למען השם, תחליטו איפה לשכן את החרדים

לוח השנה מבשר שמערכת הבחירות מאחורינו, אבל הכותרות החדשותיות מספרות ששום דבר עדיין לא נגמר. הדם, היזע והדמעות עדיין נשפכים ברחובות הארץ והטונים מחרישי אוזניים. בעולם אידאלי תקופת בחירות היא הזדמנות אמתית להעלאת סוגיות עקרוניות לדיון וקיום דיון פורה בהן, אבל בעולם מציאותי כל מפלגה שואפת למקסם את כוחה להביא את מצביעיה אל הקלפי. וזה בסדר, כי כשכולם רוצים לנצח את כולם, כולם מנצחים. אבל כל זה כאמור כבר מאחורינו, ודווקא ימי המשא ומתן הם הזדמנות לדבר סוף סוף. אה לא, יש גם תיקים להשיג, אז עדיין אין זמן לדבר.

ובכל זאת, אנו סומכים על המתמטיקה שתחלק כבר את התיקים בין המפלגות בהתאם לכמות המנדטים שעומדת מאחוריהן. קצת כיפופי ידיים וקצת משא ומתן, אבל בסופו של דבר לכל הצדדים די ברור מתחילה מה הם יכולים להשיג ומה יוותר בגדר חלום טוב. אז במקום להיאבק כשהסוף כבר ידוע מראש, הנה נקודה שחשוב שנציגינו ירשמו לעצמן בטרם הם נכנסים לחדר הדיונים עם נציגיו של ראש הממשלה. אני מכוון לסוגיית הדיור, אבל באמצעותה אבקש להעלות נקודות עקרוניות ביחסים בין השבטים המרכיבים את החברה הישראלית.

מצוקת הדיור הפכה כבר למטבע לשון, אלף מפלגות הבטיח לפצח את הנוסחה שתפתור אותה. איש לא דיבר על מצוקת הדיור בציבור החרדי, ורגע לפני שאתם מתלוננים מדוע שוב הדוס מתעלם מהכול ומדבר על הבעיות שלו אז קראו את השורה הבאה: המדיניות שתינקט בנוגע לשיכון התושבים החרדיים נוגעת לכלל אזרחי המדינה. השאלה המרכזית היא האם אנו רואים את עתידנו המשותף באותן חלקות מגורים או ששיש הבנה שלטובת כולנו עדיף שנתגורר באזורים נפרדים. נכון להיום, אין החלטה ברורה בנושא, והערפול הזה גורם למצוקת הדיור החרדית להחריף אף יותר.

כשהחרדים משתלבים בשכונות מגורים שנחשבות חילוניות - זועמים על השתלטות; מהצד השני, כשהם מבקשים לבנות לעצמם עיר נפרדת, דוגמת העיר חריש - המערכת המשפטית מבטלת את התכניות בטיעון שהן מפלות בין המגזרים. אי אפשר לאכול אותה ולהשאיר אותה שלמה, והחרדים צריכים להתגורר היכן שהוא: או בשכונה החילונית הירושלמית קריית יובל או בעיר משלהם כחריש.

כעורך דין המתמחה בתכניות דיור, דעתי היא שאין כל מניעה לשכן תושבים לפי השתייכותם הקהילתית ורמת דתיותם. אני לא רואה בזה פגיעה בערך הגדול של אחדות עם ישראל, ואדרבה. שיכון בצורה הזו דווקא יקטין את מוקדי החיכוך, ואל דאגה, אנו נמצאים בארץ קטנה ולא יחסרו לנו מקומות להיפגש ולהכיר זה את זה. אבל דעתי אינה חשובה, אלא העובדה שגם בשעות גורליות אלה של קביעת קווי יסוד לממשלה לא עולים סוגיות עקרוניות לדיון. למען השם, יש לכם חדר ממוזג, בורקסים וקולה - תדברו על זה. שבו ותדונו. בכל הרמות, עקרונית, ערכית, ומעשית. תחליטו מה שתחליטו, לשם כך נבחרתם, אבל תחשבו בגדול, תחשבו שנים קדימה, נסו לשרטט לנו את הדרך בה נלך ולא נתפוצץ כאן יחד במאבקים בין אחים.

הקריאה הזו מופנית לחברי הכנסת החרדיים והחילוניים כאחד. אלו כאלו נדרשים לזכור שמבנה החברה החרדית הנו שונה מזה של החברה הכללית. הביטוי "כלכלה חרדית" אינו מוטעה, כי אכן, יש כלכלה חרדית, יש היצע, יש ביקוש, ויש שוק פנימי שמתנהל לפי כללים שונים. פתרון שמתאים למצוקת הדיור הכללית לא בהכרח יתאים לנו, ואבקש להזכיר שוב: ללא הכוונה, החרדים יגורו היכן שימכרו להם, מה שיוביל לעוד חיכוך, ולעוד סיפור טלוויזיוני צבעוני על תושבים שחשים שגנבו להם את השכונה, ולכולנו די נמאס מזה.

דו"ח מבקר המדינה האחרון שהפך לאירוע תקשורתי לאומי עסק בהרחבה במצוקת הדיור הישראלית, אך ראו זה פלא: לא נאמרה בו מילה על שוק הדיור החרדי. מבקר המדינה והצוות המוביל אותו עסקו בתחקיר ולקח להם יותר מיום-יומיים לכתוב את הספר עב הכרס שאמור להיות המצפן לפיו נבחרינו יפעלו, ודווקא לכן ההתעלמות מהציבור החרדי, כציבור מוגדר, זועקת לשמיים. בדיוק בשעות שדיוני המשא ומתן מתקיימים בכל המרץ, נקווה שהנציגים שלנו יפעלו לתיקון העוול. דברו על זה, כי אם נדע איך להתגורר נדע גם איך לחיות יחד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!