הספד ה'חוג': שלושים להסתלקות פוסק הדור

בעומדנו לקראת יום השלושים של פוסק הדור, רבן של ישראל, בעל שבט הלוי זצ"ל, אנו באים בזה להציב קווים ופרקי זיכרונות אחדים לזכרו. בהם יבוא לידי ביטוי מה רב כוחו וחייליו של מרן זצוק"ל בייסודה של מערכת הכשרות "בד"ץ חוג חתם סופר" דבני ברק לפני כשבעים שנה. מערכת אותה המשיך ללוות עשרות בשנים יחד עם הגאב"ד הגה"ק רבי יצחק שלמה אונגר זצ"ל.

כדי להבין את הנסיבות שהובילו את אנשי קהילת חוג חתם סופר להקמת המערכת, בנשיאותו, בהשראתו ובעצתו של הגר"ש זצ"ל, יש לתת את הדעת על מצב הכשרות באותם הימים של שנות התקומה לאחר השואה.

בימים ההם של שנות העלייה הראשונות כמעט ולא נמצאו מוצרים כשרים בהשגחה מהודרת. הידורים, חומרות והלכות שונות שנוהגים היום בכל מערכת כשרות כדבר המובן מאליו, לא היו אז בנמצא. לדוגמא: השוחטים לא היו עורכים בדיקת ריאות לאחר שחיטת העופות. לא היה מקובל לתת הכשרים למאכלים ומוצרים, גם אולמות השמחה לא היו תחת השגחה מסודרת כנהוג היום.

באותן שנים בהן נתייסדה מחדש קהילת חוג חתם סופר, זכו חבריה שהגר"ש וואזנר זצ"ל פרס עליהם את כנפיו, עמד בנשיאות הקהילה והיה למורה דרכם של חבריה ומייסדיה. גם את משא הקודש של הקמת וועד הכשרות שהיה בנפשם של בני הקהילה נשא על שכמו. מהפרוטוקולים המפורטים של אסיפות וועד הכשרות, נראה בעליל כיצד יצק בעצותיו, בפסקיו ובהשראתו את אבני היסוד עליהם מושתת גוף הכשרות. ממייסדי הכשרות דרש שעל-אף היותם עסקנים לשם שמים בכל נפשם, הרי שכל נושא הכשרות צריך להתנהל אך ורק על-ידי סמכות רבנית שתהא המחליטה הבלעדית.

הפעילות הראשונית של מערכת הכשרות שנתייסדה כאמור לפני שבעים שנה, הייתה בעיקר בתחום אפיית מצות מכונה במאפייה ברמת גן. הגר"ש היה טורח ובא להשגיח על האפייה ועל הפעילות במקום, ואף דרש להתארגן להקמת בית חרושת עצמאי לאפיית מצות.

בשנת תשי"ד התרחש המפנה הראשון בהרחבת פעילות הכשרות לתחומים אחרים. באותה שנה החלה מערכת הכשרות לתת הכשר על ייצור יינות לציבור הרחב. היה זה יקב 'אליעז' שהיה הראשון שזכה לחותם הכשרות שתחת פיקוחו של הגר"ש זצ"ל. כאשר הוא אף טרח ובא למפעל וסידר על כנן את כל הנחיות הכשרות הנדרשות למוצר כה חשוב כמו יין.

מאוחר יותר החלה מערכת הכשרות בד"ץ חוג חתם סופר בני ברק, להעניק כשרות למוצרי חלב של מחלבת רענן. הייתה זו בשורה של ממש לקהל היראים בבני ברק ומחוצה לה. שמה של מערכת הכשרות הלך ונפוץ.

זמן קצר לאחר מכן, בשנת תשט"ז, פעל הגר"ש זצ"ל להביא את ידידו ורעו הגה"ק רבי יצחק שלמה אונגר זצ"ל לכהן פאר כרבה של הקהילה. מורנו הגרי"ש התמסר בכל עוז לביצורה ופיתוחה של מערכת הכשרות וראה בכך שליחות קודש, עד אשר זכה לראותה בנויה לתלפיות ומפקחת על מאות מפעלים בארץ ובחו"ל המתהדרים בחותם הכשרות 'חוג חתם סופר'.

כל פעולותיו של הגאב"ד הגרי"ש היו בעצה אחת עם הגר"ש אשר המשיך ללוות את מערכת הכשרות עוד עשרות בשנים. יחדיו כיתתו רגליהם למרחקים כדי להעמיד את חומת הכשרות על תילה, בשנת תשכ"ה אף נערך הסכם שחיטה על-ידי קהל חוג חת"ס כאשר הגר"ש זצ"ל מעורב בכל פרטי ההסכם וקביעת הנהלים עד האחרון שבהם. חתימתו יחד עם חתימת הגרי"ש מתנוססות על גבי ההסכם.

דלתו של הגר"ש זצ"ל היתה פתוחה תמיד בפני אישי ומשגיחי הכשרות, ביניהם רבי מיכאל אליעזר שפרינצלס, ד"ר מאיר הכהן דויטש, הרב ליפא פרידמן, הרב חיים קוהן ז"ל וייבדלו לחיים טובים וארוכים הרב שלמה גולדשטיין, הרב צבי יהודה פרנק, הרב גדליה גולדשטיין הרב יהושע קופמן מנכ"ל מערכת הכשרות ואחרים. מרן סמך על אישים אלה בנאמנות מוחלטת כפי שהתבטא רבות בחביבות יתרה על גודל יראתם וישרותם בכל תחומי הכשרות.

גם בשנותיו המאוחרות, כאשר הפך לרבן של כל בני הגולה ונשא את משא הדור כולו על שכמו, המשיך רבנו ללוות את מערכת הכשרות בהוראותיו הברורות ובעצותיו המועילות והתמצאותו בנבכי הכשרות וההלכה. מערכת הכשרות המשיכה להתנהל לאור פסיקותיו ומפיו ומפי כתביו נקבעו כל נהלי הכשרות.

הגר"ש זצ"ל כיבד והוקיר בחביבות יתרה את רבני הבד"ץ ובראשם את מחותנו מורנו גאב"ד חוג חתם סופר. והביע לא אחת את הערכתו ותמיכתו הגלויה בהנהגתו את מערכת הכשרות ואת הקהילה כולה.

לרבים מאתנו זכור כיצד יצא הגר"ש זצ"ל מגדרו למען מערכת הכשרות 'בד"ץ חוג חתם סופר', כאשר אך לפני שנים ספורות קמו בעלי ריב ומדון וניסו לערער על מהימנות גוף הכשרות אותו הקים. ובמודעה שהתפרסמה בעיתונות החרדית גינה בחריפות רבה ובכתב יד קודשו את מפיצי הלשון הרע ודברי הבלע, ושיבח את רבני הבד"ץ שליט"א העומדים על משמר הקודש של מערכת הכשרות, למען יעלו המוצרים שתחת השגחתם על שולחנם של המהדרין מן המהדרין. זכותו תגן עלינו, אמן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!