חשודים ממתינים שנים להודעה

מעל ראשם של חשודים בפלילים מרחפת עננה תמידית. מרגע פתיחת החקירה המשטרתית נגדם, חייהם מתהפכים על פיהם. במקרים רבים קריירות נגדעות, משפחות מתפרקות, חברים מתרחקים, ובכל מקרה כתם דבק בחשוד בכל אשר ילך. וכל זאת, עוד לפני שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום.

בחלק מהמקרים, לאחר המעצר, החקירה, איסוף הראיות ובחינתן, מתקבלת החלטה שלא להגיש כתבי אישום נגד אותו חשוד, כיוון שלא נמצאו ראיות מספקות נגדו, התברר כי לא ביצע את העבירות שיוחסו לו, ו/או חוסר עניין לציבור וסיבות אחרות ומגוונות.

במקרים אלה היינו מצפים כי הפרקליטות תפעל במהירות האפשרית לסיים את חלום הבלהות שבו חי החשוד בתקופת החקירה, ותיידע אותו מיד על סגירת התיק הפלילי נגדו.

ואולם המציאות שונה, כואבת וגורמת לא פעם לעינוי דין מיותר של חשודים: מסתבר כי בתיקים שבהם קיימים מספר חשודים, והוחלט להגיש כתב אישום נגד חלק מהם, חולפת כמעט שנה (בממוצע) מתאריך הגשת כתב האישום נגד חלק מהחשודים, עד החלטת הממונה על סגירת התיק לגבי שאר החשודים שהוחלט לא להגיש נגדם כתב אישום.

בנוסף, משך הזמן מתאריך החלטת הממונה לסגור את התיק נגד החשודים שהוחלט על סגירת התיק בגינם, נגדם ועד שליחת הודעת סגירה לאותם חשודים, שנוקו מחשדות, נע בין 32 ל-366 ימים.

המשמעות הקשה היא שפרק הזמן החולף מהגשת כתב אישום נגד חלק מהחשודים ועד שליחת הודעת סגירה לחשודים שלגביהם הוחלט לא להגיש כתב אישום, יכול להגיע עד כ-700 ימים בממוצע - כשנתיים נוספים של חיים בצל החשד הפלילי שכבר לא קיים.

ממצאים אלה עולים מדוח הביקורת הנושאי הראשון, שפרסמה היום (א') "נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות", בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל.

פרק זמן לא סביר עד לקבלת הודעה
בביקורת של הנציבות נבדקה השאלה - כמה זמן עובר מהרגע שבו הוחלט על סגירת תיק הפרקליטות נגד חשוד, ועד שהחשוד עצמו מקבל על כך הודעה. מסקנת הנציבה בנושא זה קשה. חולף פרק זמן ארוך ולא סביר עד שהחשודים מקבלים מהפרקליטות את הודעת הסגירה של תיקם.

הצורך בעריכת ביקורת זו נולד לאחר שהגיע למשרדי נציבות הביקורת מידע על הפרקליטות, שלפיו חשודים ממתינים חודשים ארוכים ואף שנים לקבלת הודעה על גורל תיק החקירה שנפתח נגדם. זאת, ללא כל יכולת לעשייה ממשית כלשהי מצידם.

בפתח הביקורת מציינת הנציבה גרסטל כי "חייו של חשוד, הממתין להכרעה בתיקו, מתנהלים בצל עננה כבדה של התיק התלוי ועומד כחרב על צווארו. משהוכרע גורל החקירה באופן שהוחלט על סגירת התיק (להבדיל מהגשת כתב אישום), מן הראוי לפעול במהירות וביעילות לצורך יידוע החשוד, וטיפול בהסדרת כל הכרוך בהחזרת התפוסים. רק כך יכול האזרח לנשום לרווחה ולשוב לשגרת חייו".

אולם, מהביקורת עולה כי קיים "עיכוב ממשי מרגע סגירת תיק בפרקליטות עד לשליחת הודעה לחשוד על כך".

ועל כך כותבת הנציבה גרסטל: "עיכובים במשך הזמן העובר מרגע החלטה על סגירת התיק עד מתן הודעה לחשוד גורמים לעינוי דין ולפגיעה בזכויות חשודים הזכאים לקבל החלטה מהירה בדבר גורל תיק החקירה, וכן יש בהם כדי להביא לפגיעה באמון הציבור בתביעה הכללית ובמערכת אכיפת החוק. עיכובים כאמור עלולים לגרום אף לפגיעה בזכויות נפגעי העבירה, הזכאים לערור על החלטת סגירת התיק תוך מועד מסוים ממועד משלוח ההודעה".

במסגרת הביקורת נבחנו יותר מ-500 תיקים - אחוז מהותי ומוביל להערכת הנציבות, המאפשר את קביעת הממצאים המצביעים על הליקויים החמורים. במהלך בחינת התיקים נתקל צוות הביקורת במקרים חמורים במיוחד, בין היתר במקרים שבהם עבר פרק זמן ארוך באופן קיצוני מרגע הגשת כתב אישום נגד חלק החשודים ועד הודעה על סגירה נגד יתר החשודים.

