צומת חיל השריון וקיבוץ גלויות בת"א – הצומת העירוני האדום במדינה

צומת הרחובות חיל השריון וקיבוץ גלויות בתל אביב, הוא הצומת העירוני האדום והמסוכן בישראל, כך עולה מנתוני עמותת "אור ירוק", המבוססים על נתוני משטרת ישראל.
בכל שנה נהרגים בממוצע 50 בני אדם בתאונות דרכים בצמתים עירוניות וכ-10,000 בני אדם נפצעים בממוצע (נתוני למ"ס).

שמואל אבואב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "צמתים מהווים מוקד סיכון גבוהה לתאונת דרכים ולכן, המשטרה חייבת לרכז מאמץ אכיפתי נרחב באותם צמתים אדומים ומסוכנים, באמצעות מצלמות רמזור שימנעו מנהגים מלחצות צומת באור אדום ולהגביר את האכיפה כנגד נהגים שלא נותנים זכות קדימה להולכי הרגל. במקביל חייבים במשרד התחבורה לשפר את התשתית בצמתים האדומים כדי לצמצם את מספר הנפגעים הגבוה".

דו"ח חדש שהוציא אגף התנועה במשטרת ישראל מרכז את 34 הצמתים האדומים והמסוכנים ב-15 ערים ברחבי המדינה. הקריטריונים כוללים את נתוני השנים 2010-2013, כאשר התאונות סווגו לרמות שונות על פי חומרת וניתן להם ציון על פי רמת החומרה.(תאונה חמורה נוקדה גבוה יותר מאשר תאונה קלה). לאחר שקלול ראשוני נבחרו צמתים בהם היו לפחות 30 תאונות משוקללות.

הצמתים העירוניים האדומים בישראל: תל אביב בראש עם עשרה צמתים אדומים

• צומת הרחובות קיבוץ גלויות וחיל השריון בתל אביב, קיבל ציון משוקלל של 150, כאשר הסיבות העיקריות הן סטייה מנתיב ואי ציות לרמזור.
• צומת הרחובות תופיק זיאד ורחוב 3001 בנצרת, קיבל ציון משוקלל של 82, כאשר הסיבות העיקריות הן אי ציות לרמזור/תמרורים.
• צומת הרחובות שדרות גולדה מאיר ויגאל ידין בירושלים, קיבל ציון משוקלל של 58, כאשר הסיבות העיקריות הן אי ציות לרמזור/תמרורים.
• צומת הרחובות פאגלין עמיחי והאלוף עוזי נרקיס בירושלים, קיבל ציון משוקלל של 53, כאשר הסיבות העיקריות הן אי ציות לרמזור.
• צומת הרחובות שדרות ירושלים, ושדרות הרצל באשדוד, קיבל ציון משוקלל של 49, כאשר הסיבות העיקריות הן אי ציות לרמזור/תמרורים.
• צומת הרחובות כפר דרום, ורחוב החלוץ בבאר שבע, קיבל ציון משוקלל של 47, כאשר הסיבה העיקרית היא אי ציות לרמזור
• צומת הרחובות ז'בוטינסקי ודנמרק בפתח תקוה, קיבל ציון משוקלל של 47, כאשר הסיבות העיקריות הן אי ציות לתמרורים, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל.
• צומת הרחובות התנופה ודרך חברון, בירושלים, קיבל ציון משוקלל של 46, כאשר הסיבות העיקריות הן אי ציות לרמזור/תמרורים.
• צומת הרחובות יצחק רבי ושדרות בן גוריון, ושדרות הרצל באשקלון, קיבל ציון משוקלל של 40, כאשר הסיבות העיקריות הן אי ציות לרמזור.
• צומת הרחובות קרן קיימת לישראל ודרך נמיר בתל אביב, קיבל ציון משוקלל של 40, כאשר הסיבות העיקריות הן אי ציות לרמזור/תמרורים וסטייה מנתיב.
• צומת הרחובות ההסתדרות ובן צבי בחיפה, קיבל ציון משוקלל של 39, כאשר הסיבה העיקרית היא אי ציות לרמזור.

בסך הכול, מתוך 34 צמתים אדומים עתירי תאונות, 10 צמתים אדומים נמצאים בתל אביב, שישה צמתים אדומים בירושלים, שלושה צמתים אדומים נמצאים בבאר שבע ובפתח תקוה, שניים באשדוד ובחיפה.

צומת הוא מקום הצטלבות של תנועות מכיוונים שונים, ובו סיכוי ההתרחשות של תאונות חזית- צד בין מכוניות הוא הגבוה ביותר. לעיתים ההתנגשויות הללו מתרחשות בשל העדר רמזור והסדרי תנועה בצומת.

בצמתים מתקיימת תנועה מעורבת של משתמשי דרך רבים שונים ומגוונים לצד כלי הרכב כולל הולכי רגל ורוכבי אופניים. תאונות אלו לרוב קטלניות יותר מתאונות בין שני כלי רכב, בשל פגיעותו הרבה של הולך הרגל.

בכדי לצמצם את מספר הנפגעים בתאונות דרכים בצמתים ולהפחית את מספר ההרוגים בהם, ניתן להתקין בצומת מעגל תנועה המרסן את מהירות הנסיעה וגורמת להולכי הרגל לחצות את הכביש, בשני מעברי חציה קטנים ולא במעבר חציה אחד ארוך. פתרון אחר הוא התקנת רמזור המחייב עצירה בצומת ומאפשר מעבר בטוח גם להולכי הרגל.

בנוסף, על המדינה לוודא כי הצמתים מוארים היטב וכי בקרבת הצומת ישנו שילוט בולט המתריע בפני הנהג על כך שהוא מתקרב לצומת וכי עליו להאט את מהירות הנסיעה ולהיות מוכן לכניסה לצומת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!