למה נגרע? הצעקה האמתית יצרה מצווה

בעוד מספר ימים יחול פסח שני, אשר בזמן שבית המקדש היה קיים, היה ביום זה יכולת להשלים את קרבן פסח, לכל אלו שהיו טמאי מת או היו בדרך רחוקה, ולא יכלו להקריב את הפסח במועדו,
הבה נתבונן בשורש מצווה זו מתי בא ציווי זה לעם ישראל, ונצטט פה הפסוקים של הפרשה העוסקת בדין פסח שני.

וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי משֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא: וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם 'לָמָּה נִגָּרַע' לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

האנשים שהיו טמאים בחג הפסח או היו רחוקים באו ושאלו את משה 'למה נגרע'?

לכאורה לא מובן שאלתם כלל וכלל, הרי הם עצמם עונים על השאלה, בזה שהם אומרים שהיו טמאים, או היו רחוקים, הרי זאת הסיבה שהם נגרעו מלהקריב את הפסח, וכי אין כאן מקום כלל לשאלה.
הרי באותו זמן שהם באו למשה רבינו עדיין לא היה מצוות פסח שני, אז מה הם רצו, הרי יש הלכה שהטמא לנפש לא יכול להקריב את הפסח, ומה שייך לעשות?

דומה למי שנולד אחרי פסח ואומר שרוצה לעשות קרבן פסח כי בפסח עדיין לא נולד... או לגר שהתגייר אחרי ראש השנה שיבוא ויבקש בחודש חשוון שרוצה לקיים תקיעת שופר של ראש השנה... הרי ברור שיסתכלו עליו כחסר דעה... ומה ראו על ככה בני ישראל במדבר שבאו אל משה רבם בטענה של 'למה נגרע' הרי 'עבר זמנו בטל קרבנו'.

והקושיא מתחזקת שרואים אני שהקב"ה קבל את טענתם, והוציא מצווה חדשה לגמרי, ונתן אפשרות להשלים באותו יום בחודש אחרי,

אך מוסר השכל חזקה מאוד אנו יכולים ללמוד לעצמנו מפרשת פסח שני, שעל אף שהיו טמאים והיו בדרך רחוקה, ולכאורה אין להם שום זכות ואפשרות להשלים את מה שהפסידו, אבל על ידי העקשנות שלהם, והרצון, והתשוקה, והגעגועים, למצווה, ובאו וצעקו – 'למה נגרע'?

בכח זה נברא מצווה חדשה של תיקון והשלמה של מצוות פסח שני,

וזה מעשה אבות סימן לבנים שכל מי שנמצא בטומאה ובחושך, או בדרך רחוקה שהוא רחוק מקרבת אלוקים, והפסיד ימים שלמים של תורה ותפילה, יכול עדיין על ידי צעקה אמתית של 'למה נגרע' לתקן הכל, ולברוא מציאות חדשה אשר לא היה קודם, ולהשלים את מה שהחסיר.

ולכן דווקא במצווה קרבן פסח הרומזת לחרות, התורה אומרת לנו שתמיד מתי שנצעק באמת מקירות לבנו למה נגרע ורצוננו לראות את מלכנו, תמיד נוכל לחזור לשורש שלנו ולזכות לחרות אמתית מיצרנו הרע, כמו שאמר דוד המלך 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוך באמת'. והשם חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח.

ויהי רצון שנזכה להתקרב אל ה' ולהשתוקק ולכסוף תמיד לקרבת אלוקים, שיהיה טופח על מנת להטפיח לקרב אחרים גם לעבודתו יתברך שמו אמן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!