כך למשל, בתיק שטופל בפרקליטות מחוז חיפה, נרשמו 2,130 ימים בין ההחלטה להגיש כתב אישום נגד החשוד שהועמד לדין, לבין ההחלטה לסגור את התיק בעניינו של החשוד שלא הועמד לדין. המלצת הפרקליט המטפל לסגירת התיק מופיעה בתרשומות כבר בדצמבר 2005, אך בפועל החלטת הסגירה התקבלה רק בפברואר 2012, לאחר שנגזר דינו של החשוד שהועמד לדין (כתב אישום הוגש באפריל 2006).

מקרי קיצון נוספים שנמצאו היו: בתיק של פרקליטות מחוז מרכז נרשמו 1,522 ימים בין ההחלטה להגיש כתב אישום נגד החשוד שהועמד לדין, לבין ההחלטה לסגור את התיק בעניינו של החשוד שלא הועמד לדין. בביקורת עלה כי כבר בנובמבר 2007, עובר להחלטה להגיש כתב אישום נגד אחד החשודים, התייעץ הפרקליט המטפל עם הממונה באילו עילות יש לסגור את התיק נגד שני חשודים נוספים בתיק, ואף קיבל את המלצתה, אך בפועל החלטת הממונה לסגירת התיק נגד שני חשודים אלה ניתנה בחלוף כ-4.5 שנים - במארס 2012.

עוד מקרה של עיכוב בולט נרשם בתיק שהתנהל בפרקליטות מחוז דרום, שם המליץ הפרקליט על הגשת כתב אישום נגד חשוד אחד מבין שני חשודים, כבר ב-2012, אך רק במארס 2013 - ורק לאחר מתן גזר הדין נגד החשוד שנגדו כן הוגש כתב האישום, הוחלט לסגור את התיק נגד החשוד השני.

יצוין כי הפרקליטות ש"זכתה" בדוח לבכורה הלא מחמיאה, כמי שבמשרדיה מעוכבות ההחלטה וההודעה על סגירת התיק פרק זמן ארוך ביותר, היא פרקליטות מיסוי וכלכלה, אשר משך הזמן הממוצע שחלף ממועד הגשת כתב האישום נגד חלק מהחשודים ועד מועד החלטת סגירת התיק לגבי שאר החשודים עמד אצלה על 835 ימים. זאת, לעומת 705 ימים בפרקליטות מחוז חיפה, 517 ימים בפרקליטות מחוז דרום, 398 בפרקליטות מחוז צפון, 272 ימים בפרקליטות מחוז מרכז ו-263 ימים בפרקליטות מחוז ירושלים.

ניתן להניח כי הסיבה לכך היא מורכבותם הרבה וגודלם של התיקים המגיעים לפרקליטות מיסוי וכלכלה, העוסקת בתיקים של הונאות ענק, מעילות, תרמיות בניירות ערך ונושאים קשים נוספים, שטעונים בדיקות עומק וראיות.

כן נתקל צוות הביקורת במקרים רבים במיוחד שבהם חשודים שאינם מועמדים לדין "נשמטים" מהתרשומות בתיק בשלב מוקדם למדי; אך ההתייחסות לעניינם מתבקשת רק עם סיום ההליכים נגד החשודים שכן הועמדו לדין.

הזמן מתקצר בהרבה כשיש סנגור
בתיקים שבהם הוחלט על סגירת התיק נגד כל החשודים, נמצא כי ממוצע הימים מרגע החלטת הממונה על סגירת התיק עד שליחת הודעת סגירה לחשודים הוא 73 ימים (ממוצע משוקלל). "משך הזמן הממוצע עולה בהרבה על משך זמן סביר", קובעת הנציבה.

ממצא מטריד נוסף העולה מהדוח הוא מסקנת הנציבה שלפיה במקרים שבהם היה החשוד מיוצג על-ידי סנגור, קוצר משך הזמן באופן משמעותי. כך למשל, בתיק שטופל על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב, באותו יום שהוחלט על סגירת התיק, הסנגור קיבל הודעה על כך. נוכח הממצאים הללו, הביטוי "צדק לעשירים בלבד" מתעורר לחיים.

דוח הנציבות כולל גם המלצות - כיצד ניתן לתקן את הליקויים שנמצאו, ולצמצם את פרק הזמן בין קבלת ההחלטה לסגור את התיק נגד חשוד מסוים ועד לשליחת ההודעה לאותו חשוד.

הנציבה גרסטל ממליצה, בין היתר, על יצירת תבנית מובנית, מחשובית, פשוטה וקלה, שבמסגרתה יחתום הפרקליט, בד-בבד עם החתימה על החלטת סגירת התיק, גם על הודעה לחשוד הכוללת את עילת הסגירה, את הזכות לערור ופרטים על היחידה המשטרתית המטפלת בתפוסים ובהגבלות האחרות.

