על מי מוטלת האחריות לדאוג לפנסיה שלנו?

אחת הבעיות הגדולות של האנושות במאה העשרים ואחת היא גם מקור גאווה גדול – העלייה המשמעותית בתוחלת החיים. העלייה הזו, משמעותה כי יותר אנשים מגיעים לגילאים בהם הם כבר אינם עובדים ונזקקים להכנסה ממקור אחר – הפנסיה. במצב החברתי היום בו אנשים רבים מוצאים את עצמם חוזרים לבית הוריהם כדי לחסוך בשכר דירה או תשלומי משכנתא, נוסף עול על כתפיהם – לדאוג לכך שכשהם יגיעו לגיל הפנסיה הם יוכלו לדאוג לעצמם ולילדיהם, כפי שהוריהם דואגים להם כיום, במידה ויש באפשרותם.

טייקונים ואינטרסים
כיום, הפנסיה היא בידיהם של בתי השקעות וחברות ביטוח פרטיות. האינטרס המרכזי של חלק מאותן החברות הוא השורה התחתונה – הרווח. כעמיתים באותן קופות, האינטרסים של החוסכים לקראת גיל הפרישה הם שונים במעט. אמנם, נרצה לחסוך כמה שיותר לקראת גיל הפרישה, אולם המטרה שלנו היא גם להמנע מסיכון הכספים שנחסכו בעמל רב, במיוחד לקראת גיל הפרישה עצמו. בנוסף, נרצה לדאוג כי חלק רב ככל הניתן מאותם כספים שאנחנו חוסכים מגיע לחסכון עצמו ואינו הולך לדמי ניהול גבוהים ועמלות.

המדינה קבעה רף עליון של דמי ניהול אותן רשאיות החברות המנהלות את הקופות לגבות: עד 6 אחוז מהשוטף (הכספים המופקדים) ועד 2 אחוז מהצבירה (עמלה שנתית המחושבת כאחוז מכל הכספים שנצברו). כיוון שישנה תחרות פתוחה בין החברות המנהלות את הקופות השונות, קיימת היום אפשרות לניהול משא ומתן להורדת דמי הניהול, ולרוב דמי הניהול הנגבים נמוכים מהמקסימום הקבוע בחוק.

היבט נוסף של התחרות בין החברות היא הרצון להציג תשואות גבוהות ככל האפשר. כיוון שהעמיתים יכולים להחליט באיזו קופה להשקיע, וכיוון שתשואה גבוהה נראית טוב על הנייר, עבור רבים ממנהלי הקופות המדיניות העיקרית לניהול קרנות הפנסיה שלנו היא מה יביא את התשואה הגבוה ביותר.עבור מי שעומד לקראת גיל הפרישה, מדיניות כזו אינה טובה. מדיניות של מקסימום תשואה בכל מחיר, מטבע הדברים גם מערבת רמות סיכון גבוהות יחסית. האם באמת נרצה לאבד את החסכון שעבדנו עליו כל החיים ברגע של נפילת שוק?

קופות גמל בניהול אישי
אפשרות חדשה יחסית היא לנהל את כספי הפנסיה בקופות גמל בניהול אישי. המשמעות היא שמי שאחראי לכל ההחלטות של קניה ומכירה של נכסי הון כאלו ואחרים – זה העמית עצמו. כל פעולה מתבצעת רק בהוראה מפורשת של העמית, בית ההשקעות אינו מעורב בניהול ההשקעה וכל עמית יכול לבחור בדיוק במיקס ההשקעות שמתאים בדיוק עבור צרכיו ורצונותיו.

דמי הניהול בקופות גמל כאלו נמוכות בהשוואה לקופות הגמל הכלליות המנוהלות על ידי בתי ההשקעות, דבר המהווה תמריץ משמעותי להשקעה בקופות גמל מהסוג הזה. ההבדל בין דמי ניהול גבוהים ונמוכים בהשקעה לאורך שנים יכול להסתכם בעשרות אלפי שקלים ויותר המתווספים לסכום שנחסך – ובמקום למצוא את דמי הניהול בידיהם של הטייקונים, דמי הניהול שנחסכו מוצאים את עצמם בידי העמית עצמו. כדי לצמצם את האפשרות שהעמית יקח סיכונים שהוא אינו מסוגל לעמוד בהם, המדינה הטילה הגבלות על האופן בו ניתן להשקיע בקופת גמל בניהול אישי.

האם הקופות הללו רלוונטיות למי שאין את הידע לנהל לבדו השקעות?
עבור מי שבקיא בשוק ההון, היתרונות בהשקעה בקופות גמל בניהול אישי ברורים, אך מה בדבר אלו שאין להם את הידע הדרוש? כאן אפשר לפנות לשני פתרונות: האחד לקחת מנהל תיקי השקעות אשר ינהל את ההשקעה עבור העמית. אמנם היתרון בהורדת דמי הניהול עלול להשחק, אך היחס להשקעה יהיה יחס אישי ומותאם בדיוק עבור רצונות וצרכי העמית, בניגוד לקופות הגמל הכלליות. הפתרון השני אף פשוט יותר – השקעה בתעודות סל העוקבות אחר מדדים שונים. עצם ההשקעה בתעודות סל מבטיחה פיזור השקעה ובמקרים רבים ממילא ביצועי המדדים מנצחים את ביצועי מנהלי ההשקעות.

המחאה החברתית נותנת את אותותיה והחברה הישראלית פחות ופחות מאמינה שהממסד הוא זה שידאג לה בעת צרה או לעת זקנה. המעבר ההדרגתי לקופות גמל בניהול אישי מדגים את הנטייה הזו בה העמיתים מקבלים אחריות על השקעותיהם לקראת גיל הפרישה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!