבוהות, כוללים, ישיבות הסדר ומדרשות, וכן על תשלום מלגה לאברכים. הוא עושה זאת באמצעות "אגף בכיר מוסדות תורניים" במינהל עובדי הוראה. התמיכה, היא עבור לימודי התלמידים במקום הלימודים שדווח בידי המוסד, והיא נועדה לסייע למוסד התורני להשיג את יעדיו בתחום הגברת החינוך והלימודים התורניים. התמיכה ניתנת על פי מספר התלמידים הלומדים במוסד.

בשנת 2013 העניק משרד החינוך תמיכות ל-1,508 מוסדות תורניים המשתייכים לכ-1,150 עמותות. במוסדות למדו 122,061 תלמידים הזכאים לתמיכת האגף. התקציב, לאחר שינויו, לרבות תקציב מלגות לימודים, עמד בשנה זו על 866 מיליון ש"ח. בשנת 2014 היה התקציב 668 מיליון ש"ח, מהם 113 מיליון ש"ח עבור מלגות לימודים. בשנת 2013 קיבלו 10,624 אברכים מלגת לימודים; במאי 2014 החליט בג"ץ כי מלגת לימודים לאברכים תלמידי ישיבה היא בלתי שוויונית ויש להפסיקה מ-2.1.15.

הנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה ולדיון בהן, מפרט את הכללים למתן תמיכה, את הליך הטיפול בבקשות לתמיכה ואת דרכי הפיקוח על המוסדות מקבלי התמיכה. כן הוא מפרט את הצעדים שיש לנקוט כלפי מוסדות שהפרו את הכללים. על פי הנוהל, ועדת התמיכות של האגף מוסמכת להמליץ על הקצאת כספי התמיכות, לדון בממצאי הביקורות במוסדות הנתמכים ולהטיל עליהם סנקציות אם נדרש. החשב הכללי במשרד האוצר, באמצעות מטה התמיכות בחשכ"ל מרכז את הפיקוח על התמיכות מתקציב המדינה, לרבות למוסדות התורניים; מופקד על הסדרת נושא התמיכות למוסדות ציבור ממשרדי הממשלה ועל ניהול התמיכות. היועץ המשפטי לממשלה מנחה את החשכ"ל ואת משרדי הממשלה נותני התמיכות ומייעץ להם בעניין קביעת מבחני התמיכה ובשאלות משפטיות הנוגעות לתמיכות. הוא עושה זאת באמצעות בעל תפקיד במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרדו.

הליקויים העיקריים העולים מדו"ח המבקר: היעדר פיקוח על מרבית המוסדות הגדולים והבינוניים. בשנת 2011 הורה החשכ"ל למשרד רו"ח המרכז את משרדי רואי החשבון המבצעים את הביקורות במוסדות מטעמו, שלא לבצע ביקורות שטח במוסדות המונים יותר מ-200 תלמידים - המוסדות הגדולים והבינוניים, בניגוד לנוהל שר האוצר. ההחלטה התייחסה ל-155 מוסדות שלמדו בהם בשנת 2013 כ-57% מכלל התלמידים. ההוראה ניתנה ללא היוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה כנדרש, נוכח היותה שינוי מהותי, התליה או ביטול, בלי שנקבע מערך בקרה חלופי הולם ובלי לשתף את מנהל האגף. מנגד, הממונה על מבחני התמיכות במשרד המשפטים וכן מנהל האגף לא דרשו ממטה התמיכות לעדכן אותם בעניין אופן ביצוען של ביקורות השטח, דבר שהיה מאפשר להם להתריע לפני מטה התמיכות ולפני היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת הביקורות האמורות.

בעקבות ההוראה, לפחות בשלוש השנים האחרונות לא נעשות ביקורות במרבית המוסדות שלומדים בהם עשרות אלפי תלמידים: בשנת 2012 נעשו ביקורות שטח במוסדות גדולים ובינוניים שבהם למדו 8,726 תלמידים זכאים בלבד (12.2% מהתלמידים במוסדות אלה). בשנה זו נעשו ביקורות שטח במוסדות שבהם למדו 51.5% בלבד מכלל התלמידים הזכאים; בשנת 2013 נעשו ביקורות שטח במוסדות גדולים ובינוניים שבהם למדו 24,942 תלמידים זכאים בלבד (35.8% מהתלמידים במוסדות אלה). בשנה זו נעשו ביקורות שטח במוסדות שבהם למדו 63.4% בלבד מכלל התלמידים הזכאים. מכאן שחלק ניכר מתמיכות האגף למוסדות הגדולים והבינוניים, שנאמדים בשנת 2012 בכ-500 מיליון ש"ח ובשנת 2013 בכ-275 מיליון ש"ח, אינו מבוקר באמצעות ביקורות שטח לבדיקת נוכחותם של התלמידים שבגינם זכאים המוסדות התורניים לתמיכה.

