סופרים בשקט, במדרגות • על דרעי מודל תשע"ה

אמרו עליו שהוא איבד את זה. שמגע הקסם אבד. שהמוח המבריק של הימים ההם דהה. שהוא הלך לאיבוד במו״מ מול הליכוד בסבך של תיקים. חורשי רעות מיהרו לפרסם טורים אודות ׳בגידתו׳ בשקופים ובדגלים החברתיים שהרים.

אבל אריה דרעי נשך שפתיים והמשיך לנהל את השבועות האחרונים בשקט מופתי ובתבונה של סוחר ותיק, ביודעו כי רעשי הרקע הם קצף שעל פני המים מול הכסף שייספר בסוף, במדרגות.

הוא הגיע אל המו״מ עם הבטחה יצוקה מנתניהו לתיק הפנים במלואו. דרישתו העיקשת של כחלון לועדת התיכנון אמורה היתה לגרום לדרעי להקים את חומות יריחו מחדש ולתקוע בשופרות ובאיומים. הוא היה ׳יוצא מלך׳ לקול תשואות ההמון ופרשניו ואף היה מקבל את דרישתו. אבל דרעי ספר עד שלוש, והשנים הרבות שחלפו העניקו לו את המימד הקריטי הנעדר מעסקנים צעירים. לנטרל רגשות, לחשוב בקור רוח ומחוץ לקופסא.

היה הרבה מן הצדק ההיסטורי לראות אותו שוב במשרד הפנים ממנו הודח ע״י זרועות הרדיפה, אבל דרעי לא חזר לפוליטיקה כדי לשכתב היסטוריה אלא כדי למקסם את יכולותיו בעשיה למען הציבור התולה בו תקוות. דרך המשקפת הזו הוא לא היסס לבחון חלופות כמו משרד התחבורה עתיר התקציבים, חרף שובל ההלצות שהשתרך מאחוריו.

בכל בנוגע לגזרות הרוחניות והכלכליות של ממשלת לפיד, הוא ניהל את המו״מ בתיאום מוחלט עם יהדות התורה, כאשר אריאל אטיאס ומשולם נהרי מבלים שעות ארוכות עם משה גפני ויעקב ליצמן בחדר הסיעה, לליבון ותיאום מספרי הקצבאות ותקציבי החינוך עד האחרון שבהם. הוא אף נתן אור ירוק ליהדות התורה לחתום הסכם קואליציוני לפני ש״ס ובכך אולי לאפשר להם לגזור את הקופון של ׳מצילי עולם התורה׳. דרעי שצפה את עליהום ההסתה נגד ״הסחטנות החרדית״ המתחולל כעת הותיר את הזירה לנציגים האשכנזים להתמודד עם החיצים. יש לו עוד כמה מאבקים לנהל.

לאורך כל הדרך השמיע קול ברור ונחרץ בתביעותיו החברתיות למע״מ 0 על מוצרי יסוד, העלאת שכר המינימום ודיור ציבורי. אל מול מקהלת הסקפטיים הוא הבהיר כי לא מדובר ב׳הבטחת בחירות׳ אלא בדרישה חד משמעית שאין ממנה חזרה.

אל הישורת האחרונה מגיע דרעי עם סל הישגים שספק אם היו אי פעם בידי נציג חרדי. מלבד ההישגים החרדיים שהושגו בעיקר כקבוצת כוח של 13 נציגים, הוא נוטל לידיו את משרד הכלכלה האדיר, בו גלומות שפע של אפשרויות למינוף וסיוע לציבור החרדי בשלל נושאים ויותר מכל לציבור השקופים. בידיו אף משרד הדתות החיוני להחזיר עטרה ליושנה, שר נוסף (רווחה או נגב גליל) ואף שר במשרד האוצר ועוד מספר תפקידים.

זאת מעבר לכניעתו של נתניהו לכל הדגלים החברתיים שהניף, כאשר הנהגת מע״מ 0 על מוצרי יסוד בישראל תירשם כהישג היסטורי עבור הציבור המוחלש בישראל.

אריה מכלוף דרעי הוא אולי לא ׳אליל ההמונים׳ של שנות התשעים אבל גם אין צורך שיהיה כזה. בעולם חדש וציני, מרושת באלפי סיבים של תקשורת מיידית ושטחית ומוחרש באין ספור צייצנים ומלהגים, ההתנהלות המחכימה היא לא להצית ניצוצות ואבק כוכבים אלא דווקא לפעול בסביבה שקטה, לנטרל את הרעשים, ולהשכיל לברור את העיקר מתוך הטפל ואת המהותי מתוך הרחש-בחש.

ועוד דבר. דרעי מודל תשע״ה, המצוייד בקונטיינר של נסיון אדיר, יודע כיום מתי עדיף להיות חכם מאשר צודק. מתי להוזיז את דרעי האישי מפני זה הציבורי. מתי להימנע מלהכניס אצבע לעיני הממסד בחזרה מהדהדת ו׳צודקת׳ אל משרד הפנים ובכך לעורר את מהומת הארגונים העויינים בואכה בג״צ. כי אם התכנסנו כדי לעזור לציבור, עדיף שזה ייעשה בשקט, בתבונה ובמינימום קולות וברקים.

כעת נותר לייחל כי שלל התפקידים ומוקדי הכוח ייהפכו עד מהרה להישגים ממשיים עבור ציבור בני התורה וכלל ציבור בני עדות המזרח, לתקן עוולות של שנים, ולהרים בחזרה את קרן יהדות ספרד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!