מה היה קורה בנפאל אילולא בית חב"ד? • טור

א.
רעידת האדמה שהתרחשה השבוע בנפאל, החזירה לשיח הציבורי את נושא העזרה לזולת והסיוע לנזקקים. מדינת ישראל שלחה צוות מתוגבר לנפאל, בכדי לסייע למקומיים בעבודות החילוץ והשיקום המורכבות, להציל חיים ולהתמודד עם אסון הטבע הנוראי שפקד אותם. גם ישראלים רבים ששהו בנפאל בזמן הרעש, זכו ליד תומכת ומלווה ממשלחת החילוץ, שכללה רופאים, אנשי הצלה, צוות חילוץ והתמודדות עם אסונות טבע.

מה שתפס אותי יותר מכל במוצאי השבת שעברה, עת התפרסמה הידיעה על רעש האדמה שפקד את קטמנדו-נפאל, זוהי ההודעה הבאה, שיצאה מבית חב"ד בנפאל. זוהי אינה הודעת דוברות או הודעה יח"ץ מטעם. שליח חב"ד בנפאל בס"ה רצה לעשות סדר בדברים ולהרגיע את המשפחות בישראל המודאגות. אך תוכן המודעה וסגנונה, העובדה כי היא נכתבה מיד עם צאת השבת, כשברור לכל שנכתבה תחת לחץ ופאניקה, יש בה בכדי להעיד על אופי הפעילות ומסירות הנפש.

בכותרת ההודעה נכתב "בית חב"ד" בלוגו מאולתר, כנראה בכדי לתת רשמיות להודעה זו. בכל זאת, היא צריכה להגיע לעשרות הורים מודאגים. בראשית ההודעה הוא מפרט את המראות הקשים. "בשעה 11:55 האדמה בקטמנדו נרעדה. משך דקות ארוכות הזדעזעה נפאל ועוד שעות ארוכות לא שקטה.. אנחנו חווים עוד פה ושם רעידות משנה... הפצעים עוד פתוחים, המראות כאן קשים והנפגעים רבים מאוד מאוד.

ואז הוא עובר לנתונים הטכניים. "מאות ישראלים נמצאים בבית חב"ד מהבוקר. אנו משתדלים לשמש להם כאן בית חם ומרגיע על אף הכאוס הגדול והנורא השורר בחוץ. נפאל מנותקת לחלוטין מחשמל [ובהערת אגב, איך אם כן נכתבה ההודעה... לבית חב"ד פתרונים] ומים ואנו נערכים כעת להלין את כולם לשנת לילה במתחם של בית חב"ד.

המאמצים העיקרים שלנו כעת מתרכזים בלרכז רשימות של כל הישראלים הנמצאים כעת בנפאל. מי בפוקרה... מי בכפרים... מי בהרים..

פרויקט הלווינים ששלחנו עם המטפסים בהרים מסייע לנו כעת לדעת מה מצבם. כל אחד בטרק בו הוא נמצא. אנו נמצאים עם הרבה מהם בקשר מתמיד מרגע האסון.

וכעת הוא מגיע לחלק המרגיע: "עיקר המאמצים שלנו מתרכז כעת בלנהל רשימות של ישראלים מנותקי קשר. מבטיחים בעזרת השם לדאוג לכל אחד ואחת!!

הזמנו גם את השכנים הנפאלים המבוהלים ומחוסרי הבתים לבוא ולאכול איתנו ומשפחות הזקוקות ללינה מוזמנות גם כן למתחם שלנו. נכון לעכשיו שדה התעופה סגור!

והוא מסיים "נמשיך לעדכן!! שיהיו רק בשורות טובות!! הרב חזקי וחני ליפשיץ".

ב.
עכשיו נתאר מה היה קורה לוּ לא היה בנפאל ריכוז יהודי כדוגמת בית-חב"ד, האם נוכל לתאר את גודל הפאניקה שהייתה שוררת בארץ, כשאין עם מי לתקשר ואלפים קבורים תחת הריסות? אין ממי להתעדכן, אין למי לפנות והגרוע מכך, אין מי שילין את מחוסרי הבית, את האנשים שנותרו בלא כלום וברחו על נפשם מהבניין הקורס.

פעילות קודש זו גורמת לי תמיד להתפעלות. דווקא בשבוע זה, בו נקרא בפרשת השבוע פרשת אמור על מצוות "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". מצווה זו מחייבת אותנו היהודים, לדאוג לכך ששמו של הקב"ה יתקדש בעולם. העם היהודי מסר את נפשו על "קידוש השם",

וכך פסק הרמב"ם על פי פסוק זה מפרשת השבוע , בהלכות יסודי התורה: "כל בית ישראל מצווין על קידוש ה' הגדול הזה " וכפי שכותב הרב דסלר זצ"ל ש"קל יותר למות על קידוש השם מאשר לחיות על קידוש השם". המהות של יהודי היא לקדש את שמו יתברך בכל הליכותיו. בדיבור, במחשבה ובמעשה.

קחו את הרב לפשיץ מנפאל, שפעילות הקודש שלו מפורסמת בכל קצווי תבל. אין אדם בנפאל שלא יודע כי בכל בעיה מקומית, הכתובת הראשונה היא ביתו של הרב לפשיץ. "מבטיחים, בעזרת ה' לדאוג לכל אחד ואחת!" ללא הבדלי דת גזע ומין, דתי או לא דתי, כולם כולם יכולים להתקבץ במקום, לקבל מיטה לישון, אוכל להשביע את רעבונם, ואם צריכים לחדש ויזה, גם את זה יעשה הרב לפשיץ יחד עם רעייתו.