במקביל להפסקת ביקורות השטח כאמור, התקיימו באפריל ובמאי 2011 דיונים בחשכ"ל שעסקו בקביעת שיטה מדגמית ואמצעים טכנולוגיים לביצוע הביקורות השטח במוסדות הללו. ואולם כעבור יותר משלוש שנים טרם קבע החשכ"ל כללים לביצוע ביקורת בשיטה מדגמית, וטרם בוצע פיילוט לבדיקת נוכחות באמצעות כלים טכנולוגיים.

המלצת המבקר: על מטה תמיכות בחשכ"ל ומשרד החינוך לבצע לאלתר ביקורות שטח במוסדות הגדולים והבינוניים. ככל שהגורמים האחראים לתמיכות סבורים שנדרשים כללים סטטיסטיים וטכנולוגיים לביצוען, עליהם לגבשם ולהפעילם בדחיפות.

פיקוח לא מספק של משרד האוצר על המוסדות: מטה התמיכות לא סיכם את התוצאות של כלל הביקורות שנעשו בעמותות ובמוסדות, ולא ריכז את הליקויים המרכזיים שחזרו ועלו בביקורות העומק וביקורות השטח. מטה התמיכות גם לא יידע את המוסדות בסוגיות עקרוניות ובבעיות המרכזיות שחזרו ועלו בביקורות, כדי שהם יוכלו לתקן את הליקויים, להפיק לקחים ולמנוע אי-סדרים. על פי נוהל שר האוצר והוראות תקנון כספים ומשק (תכ"ם) שהיו בתוקף בשנים 2013-2011, היה על משרד האוצר ליזום ביקורת עומק בעמותה המפעילה מוסד תורני אחת לשלוש שנים, ובסך הכול ליזום את ביצוען של 1,150 ביקורות עומק במהלך שלוש שנים. משרד האוצר יזם בשנים 2013-2011 רק 236 ביקורות עומק בעמותות המפעילות מוסדות תורניים, שהם כחמישית בלבד מהביקורות שהיה עליה לבצע על פי הנוהל והוראות התכ"ם. הפיקוח על המוסדות התורניים הוא אפוא חסר - הן בנוגע לנוכחותם של התלמידים במוסדות והן בנוגע לדרך פעולתם הכספית-תפעולית.

המלצת המבקר: על מטה תמיכות בחשכ"ל ומשרד החינוך לבצע לאלתר ביקורות שטח במוסדות הגדולים והבינוניים. ככל שהגורמים האחראים לתמיכות סבורים שנדרשים כללים סטטיסטיים וטכנולוגיים לביצוען, עליהם לגבשם ולהפעילם בדחיפות.

היעדר מדדי איכות למתן תמיכות: מבחני התמיכה שקבע משרד החינוך והבקרה על פעילות המוסדות התורניים אינם כוללים מדדי איכות המתייחסים לתשומות ולתפוקות, אלא כוללים מדד כמותי בלבד - מספר הלומדים במוסדות ונוכחותם במוסד בעת ביצוע ביקורת השטח. המדדים אינם בודקים את רמת הלימודים, את קיומה של תכנית לימודים מאושרת או כל מרכיב פדגוגי אחר.

המלצת המבקר: נוכח ההיקף הכספי הרחב של התמיכה במוסדות התורניים והצורך להבטיח שימוש יעיל כספים אלה, ראוי שהגופים הממשלתיים האחראים לנושא ישקלו להטמיע אמות מידה איכותיות למתן התמיכות ולבקרה עליהן, נוסף על אמת המידה הכמותית הקיימת. נוכח רגישותה של הסוגיה, ראוי שבחינה זו תכלול את שמיעת דעתם של ראשי המוסדות.

