מה קורה כשאריה בורח מגן החיות?

מעשה בעובד בגן החיות שתפקידו היה להאכיל את האריה. תפקיד זה, אחריות יש בו. על העובד להפנים שהאריה הוא חיה מסוכנת. על כן עליו לסגור את הכלוב היטב באופן שימנע כל אפשרות בריחה או יציאה של האריה מהכלוב.

ביום מן הימים, האכיל הפועל את האריה, ובצאתו "שכח" לסגור את הכלוב. בראות האריה את שער הכלוב פתוח, ניצל את ההזדמנות, ויצא לטיול ברחבי גן החיות. באותה שעה טיילו אימהות עם ילדיהן הקטנים ברחבי גן החיות, ולפתע מולם אריה מפחיד ומאיים שטרף כמה תינוקות.

אחים שלי, אשאל אתכם שאלה: אל מי יש לבוא בטענות, אל האריה או אל עובד גן החיות שהתרשל מתפקידו? ברור לכל בר דעת שעובד גן החיות יישא באחריות על מעילה בתפקידו!

עד כאן משל. והנמשל:

הנה אנחנו רואים לנגד עיננו את אויבינו האכזריים, מבין הערבים (הבהרה: הכוונה רק לאויבים ולא לכל הערבים) אלה שהם שונאי ישראל שעליהם תורתנו הקדושה העידה עליהם שהם "פרא אדם" (וכפי שרגיל מו"ר הרב דוב ליאור שליט"א לדייק בלשון הפסוק : לא אדם שמלובש עליו פרא, אלא מהותו היא פרא, ובתחפושת אדם) משוחררים מחוץ לכלוב (כי אנחנו "אנושיים" “מוסריים" “הומניים" ועוד כל מיני מילים יפות) להרבה מהם יש רישיונות נהיגה ומלבד מה שנהיגתם פראית ומסכנת חיי אדם לרוב, (כל מי שנוסע בכבישי יו"ש רואה זאת יום יום!!), הם משתמשים ברכבם כדי לדרוס יהודים, לא פעם ולא פעמיים.

ובכן: לא על האריה מוטלת האשמה. מה לעשות. האויב מטבעו הוא כחיית טרף. (גם אם לפעמים הוא יודע להתחפש לאדם ולהיראות אדיב). מי שנותן לו רישיון, מי שנותן לו להסתובב חופשי עם רכב ברחובות ירושלים, מי ששותק לנוכח הפקרת דם יהודי, הוא אשר לא יוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה".

חומר למחשבה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!