אני חושב שכשמדברים על פעילות בתי חב"ד בכל העולם, מדברים על קידוש השם.

ג.
לפני מספר כעשור שנים , יצאתי לשליחות קירוב והצלה בתאילנד, יחד עם ידידי הרב רפאל מנת, ראש הקהל ב"זכרון יעקב" וממנכ"ל "שארית ישראל", יחד עמנו הרב משה זייבלד מראשי לב לאחים ומורי ורבי הרב יעקב (בושי) בורנשטיין יו"ר המועצה הדתית ומנהל "לב לאחים" חדרה. בחלק מזמן השליחות המורכבת שהינו בבנגקוק-תאילנד, וכמובן שלא פסחנו על ביתו של שליח חב"ד המקומי הרב נחמיה וילהלם.

היינו שם בליל שבת, והיינו מוקסמים מכל רגע. קידוש השם שכזה לא ראיתי זמן רב. בעיר עמוסת גויים בנכר, במקום שאתה מרגיש זר ונטול חשיבות, עומד וניצב לו מגדלור שמאיר על כל הסביבה. רק לחשוב על אלפי היהודים שנכנסו למקום במקרה, זכו לברך ברכה על האוכל, להתפלל, להניח תפילין, לשמור שבת וליסב בליל הסדר. האם יש קידוש השם גדול מזה?

בכל מקום בעולם קיימת פעילות יהודית שמטרתה קירוב הלבבות. בלא לבקש מאומה בתמורה, בלא אינטרסים ונגיעות. ערכים, נפש יהודי, בית חם וכמובן בית חב"ד שהיו הראשונים בשטח.

ד.
אני זוכר שחזרתי לארץ מוקסם. היכולת להכיל את כולם, להושיב אנשים מכל חלקי העם והתרבות סביב אותו שולחן ליל שבת , תפסה אותי מאוד. אני זוכר שאני וידידי הרבנים שהיו איתי במסע דנו רבות בדרכי קירוב הלבבות שחווינו באותה השבת.

בעקבות מפגש זה גם נוצר הקשר עם ידידי תא"ל רם שמואלי, יו"ר ארגון "מתחברים", היוזם מפגשים ורבי-שיח בקרב האוכלוסיה במדינת ישראל, ליצירת חברת מופת המקבלת איש את רעהו. על יתר פועליו של ידידי רם שמואלי אקדיש בעז"ה טור נפרד.

אך מדוע נזכרתי בהם?

הנה כותרת מעיתון "ידיעות אחרונות" מיום שלישי ט' באייר תשע"ה (השבוע...): "פרס האחדות הלאומית". מדובר על "פרס ירושלים לאחדות ישראל" הנחשב והיוקרתי.

וכך נכתב במבוא לפרס: "זוכי הפרס מגלמים באישיותם ובפועלם את אחדות ישראל". בפרס זכו ארבעה. הזוכה השני הוא הרב נחמיה וילהלם, מיועדנו מבנגקוק. וכך כתבו מנהלי הפרס: "הרב וילהלם מנהל מזה 20 שנה בית חב"ד בבירת תאילנד, שבו עוברים עשרות אלפי מטיילים ישראלים כל שנה. המקום מעניק שירותים בחינם למטיילים יהודים ישראלים ומהתפוצות. דוגמת ארוחות שבת, פינות מנוחה וסיוע וליווי במקרי מצוקה".

הזוכה השלישי, ממשיך העיתון, הוא תת אלוף (מיל') רם שמואלי "שעוסק בפיתוח מסגרות פעולה המחזקות קידום עתיד משותף לחברה בישראל. שמואלי פועל לאריגת דרך משותפת תוך יצירת שיתופי פעולה בין ארגונים וגופים חברתיים וחינוכיים בסקטור העסקי והציבורי. בפעילויות אלו לקחו חלק כ-150 אלף משתתפים".

ה.
עוד דוגמא לקידוש השם, זהו המו"מ הקואליציוני של רשימת "יהדות התורה", בראשות ידידי יו"ר "דגל התורה" חה"כ הרב משה גפני. מו"מ מכובד וענייני שמטרתו היא אחת ויחידה, לדאוג לעם ישראל. כנציג ציבור הוא מגלם את האמרה: "לא שררה אני נותן לכם כי עם עבדות". רשימה מכובדת שאינה מבקשת אף לא תפקיד שר אחד. דרישות ענייניות מכבדות ומכבדות רשימה שאינה מבקשת אף לא תפקיד שר אחד.

דרישות ענייניות כראשות ועדת הכספים לרב גפני, בכדי לדאוג לרווחתו של הציבור במדינת ישראל, ותפקיד סגן שר הבריאות לרב ליצמן, שכבר הוכיח בתפקידו כי הוא אינו נציג סקטוריאלי, והמהפך שעשה בתפישת הבריאות במדינת ישראל, נלמדת כיום בבתי ספר לפוליטיקה. זוהי נציגות ציבורית במיטבה, הדואגת בראש ובראשונה לציבור.

קידוש השם? זה קידוש השם במיטבו. אני יכול רק לאחל לנו לזכות לקדש את שמו יתברך ברבים, ולקוות שנזכור את האנשים הללו ואת פועלם המבורך לא רק בעתות צרה ומצוקה. כי אנשים אלו הופכים את העולם שבו אנו חיים לעולם שטוב לחיות בו.

הכותב משמש כמנכ"ל מפעלות הרב גרוסמן יו"ר "מדעים ויהדות" וחבר הנהלת העיר חדרה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!