הרבנים הראשיים מתריעים: "פגיעה אנושה בשומרי הכשרות בישראל"

קבוצת בעלי עסקים פנו לבג"ץ כנגד חוק איסור הונאה בכשרות שקובע שבעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר - אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר של הרבנות הראשית לישראל.

בעקבות החוק הוקמה יחידת לאכיפת חוק ההונה בכשרות ברבנות הראשית לישראל שעוסקת מידי יום בהונות כשרות של בתי עסק. בעקבות כך עתרו מספר בעלי עסקים לבג"ץ בטענה כי הסעיף פוגע בחופש העיסוק.

בפרקליטות המדינה התקבלה העתירה ובעקבות כך התקיים דיון בעניינה. בסוף הדיון, לאחר שנרשמו חילוקי דעות בין היועץ המשפטי של הרבנות הראשית לבין פרקליטים מפרקליטות המדינה בשאלה האם העתירה מוצדקת או לא, הוחלט להעלות את הדיון בפני היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין שיכריע האם המדינה תגן על החוק בבג"ץ או שאכן תקבע שהעתירה מוצדקת והחוק אינו חוקתי כיוון שהוא םוגע בחופש בעיסוק.

במידה והיועץ המשפטי לא יקבל את עמדת הרבנות הראשית בעניין החוק, צפויה העתירה להתקבל ולגרום לקריסת מערכת הכשרות במדינה והונאות קשות בכשרות.

לקראת הדיון היום (ה) שיגרו הרבנים הראשיים לישראל מכתב ליועץ המשפטי ויינשטיין:

1. בשנת תשמ"ג נחקק בכנסת חוק איסור הונאה בכשרות. תכליתו של חוק זה, שיש בו גם סנקציות פליליות, היא למנוע את הונאת ציבור שומרי הכשרות בישראל. בחוק זה נקבע, בין השאר, כי לא ניתן להציג בית אוכל או מוצר מזון ככשרים, אם לא ניתנה לגביהם תעודת הכשר מטעם הגורם הרבני-שלטוני המוסמך, דהיינו הרבנות הראשית לישראל או הרב המקומי. גורמים אלו שהם בלתי תלויים, נדרשים לפעול בהתאם להנחיות שקבעה מועצת הרבנות הראשית, שהיא המוסמכת לכך, תוך הסתייעות במערך עובדים שנועד לפקח על הכשרות בבתי העסק השונים.

2. חוק זה מהווה, אפוא, אבן היסוד של הכשרות המוסדית-ממלכתית ומביא לידי ביטוי גם את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, שבה כל צרכן שומר כשרות, על פי ההלכה מקדמת דנא, יכול לדעת האם בית האוכל או מוצר המזון המוצגים ככשרים, הם אכן כאלו.

3. לאחרונה, הוגשה העתירה שבנדון המבקשת מבית המשפט לקבוע כי סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות, הקובע כי "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר", הוא לא חוקתי ולכן דינו פסלות, או לחלופין, לפרשו באופן שיאפשר לבתי עסק להציג מצג כשרותי, גם בלי תעודת הכשר של הרבנות.

4. נודע לנו כי נקבע ליום ה' הקרוב, כ"ז ניסן תשע"ה, דיון בראשותך שבמסגרתו הנך עתיד לקבל החלטה בדבר עמדת המדינה שתוגש בפני בית המשפט בעתירה הנדונה. דיון זה, כפי שמסר לנו היועץ המשפטי לרבנות הראשית לישראל, עו"ד הראל גולדברג, הינו בהמשך לישיבה קודמת שהתקיימה במשרד המשפטים בנושא זה, אשר בה דעת נציגי משרדך הייתה, כפי שנמסר לנו, לקבל חלק מדרישות העותרים.

5. משמעות קבלת דרישות העותרים היא פגיעה אנושה בציבור שומרי הכשרות בישראל, המהווה רוב הציבור היהודי בארץ. ככל שהעתירה תתקבל, סביר להניח כי בתי עסק יבקשו להציג עצמם ככשרים, תוך ויתור על תעודת ההכשר הסטטוטורית, ובנסיבות אלו קיים חשש כבד להכשלת ציבור שומרי הכשרות אם בפועל לא יישמרו כללי הכשרות באותם בתי עסק, בין אם בשל מעשה רמייה או רשלנות של בעליהם, ובין אם בשל העובדה שהם אינם מכירים את נהלי הכשרות, שהם נושא הלכתי מורכב המחייב ידע מעמיק. יש לזכור, כי מחד, לבעל בית עסק ישנו אינטרס כבד משקל להציג עצמו ככשר כדי לפנות לקהל לקוחות רחב יותר, ומאידך, שמירת כשרות בבית העסק טומנת בחובה נטל כלכלי, ומכאן החשש שבעלי עסקים ירצו להציג עצמם ככשרים, אולם לא ישמרו על כללי הכשרות כדי לחסוך בהוצאות בית העסק.

6. יש לציין, כי כבר כיום, היחידה לאכיפת חוק הונאה בכשרות של הרבנות הראשית לישראל, נתקלת בתעודות שעושות רושם רב על הצרכן, אבל מפני שתואר "רב" אינו תואר מוגן, חתומים על התעודה אנשים שאינם מבינים בתחום הכשרות והצרכנים מוטעים לחשוב שהתעודה מעידה שהמאכל עומד בסטנדרטים של כשרות, וכאמור, היחידה העוסקת בכך חושפת מדי יום ניסיונות רבים כאלו המהווים הונאת הציבור, ועל אחת כמה וכמה שינסיונות ההונאה יתגברו במידה והעתירה תתקבל.

7. אנו פונים אליך בבקשה למנוע פגיעה אנושה בשומרי הכשרות בישראל ולהורות כי העמדה שתציג פרקליטות המדינה לבית המשפט בעתירה שבנדון, תעלה בקנה אחד עם עמדת הרבנות הראשית לישראל בסוגיה שהיא הפרשנות המקובלת לחוק האמור, זה כ- 32 שנים, מאז חקיקתו ואף תואמת את לשונו.

8. אנו מבקשים לתאם פגישה עמך כדי לדון בסוגיה הנדונה בכובד ראש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!