כפל תמיכות בין משרדי ממשלה:
כפל תמיכה בין משרד החינוך ומשרד הרווחה; יו"ר ועדת התמיכות של האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך ויו"ר ועדת התמיכות של משרד הרווחה לא תיאמו ביניהם את מתן התמיכה והיקפה, בניגוד לנדרש בנוהל. בביקורת עלה כי בשנים 2012 ו-2013 קיבלו מוסדות תורניים כפל תמיכות עבור כתשעים תלמידים. התמיכות התקבלו הן מהאגף למוסדות תורניים בעבור התלמידים שהיו רשומים במוסדות התורניים, והן ממשרד הרווחה בשל שהותם של התלמידים בפנימיות ובמוסדות של משרד הרווחה. תופעה זו נמשכה לעתים תקופה ארוכה, ומשמעה כפל של תשלומים מכספי הציבור.

תשלום תמיכה למוסדות תורניים עבור תלמידים שלמדו במקביל גם במסגרות לימודיות של משרד הכלכלה: תלמידי מוסד תורני הזכאי לתמיכה עבורם מחויבים ללמוד 45-35 שעות בשבוע, לפי סוג המוסד, ולכן, ככלל, אינם יכולים ללמוד במקביל במוסדות לימוד אחרים. אף על פי כן נמצאו עשרות מוסדות תורניים שקיבלו תמיכה בגין מאות תלמידים שלמדו גם בקורסים המוכרים על ידי האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה. חלק מהקורסים היו קורסים שנתיים ודו-שנתיים שנלמדו בשעות הבוקר, במקביל ללימודי התלמידים במוסד התורני.

הצלבת נתונים בין משרד החינוך לבין המוסד לביטוח לאומי: תלמידים המקבלים מלגת לימודים מהאגף אינם זכאים לתשלומי הבטחת הכנסה או לתשלומים מסוימים אחרים מהמוסד לביטוח לאומי. אף על פי כן נמצאו 184 מקרים שבהם קיבלו אברכים מלגות לימודים במקביל לקבלת תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי. מאז יוני 2010 לא יזם האגף הצלבת מידע עם המוסד לביטוח לאומי לאיתור תלמידים המקבלים כפל תשלומים.

המלצת המבקר: משרדי החינוך והרווחה נדרשים לתאם את מתן התמיכות והיקפן, לבצע הצלבות עתיות בין התלמידים הרשומים במוסדות המשויכים למשרדים השונים, לרכז את הנתונים ולהפיק מהם לקחים - כדי למנוע תשלומי כפל תמיכה למוסדות בגין אותם תלמידים. משרד החינוך ומשרד הכלכלה נדרשים לבצע הצלבות עתיות בין רשימות התלמידים, על מנת למנוע רישום כפול של תלמיד הן במוסד תורני והן בקורסים המוכרים על ידי האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה. על משרד החינוך והמוסד לביטוח לאומי לפעול על מנת למנוע תשלומי תמיכות שאינן מותרות.

היעדר תיאום בין משרד החינוך לצה"ל בעניין "דחויי שירות":
מאז פקיעת "חוק טל" ב-1.8.2012 צה"ל ממשיך לדחות את גיוסם של תלמידי ישיבות חייבי גיוס, והוא הודיע על כך לבג"ץ. ביולי 2013 החליטה הממשלה כי ישיבה לא תקבל תמיכה בגין תלמיד המצוי בגיל דחיית שירות ואינו עומד בתנאים הנדרשים כדי לקבל דחיית שירות או שנקרא להתגייס ולא התייצב. באותה החלטה הטילה הממשלה על שר החינוך ושר הביטחון לקיים מנגנוני העברת מידע יעילים לשם יישום כלל ההיבטים הרלוונטיים של החלטה זו. בתיקון 19 לחוק שירות ביטחון, ממרץ 2014, נקבע כי משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצה"ל, לפי דרישתם, נתונים בדבר נוכחותם של תלמידים בישיבה ש"תורתם אומנותם", לשם פיקוח על קיום הוראות חוק שירות ביטחון.

הרשימה האחרונה, מאוגוסט 2012, כללה 54,375 דחויי שירות. רשימת הישיבות המוכרות על ידי צה"ל המעודכנת לאוגוסט 2012 כללה כ-950 ישיבות שלמדו בהן דחויי שירות. יצוין כי חלק מהמוסדות הללו אינם מוכרים ואינם נתמכים על ידי האגף - ועל כן נתוניהם של הלומדים בהן אינם אמורים להיכלל ברשימות האגף. משמעות הדבר היא שרשימת התלמידים דחויי השירות של האגף אינה זהה בהכרח לרשימת דחויי השירות של צה"ל.

