משואת השח"ר: פורץ הדרך הרב רם משה ראבד

הרב רם משה ראבד, בן 56, נשוי, אב ל-3, וסב ל-9 נכדים.

בבחרותו למד בישיבת חברון, לאחר נישואיו למד בכולל. בשלב מסויים החליט לעשות שלב ב' בצה"ל, שם חתם קבע ושירת בצבא למעלה מ-28 שנים.

ראבד, ששירת בצה"ל יותר שנים מאשר למד בישיבה, רואה את עצמו כנציג הישיבות ולא של צה"ל, ממנו הוא פרש כמחאה על אי מילוי הבטחות שניתנו לחיילי שח"ר.

עם אלו חששות התמודדת בתחילה?

"בצבא היה מחסור בכוח אדם, ופנו אלי בבקשה לסייע להם. יש חרדים שיושבים ולומדים, והיה לי חשוב להציב תנאי, שלא יגייסו כאלה שיושבים ולומדים, אלא אך ורק כאלו שעזבו את הלימודים ועובדים, אך נתקלים בקשיים בקבלה לעבודה, בעקבות אי שירות צבאי.

"המטרה שראיתי מול עיני, הייתה לאפשר לאדם שבכל אופן לא לומד, שיוכל להתפרנס בכבוד - דרך הצבא. להם הייתה מטרה למלא כוח אדם. ההספק הכי גדול היה, כשאת התנאים שהחיילים החרדים התקבלו לפיהם בצבא, אני קבעתי. אחרת, לא הסכמתי לשתף איתם פעולה.

בהקמה, לא הזמינו תלמידי ישיבות להצטרף, אלא הצבא פרסמו ידיעה שקיים דבר כזה, נוסח הפרסום התחיל "אם אתה לא במסגרת תורנית"... התנאים שדרשנו: הפרדה מבנות - באותו חדר, אין מפקדת אישה, שלא יהיה קשר עבודה קבוע עם חיילת. בנוסף, שיחייבו את המפקדים והפקודים ללמוד תורה. מזון גלאט. אין שהיה בשבתות וחגים ולילות בבסיסים. ראש אכ"א אלוף אבי זמיר הסכים, אך לא היה מוכן לחתום. לאחר שהתעכב תקופה, הסכים וחתם, רק אז הרצנו את הפרויקט.

מכיוון שהדברים נעשו בצורה הזאת, שמחד גיסא לא פנו ללומדי התורה, ומאידך נתנו אפשרות לשמור על רוח חרדית, הרבנים וגדולי ישראל לא התנגדו, מאחר ולא ראו בכך את ביטול עולם התורה. היה ברור שלאנשים מסויימים, זה מקום פרנסה לא פחות טוב ממקומות אחרים. כל זאת בשונה מדרך הפנייה היום לבחורי הישיבות, 'אתה פרזיט, בוא תשרת בצבא'".

האם חוק הגיוס השפיע על פריצת הדרך? וכיצד?

"השפיע מאוד לרעה, הצבא הפך להיות מקום אויב, מעורר אנטגוניזם. עד אז הצבא היה מקום עבודה, ולאחר החוק, מי שלא בא הפך לפרזיט".

מה היעדים להבא?

"כיום אני יועץ משרד הכלכלה בנושא תעסוקת חרדים. החלום שלי: ליצור תואר חדש במדינת ישראל, שיתבסס על הלימודים בישיבה ובכולל + מכינה קצרה ליסודות בסיסיים של אנגלית ומטטימטיקה, שיקבל תעודה DK (בוגר כולל) ושהתעודה הזאת שתוכר ותאפשר לנושא התעודה לעבוד במשרות בשירות הציבורי, משרות שכיום דורשים עבורן תואר ראשון. הופעתי בוועדות שונות - כולל משרד ראש הממשלה, בצורה מוכרת ע"י הגורמים המשפטיים הבכירים. ברגע שזה יקרה, גם גורמים אחרים במדינה יכירו בהם (בנקים וכו')".

המדינה שמה כסף להגביר את תעסוקת החרדים, משרד הכלכלה לקח יועץ כדי להבין מה אפשר ואי אפשר לעשות, הקימו משרדים מיוחדים לאיבחון, הכשרה מקצועית ומציאת מקום עבודה, אבל הרב ראבד עומד על כך ש"לא יגרו לומדי תורה לעזוב ולהתחיל לעבוד, זה מיועד רק לאלו שבלאו הכי יוצאים לעבוד".

ולתפארת מדינת ישראל!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!