להערכת הנציבה, מדובר בתוספת זמן של דקה-שתיים בלבד לעבודה על התיק, אשר תיצור מנגד שינוי דרמטי מבחינת חייו של החשוד.

עוד ממליצה הנציבה על הגדרת משך הזמן המקסימלי למתן הודעה לחשוד על סגירת התיק נגדו בפרקליטות; הגדרת גורם אחראי בפרקליטות שיופקד על ביצוע, וידוא ופיקוח על הפעולות הנדרשות בתהליך, וביניהן: הבטחת השלמת כלל הפעולות כדי למנוע העברת התיק הלוך ושוב מהמשטרה לפרקליטות; קבלת אישור בכתב מהמשטרה תוך פרק זמן קצוב כי הטיפול בתיק הושלם; קביעת שלב סיום הטיפול בתיק; ועוד.

הפרקליטות: ב-99% מהמקרים ההודעה על סגירת התיק נשלחת במהירות רבה
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הפרקליטות מברכת על הביקורת המערכתית, שעימה היא שיתפה פעולה באופן מלא, ולומדת את ממצאיה והמלצותיה, שאת חלקם כבר הודיעה כי תאמץ.

"הפרקליטות פועלת זה תקופה ארוכה, בצורה רחבה ומקיפה, לתחקור ולשיפור תהליכי העבודה, ויישום המלצות הדוח יהווה חלק מפעילות זו. יצוין כי חלק מההמלצות כבר יושמו בשנה האחרונה, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בדוח שבדק תקופה קודמת.

"ההמלצה העיקרית בדוח היא העברת האחריות לפרקליטות לשליחת ההודעות לחשודים, בעשרות אלפי תיקים מדי שנה, בדבר סגירת תיק החקירה נגדם. זאת בניגוד למצב הקיים מאז ומתמיד, שלפיו משטרת ישראל, האמונה על ניהול מאגר הרישום הפלילי במדינת ישראל, היא ששולחת את הודעות הסגירה לחשודים, לאחר עדכון המאגר.

"לפי הדוח, פרק הזמן שחלף מקבלת החלטת הפרקליטות בדבר סגירת תיק, ועד משלוח הודעה לחשוד על-ידי המשטרה, בכ-99% מהתיקים, עמד על זמן ממוצע (לפי תיק) של 73 ימים. פרק זמן זה מורכב ממספר הימים שלקח לפרקליטות להעביר הודעה זו למשטרה, וממספר הימים שלקח לזו להודיע לחשוד על סגירת התיק.

"בדיקה שנערכה בעניין זה לאחרונה העלתה כי משך הזמן מקבלת ההחלטה בפרקליטות ועד שליחת התיק למשטרת ישראל עמד בממוצע על 12 ימים בלבד. פרק זמן זה הוא סביר בהחלט.

"בכ-1% מהתיקים מתקבלת בשלב ראשון החלטה על הגשת כתב אישום נגד חלק מהחשודים, ונגד החשודים האחרים מתקבלת החלטה בשלב מאוחר יותר. הדוח מצא כי בתיקים אלה חולף לעתים פרק זמן ניכר עד אשר מתקבלת ההחלטה בשלב השני.

"במקרים רבים, הסיבה לכך נעוצה בצורך להמתין עם קבלת ההחלטה לגבי החשודים האחרים עד לתום ההליך המשפטי נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום, כדי לבחון מה הן השלכות פסק הדין על ההחלטה בשלב השני.

"בלי להקל ראש בדברים, יש לזכור כי מקרים אלה מהווים פחות מ-1% מכלל התיקים שהפרקליטות סגרה בתקופה שנבדקה, וכי ב-99% מהתיקים, ההודעה על סגירת התיק נשלחה למשטרת ישראל על-ידי הפרקליטות במהירות רבה מאוד.

"ערך השמירה על הזכות להליך הוגן כלפי כלל המעורבים בהליך הפלילי, ובכלל זה חשודים שממתינים להחלטה בעניינם, עומד כנר לרגליה של הפרקליטות. הפרקליטות תמשיך לפעול כמיטב יכולתה, כפי שנהגה עד היום, על מנת להבטיח את זכויותיהם של קורבנות עבירה וחשודים כאחד".

מארגון הפרקליטים נמסר: "אין התנגדות לביקורת מערכתית בוודאי בנושא חשוב זה ובפרט אם תיעשה במבט צופה פני עתיד מתוך כוונה להביא לשיפור. הביקורת המערכתית מלמדת אף היא כי הפרקליט הבודד פועל במערכת היררכית וכפוף להוראות ולהנחיות הממונים עליו וככל שיש תקלה הרי שהנחיות ונהלים אלה צריכים להיות במוקד העניין.

"לפיכך תמוהה, בלשון המעטה, התעקשותה של הנציבות להמשיך לבצע ביקורת אישית כאשר זו משמשת גורמים אינטרסנטיים ועבריינים לניגוח הפרקליט, על מנת להביא להחלשתו, כך שיתקשה להתמודד באומץ וללא מורא בניהול התיק לטובת כלל הציבור בהגנה על שלטון החוק", נמסר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!