מאז שנת 2011 עשה מנהל האגף מאמצים לקבל מצה"ל את רשימת התלמידים שדווח לגביהם כי התייצבו בלשכת הגיוס, הצהירו כי תורתם אומנותם וקיבלו דחיית שירות מצה"ל, כדי לבדוק אם הם אכן לומדים במוסדות תורניים שהאגף מכיר ותומך בהם. רק בפברואר 2014 אישרה ראשת אגף כוח אדם (אכ"א) את העברת המידע למשרד החינוך. ואולם עד למועד סיכום הביקורת, דצמבר 2014, טרם העביר צה"ל את המידע הנדרש לאגף. לכן לא יכול האגף להצליב בין הנתונים ולהעביר לצה"ל את המידע על תלמידים שאינם לומדים במוסדות תורניים, ובשל כך ויתר למעשה צה"ל על האפשרות לאתר תלמידים שאינם זכאים לדחיית שירות.

לגבי ביקורות השטח שנעשו במוסדות שבהם לא מנע החשכ"ל ביצוע ביקורות, נמצא שאלפי תלמידים לא נכחו לא בביקורת הראשונה ולא בביקורת החוזרת וכן לא התייצבו באגף כדי להוכיח שהם לומדים במוסד כלשהו. עקב כך נשללה זכאותם של המוסדות לקבל תמיכה בגינם. 702 מאותם תלמידים נכללו, על פי בדיקת משרד מבקר המדינה, ברשימת צה"ל במעמד של דחויי שירות; צה"ל לא פעל לקבל נתונים ולכן האגף לא דיווח לצה"ל על תלמידים שסווגו ברשימותיו, על פי הצהרתם, כדחויי שירות ולא היו נוכחים בשתי הביקורות. בדרך פעולתו ויתר למעשה צה"ל על האפשרות לנקוט את הצעדים הנדרשים כדי לאתר ולאמת דיווחים בנוגע לתלמידים שנמחקו מרשימת התלמידים הזכאים במוסדות תורניים נתמכים ובשל כך אינם זכאים לדחיית שירות - ולזמנם לשירות צבאי.

מכלל דחויי השירות ברשימת צה"ל, שמספרם באוגוסט 2012 היה 54,375, נמצאו 5,712 שלא הופיעו כתלמידים ברשימות האגף בדצמבר 2012 ובדצמבר 2013; בדיקה מדגמית לגבי 608 מהם העלתה כי 352 לא למדו במוסדות האגף בשנים 2014-2010. נתונים אלה מדגישים את הצורך בשיתוף המידע בין האגף ובין צה"ל בנושא דחויי השירות ובבדיקת הנתונים, למניעת הפרת תנאי הזכאות לדחיית שירות.

המלצת המבקר: האגף וצה"ל נדרשים להחליף ביניהם לאלתר מידע בדבר דחויי השירות ובדבר נוכחותם בישיבות, ולוודא שדחויי השירות מהטעם שתורתם אומנותם אכן עומדים בתנאים שהוצבו להם. מצב שבו 5,712 דחויי שירות אינם מופיעים ברשימות האגף או רשומים באגף כתלמידים לפרקי זמן קצרים, מחייב בדיקה מהירה, מדויקת ופרטנית. על צה"ל, בסיוע האגף, לבדוק את הרשימה של דחויי השירות שלא הופיעו ברשימות התלמידים של האגף, ולוודא כי אין מדובר בניסיון לחמוק משירות צבאי. ראוי שמשרד החינוך וצה"ל יגבשו יחדיו את המתכונת להשוואת נתוניהם. במסגרת ההסדרה מחדש של גיוס החרדים לצה"ל והתיקון לחוק שירות הביטחון, על צה"ל להקפיד על גיבושם של כלים נאותים שיאפשרו לו פיקוח של ממש על עמידתם של דחויי השירות בתנאים שקבע להם.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. ביטול חוק טל וחקיקת תיקון 19 לחוק שירות ביטחון הציבו את תהליך גיוס החרדים לצה"ל בשלב של התהוות מחדש והסדרה הנמשכים גם בימים אלה. מרגע כניסת התיקון לחוק במרץ 2014 החל הליך להסדרת מעמדם של כלל דחויי השירות, כ-54 אלף, שיסתיים בחודש מאי הקרוב.

"בשנים האחרונות גיוס החרדים לצה"ל הועצם תוך עמידה ביעדי הגיוס שנקבעו בחוק. ראוי לציין כי צה"ל מייחס חשיבות גדולה להעברת מידע למול משרד החינוך בהתייחס לכלל המגזרים באוכלוסייה, הרלוונטיים לעניין הגיוס. בתוך כך מצוי גם עניין הבקרה על תמיכה במוסדות תורניים. בין משרד החינוך לצה"ל מתקיים שיח שוטף ותיאום מלא בעניין המתגייסים לצה"ל, דחויי השירות ומספרי העמותות. כיום ניתן להשוות באופן חד ערכי בין נתוני צה"ל לבין נתוני משרד החינוך והנתונים עוברים בין המשרדים באופן שוטף. מערכת אוטומטית להעברת המידע נבנית בימים אלו".

אי-גביית כספים ששולמו ביתר וכספים שיש להשיבם:
ביולי 2014 הסתכמו הכספים ששולמו ביתר וכספים שעל המוסדות להשיבם ושטרם נגבו, חרף פניות אליהם, בכ-25 מיליון ש"ח. בנוסף, היקף החובות בגין תשלומי מלגות ששולמו ביתר לאברכים היה כ-9.5 מיליון ש"ח, ולפי הנהלים יש להשיבם. חשבות האגף לא טיפלה באופן שיטתי ושוטף בהשבת הכספים, וחלק ניכר מהם לא נגבה. אין בידי האגף פירוט של הסכומים שעל המוסדות להשיב, ואם מדובר בחיובים שקוזזו מהתמיכות שניתנו להם או לא; וכן אין בידיו מידע בנוגע למצב הטיפול בחיובים ולמועדי היווצרותם. היעדר מידע כזה מונע טיפול יעיל בהשבת הכספים, לרבות כספים שלא הושבו תקופה ארוכה ולכן לא יהיה ניתן לדרוש את גבייתם. אף על פי שהאגף יכול לפעול לקיזוז כספי התמיכות שמגיעים למוסד מיחידות אחרות במשרד החינוך או ממשרדי ממשלה אחרים, הוא אינו עושה כן ואינו מפעיל אמצעי גבייה אחר מלבד הפחתה מתמיכה שוטפת או עתידית.

המלצת המבקר: על האגף לפעול לתיאום בין יחידות הייעוץ המשפטי, החשבות ומחלקת ישיבות באגף ועל פי תכנית סדורה להשבת כספים ממוסדות ומאברכים שקיבלו תשלומי תמיכה ביתר.

על מטה התמיכות לפעול לריכוז ממצאי הביקורות שעשו משרדי רואי החשבון, ללמוד את הבעיות השבות ועולות, להפיק לקחים ולהביא לידיעת המוסדות התורניים ומשרדי הממשלה את הליקויים שנמצאו, לשם מניעת הישנותם.

לסיכום, כותב המבקר, כי האגף במשרד החינוך עושה מאמצים לנהל ביעילות את מערך מתן התמיכות למוסדות התורניים ולפקח עליו. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את עבודתם של ועדת התמיכות האגפית ומטה האגף ומדגיש כי הממצאים בנושא זה מלמדים על שיפור לעומת הממצאים שהועלו בעבר, כשהיה הנושא באחריות משרד הדתות. עם זאת, הביקורת מצאה ליקויים בבקרה שמפעילים חשבות משרד החינוך והחשכ"ל על מתן התמיכות, ובטיפול האגף בכספים שטרם ניגבו ממוסדות. מדובר בכספי ציבור, וחובה על משרד החינוך והחשכ"ל לוודא שהם מנוצלים כראוי ומשמשים לייעודם המקורי.

עוד מוסיף המבקר, כי הממצאים מצביעים על הצורך בהגברת התיאום בין משרד החינוך, לבין החשכ"ל, רשם העמותות, משרד הרווחה, משרד הכלכלה וצה"ל. במצב העניינים הנוכחי לא נעשות ביקורות שטח על הימצאותם של רוב התלמידים במוסדות הגדולים והבינוניים, קיימים מקרים של כפל תמיכות בגין אותם תלמידים, ולא נבחנת עמידתם של אלפי תלמידים בתנאי דחיית השירות הצבאי.

לסיכום:
משרד החינוך תומך במוסדות תורניים בסכומים כספיים ניכרים. על פי הנתונים מדצמבר 2013 ניתנו בשנה זו תמיכות ל-1,508 מוסדות, שלמדו בהם 122,061 תלמידים הזכאים לתמיכת משרד החינוך. התקציב לתמיכה במוסדות ובכלל זה "מלגת לימודים" לשנת 2013 היה 866 מיליון ש"ח.
בניגוד לנוהל שר האוצר, יותר משלוש שנים לא מבוצעות ביקורות שטח במרביתם של המוסדות התורניים הגדולים והבינוניים שבהם למדו בשנת 2013 36% מכלל התלמידים במוסדות. הפסקת הביקורות נעשתה ללא התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה כנדרש לפי הדין.

האגף במשרד החינוך, לא פעל במשותף עם משרד הרווחה למציאת פתרונות למצב של כפל תמיכה של תלמידים במוסדות נתמכים או מתוקצבים. בפועל נמצאו כתשעים תלמידים שבגינם קיבלו מוסדות כפל תמיכה. בנוסף האגף לא פעל במשותף עם משרד הכלכלה לפתרון בעיית הרישום הכפול של תלמידים במוסדות תורניים במקביל ללימודיהם בלימודי בוקר במוסדות המוכרים על ידי האגף להכשרה מקצועית, ובפועל נמצאו מאות תלמידים שהיו רשומים במוסדות תורניים במקביל לרישומם במוסדות המוכרים על ידי האגף להכשרה מקצועית. טיפולו של האגף בגביית חובות ממוסדות ומאברכים שקיבלו תשלומים ביתר היה לקוי.

צה"ל ומשרד החינוך לא משתפים ומחליפים זה עם זה מידע חיוני על דחויי השירות שתורתם אומנותם. צה"ל לא פעל לקבל נתונים שמהם יוכל ללמוד אם אותם דחויי שירות אכן רשומים ונמצאים במוסדות התורניים, ולכן לא היה ביכולתו לאתר את מי שאינם ממלאים אחר תנאי דחיית השירות ולפעול לגיוסם. צה"ל והאגף נדרשים לשתף לאלתר זה עם זה מידע בדבר אי-נוכחותם של דחויי שירות במוסדות כנדרש ולוודא שדחויי השירות אכן עומדים בתנאים שהוצבו להם.

האגף במשרד החינוך אמנם עושה מאמצים לנהל ביעילות את מערך מתן התמיכות למוסדות התורניים ולפקח עליו, אולם הממצאים שעלו בדוח זה מלמדים שבמאמצים אלה לא די; נדרש להסדיר את מערך הפיקוח על מתן התמיכות ולהגביר את התיאום בעניין זה בין משרד החינוך, החשכ"ל, רשם העמותות, משרד הרווחה, משרד הכלכלה וצה"ל.

מטה התמיכות של החשכ"ל ומשרד החינוך נדרשים לבצע בדחיפות ביקורות שטח יעילות ואפקטיביות במוסדות הגדולים והבינוניים.

נוכח ההיקף הכספי של התמיכה במוסדות והצורך להבטיח שימוש יעיל בכספי התמיכה, על הגורמים המעורבים לבחון את הנחלתן של אמות מידה איכותניות למתן תמיכות ולבקרה עליהן, נוסף על אמת המידה הכמותית הקיימת. נוכח רגישותה של הסוגיה ראוי שבחינתה תיעשה בהידברות ובהתייעצות עם ראשי המוסדות.

על האגף לפעול לתיאום בין יחידות הייעוץ המשפטי, החשבות ומחלקת ישיבות באגף ועל פי תכנית קבועה לגביית חובות כספים שיש להשיבם ממוסדות ומאברכים שקיבלו תשלומי תמיכה ביתר. על מטה התמיכות לפעול לריכוז ממצאי הביקורות שעשו משרדי הרו"ח, לעמוד על הבעיות החוזרות ונשנות ולהביא לידיעת העמותות ומשרדי הממשלה את הליקויים שנמצאו, למניעת הישנותם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!